טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הפיתה של חינאווי": מקום חדש, כיף ישן

כמה חודשים אחרי שההמונים התנפלו ואילצו את בשארה חינאווי לסגור את עמדת הגריל בחנות שלו, נפתחה בשבוע שעבר השיפודייה החדשה "הפיתה של חינאווי": כבר לא "חור בקיר", ובכל זאת לא חור בכיס

שיפודים על האש, "הפיתה של חינאווי"
תומר אפלבאום
39תגובות

לצפייה ברשימת הכתבות
שלכם בעמוד הארץ שלי

"הפיתה של חינאווי" נולדה בטעות. הטעות – המשמחת, כן? שלא תטעו – קרתה בקיץ, ו"הפיתה של חינאווי" היא התוצאה המעודכנת שלה. ומהי אותה טעות? שבשארה חינאווי, האבא של הפיתה הזו, חשב שהיא יכולה להיות סתם פיתה. אז הוא הזיז כמה מדפים וארגזים בקצבייה היפואית הוותיקה בסוף רחוב יפת, פינה עמדה, הכניס גריל פחמים, שיגר אליו את הבשר המצוין שממילא היה לו שם, תמחר בסמליות וחיכה ללקוחות הקבועים, אלו שיבואו להתארגן למנגל הקרוב שלהם ועל הדרך יאכלו משהו.

שמעתי, באתי, אכלתי, התלהבתי, כתבתי: לא עוד שיפודים כי אם הטריים והטובים ביותר שבנמצא, לא עוד מנה כי אם הזולה והנדיבה ביותר בז'אנר. בשנה שבה עוד ועוד דוכני "על האש" נפתחו ברחבי העיר, השילוב הזה התגלה כחסר תחרות, טריגר שעורר בקלות ומיד את הפרעת האכילה הקולקטיבית. "היומיים הכי עמוסים שלנו בשנה זה לפני יום העצמאות", מספר בשארה, "אז קח את העומס הזה, תכפיל אותו פי חמישה, ולא למשך יומיים אלא שבוע. זה מה שהלך שם".

והוא ממשיך: "אנשים ישבו על המדרכה וחיכו 40 דקות לקבב בפיתה, למרות שהסברתי להם שאין סיבה, שזה בסך הכל קבב. מישהו סימס לי שהוא יוצא מקרית שמונה לכיוון שלנו. מהצפיפות נשברו ויטרינות של הבשר. למכור משהו אחר מלבד מנות בפיתה הפך לבלתי אפשרי. אלף פיתות ביום! הייתי צריך לקפוץ למאפיות בכל יפו כדי להצטייד מחדש. העובדים שלי לא עמדו בזה, ביקשו שאסגור. חזרתי הביתה תשוש, אשתי נבהלה כשראתה אותי". עכשיו הוא מחייך כשהוא מספר על זה.

"הפיתה של חינאווי". אווירת "הייטק על גחלים"
תומר אפלבאום

עמדת הפיתות ההיא, עדכנתי כאן כבר אז, לא החזיקה יותר מאותו שבוע. חינאווי הבין שהפיתה שלו צריכה מירכאות, כתובת ושלט, כלומר מקום משלה, ואחרי לא מעט חיפושים, מיפו ועד דיזנגוף סנטר – נפתחה בשבוע שעבר "הפיתה של חינאווי", בקומת הרחוב של פרויקט המגורים באליפלט פינת דרך יפו.

הפעם הקצבייה והפיתה מחליפות תפקידים – קודם כל עמדת גריל גדולה ומקומות ישיבה, ורק בצד מקרר ובו שיפודים, המבורגרים וסטייקים להכנה עצמית; עכשיו מי שיבוא לאכול יוכל על הדרך להתארגן למנגל הקרוב. האווירה – הייטק על גחלים; לוח תפריט ממוחשב, מקום מצוחצח, מיתוג בולט, כשרק ניחוחות העשן מזכירים מה באמת קורה פה.

בשארה חינאווי במקום החדש. "אשתי נבהלה כשראתה אותי"
תומר אפלבאום

ההיצע המחודש הורחב מעט, ומחולק כעת לשלוש קטגוריות – "הטעמים" (פרגית, קבב, לבבות, כבד, עראייס, מרגז; 28-24 שקל, 10 שקלים לשיפוד נוסף), "המובחרים" (פילה, אנטרקוט, כבש, נתח קצבים; 38-25 שקל, 15 שקל לשיפוד נוסף) ו"המיוחדים" (נתחים של ואגיו או אנטרקוט, ביצי שור, כבד עגל, בהמשך גם כבד אווז; 38-35 שקל). כן, המעבר למקום נפרד גובה את שלו, כמה שקלים נוספים פר שיפוד בהשוואה לגרסה המקורית בחנות. אבל כן, מדובר עדיין במנות זולות כמעט מכל פיתה אחרת בעיר, בטח ביחס לאיכות ולנדיבות שבה.

הזמנתי נתחי ואגיו (38 שקל), סלייסים דקים שהונחו לזמן קצר על האש לפני שנכנסו לפיתה. זהו מעין מפגש בין ה"סטייק בפיתה" המיתולוגי ובין ה"מינוט סטייק" המודרני שהתפשט מסניפי "מזנון" לאינספור דוכנים דומים. מצד אחד, ארומת גריל פחמים אמיתי והתוספות הקלאסיות של הז'אנר (טחינה, עמבה, פלפל חריף, עגבניות על האש), ומנגד בשר איכותי, עדין בטעמו, שפריסתו ל"דפים" דקים (והיו לא מעט מהם בתוך הפיתה, יחס עלות-תמורה מעולה) יוצרת מנה שהיא בה בעת קלאסית אך מעודכנת, מספקת אך אלגנטית.

מנה ב"פיתה של חינאווי". עדיין חסרת תחרות בז'אנר
תומר אפלבאום

מאגף ה"מובחרים" נבחרו שיפוד כבש ושיפוד נתח קצבים (53 שקל ביחד, כאמור עדיין ללא תחרות בז'אנר). פה אין סנסציה או חידוש כלשהם, וטוב שכך – פשוט שני שיפודים נהדרים היישר מהוויטרינה, עם לא מעט קוביות בשר גדולות על מוט הברזל. הטריות והטעם מורגשים היטב – בשר כבש עם הטעם הדומיננטי והמוכר שלו, ועם עיטורי השומן בקצוות, שחריכת הגריל עושה בהם את הפלאים הידועים והממכרים; והשיפוד ה"אדום", בשרני, ללא שומן, סיבי אך עם זאת עסיסי ועם מרקם חמאתי כמעט.

בתהליך שהפך את הפיתה של חינאווי ל"הפיתה של חינאווי", היא איבדה באופן טבעי את התחושה המהממת, המאולתרת והכמו-מחתרתית שסיפקה – ולו לרגע קצר – אותה עמדה בחנות, הכי קרוב ל"חור בקיר" בתקופה שכבר אין באמת כאלו. ואם בסופו של העניין היינו נשארים עם שיפודייה, עוד שיפודייה, ברשימה ההולכת ומתארכת של דוכנים דומים ברחבי העיר, זה היה נחמד, לא יותר. אבל משמח לגלות שהטעות עדיין כאן איתנו: זו לא עוד פיתה.

הפיתה של חינאווי. אליפלט 26, תל אביב.
פתוח: כל השבוע 23:00-11:00.

אוכל בעמידה – כל הביקורות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות