בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יין

הסוכנת שמפניה: נרים כוסית ורדרדה במחווה לאשת ראש הממשלה

היִי גם את שרה נתניהו: אין ספק שלא היתה אשת ראש הממשלה שקידמה יותר ממנה את תרבות היין בישראל

63תגובות
שרה נתניהו
מרק ישראל סלם

גם אם קשה לנבא מה יעלה בגורלו הפוליטי של בנימין נתניהו, על דבר אחד אין עוררין: שרה נתניהו תיזכר כאשת ראש הממשלה שקידמה את תרבות היין בישראל יותר מכל קודמותיה. אם מצרפים את השמפניות הוורודות מהפרשייה העכשווית ליינות המרלו מקודמתה (לפני שנתיים בקירוב, אז פורסם שנתניהו פדתה בקבוקי יין באלפי שקלים), אפשר כבר להתחיל לדמיין כיצד מתנהלת ארוחת הערב בבית המשפחה. תרבות יין אמיתית. לו רק ייוותר זמן לפרשייה אחת נוספת, שבה יתגלה כי רעיית ראש הממשלה שומרת חיבה מיוחדת גם ליינות הקינוח של חבל טוקאי, כי אז חובבי היין, ביניהם גם מתנגדי נתניהו הגדולים ביותר, עוד יאמצו אותה בחום אל חיקם.

הרחק מצמרת השלטון, בישראל עצמה שוק השמפניות, לרבות שמפניות רוזה ורודות, לא הצליח לגדול ולהתפתח בשנים האחרונות. אולי זה המחיר הגבוה, אולי החשש להיתפש כנהנתנים בתקופה שיוקר המחיה גואה ואולי זו העובדה שישראלים פשוט לא מספיק נמשכים ליין הממותג ביותר בעולם — אך בסופו של דבר המצב הוא שכמעט אף אחד לא שותה כאן שמפניה. לא מפתיע איפוא שאנחנו עדיין זקוקים לפרשייה עסיסית ומפוקפקת כתירוץ מספק להעלאת המשקה הרומנטי והנפלא הזה מן האוב.

שחיתות שלטונית, לכאורה או לא, היא אמנם לא משהו שצריך לשמוח בגינו, אך בנסיבות האלו יכול מי שאוהב יין להתנחם בכך שלפחות למשך כמה ימים מדברים הישראלים על שמפניות ורודות כמו היו חלק בלתי נפרד מחיינו. ואפילו לא בשלהי דצמבר, ערב כניסת השנה החדשה, אלא בעיצומו של ינואר.

בניגוד למה שקורה בישראל, שמפניות רוזה הן מוצר מבוקש מאוד ברחבי העולם המערבי. זה לא היה כך תמיד. בעוד שמפניות לבנות מאגדות סביבן שועי עולם וידוענים כבר יותר מ–200 שנה, לוורודות היתה עדנה בעיקר בשני העשורים האחרונים. למעשה, הביקוש להן גבר עד כדי כך במילניום הנוכחי (בבריטניה הוכפל יבוא שמפניות רוזה בשנים 2000-2007), שהיצרנים באזור שמפיין שבצרפת החלו שוברים את הראש כיצד ניתן לייצר יותר שמפניות ורודות; שכן משקה זה הוא רק נתח קטן מכלל הייצור של האזור.

שיטת הפקתן של שמפניות רוזה שונה מזו של יינות ורודים רגילים. כאשר מדובר ביינות רוזה שאינם מבעבעים, ישנן שתי דרכי ייצור עיקריות: בראשונה, מוקצית חלקת כרם של ענבים אדומים המיועדת לכך מראש. לאחר הבציר משרים את התירוש למשך זמן קצר עם זגי הענבים עד לקבלת הצבע הרצוי, ואז ממשיכים בתהליך דומה להכנת יין לבן.

שיטה נוספת היא דימום (Saignee בצרפתית), ובה יין הרוזה הוא למעשה תוצר לוואי של הפקת יין אדום: כבר בשלב מוקדם של השריית התירוש על הזגים מופרש נוזל החוצה, שממנו יופק יין רוזה. כך או כך, משך השריית התירוש עם הזגים קובע את גון הצבע שיתקבל.

ישנן מעט שמפניות שמיוצרות בדימום. על פי רוב, צבעו הוורוד של הנוזל מתקבל בדרך הפשוטה ביותר שניתן לעלות על הדעת: מוהלים את יין הבסיס הלבן שמשמש ליצירתה ביין אדום מענבי פינו נואר (15%-20%). תהליך זה דורש יין אדום איכותי, לא מצרך שקיים בשפע באזור הגידול שבצפון צרפת. צרפו לכך את העובדה שליקבים רבים באזור אין הציוד והיכולת המתאימים לייצור יין אדום, כך שהם מסתמכים על רכישה מקואופרטיבים מקומיים, והנה לכם סיבה מרכזית לכמויות המוגבלות ולמחירים הגבוהים. כל זה עוד לפני שנכנסים לתמונה אנשי השיווק והמיתוג של בתי השמפניה, שאין כמותם בעולם היין ביצירת ביקוש.

לא מן הנמנע שבשנים הקרובות עוד נחזה בעלייה בכמיהה לשמפניות רוזה. הלוא אפילו המסורתיים שבבתי השמפניה נכנעו לתאוותו של הקהל לבועות בצבעי סלמון חיוור והגבירו את מאמציהם לשים יד על חלקות נוספות של פינו נואר לייצור יין אדום. למרות זאת, מלבד הרומנטיקה הטמונה בצבע, אני עדיין לא מוצא מספיק סיבות טובות להעדיף שמפניות ורודות על אחיותיהן הלבנות, מה גם שהן מגיעות בדרך כלל עם תג מחיר גבוה יותר. מצד שני, אם ארנון מילצ'ן משלם, לכאורה, אז כדאי כבר להזמין את שתיהן.

שמפניות ורודות

סקירה של כמה שמפניות ורודות המשווקות בישראל:

1. Moet & Chandon Imperial rose NV

שמפניה עגולה שטעמיה מתחנפים, מבית השמפניה הנודע והממותג ביותר בעולם, "מואט & שאנדון". הצבע ורוד חיוור, הגוף מלא יחסית והמתיקות מעודנת, אך בכל זאת מדובר בשמפניה אינטנסיבית ורעננה שלא לוקחת סיכונים מבחינה סגנונית ולפיכך היא בחירה ראויה לקהל רחב של לוגמים. ציון: 88. 300 שקלים.

2. Veuve Clicquot Brut rose NV

שמפניית רוזה אלגנטית ומלאת אופי, שבה זן הפינו נואר נותן את הטון על החך עם טאנינים רכים ומאפיינים טהורים של פרי יער אדום מעודן. אולי שמפניית הרוזה הטובה ביותר מבית "וו קליקה" שטעמתי עד כה. ציון: 90. 350 שקלים.

3. Bollinger Brut Rose NV

שמפניית רוזה מקסימה ומעודנת מאחד הבתים הכי טובים שפועלים היום – "בולינז'ר". הרמונית, מדויקת ואלגנטית, עם שפריץ של רעננות ופרי אדום יפהפה. למרבה הצער, תג המחיר הגבוה הופך אותה למשקה של יום חג, אם בכלל. ציון: 91. 520 שקל.

4. Lallier Grand Cru rose

80% ענבי פינו נואר ו-20% שרדונה מספקים שמפניית רוזה פריכה, מאוזנת, רעננה ונגישה, מבית "לאלייה", שמציעה ניחוחות וטעמים מקסימים של פרי אדום בגוני תות שדה ופטל. בחירה טובה להיכרות ראשונה עם האזור ובמחיר סביר. ציון: 89. 230 שקל.

5. Pierre Peters Brut rose NV

אם שמפניה מגיעה בדרך כלל מבתים גדולים וממותגים שנמצאים בבעלות תאגידים, הרי רודולף פטרס מייצג גל חדש ואופנתי של יצרנים קטנים, שהחליטו להפסיק למכור את ענביהם לבתים הגדולים ולייצר שמפניות אישיות, המכוּנות "שמפניות ממגדלים". המון אופי ואמירה סגנונית יש בשמפניית הרוזה הזאת, שעשויה מענבי שרדונה ופינו מונייה בלבד. שפע מורכבות של פרי בשל ואקספרסיבי אך בד בבד רענן, אחיזה מצוינת ומלאת מתח על החך ואלגנטיות מפתה. ציון: 92. 400 שקל.

6. Drappier Brut rose NV

שמפניית רוזה קלאסית, נגישה, רעננה ומלאת חיים מבית "דראפייה", המייצר שמפניות מצוינות בכל הרמות. גם אם אינה המורכבת ביותר מבין אלו שטעמתי, מדובר בשמפניה שמספקת חוויית שתייה הרמונית ומהנה ביותר. ציון: 90. 285 שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו