אם יש צד חיובי להתחממות הגלובלית: הכירו את היין הסקנדינבי - יין - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אם יש צד חיובי להתחממות הגלובלית: הכירו את היין הסקנדינבי

לכתבה
המכשולים רבים. הטמפרטורות העולות אמנם שיפרו את תנאי הגידול, אך הן מאוד לא יציבות — שנה אחת שורר חום לוהט ובשנה שאחריה יורדים גשמי זעף רבים מהרגיל Charlotte de la Fuente / NYT

ייננים סקנדינבים החלו לנצל את התחממות האקלים ולפתח יינות מגפנים שגדלות במקומות שבעבר אי אפשר היה לגדל בהם משהו

3תגובות

בבוקר סתווי נעים טיפס סוון מוסגארד על גבעה שטופת שמש ובדק את הגפנים הנטועות עליה בשורות מסודרות. עובדים כבר בצרו טונות של ענבי סולאריס, שאותם התכוון להפוך בקרוב לאלפי בקבוקים של יין דני לבן, תוסס ורענן.

לפני עשר שנים נחשב ייצור היינות ליוזמה שדינה להפסיד כספים באקלים הסקנדינבי הידוע בקרירותו. אך מאז שהטמפרטורה בעולם התחילה לעלות, החלו יזמים סקנדינבים לנצל את התחממות האקלים ולפתח את ייצור היין מגפנים שגדלות במקומות, שבעבר אי אפשר היה אפילו להעלות על הדעת שיגדלו בהם משהו.

"אנחנו מחפשים הזדמנויות לנצל את שינויי האקלים", אמר מוסגארד המייסד והבעלים של "יין מוסגארד", כשהוא מערסל בידיו ענבים זהובים. "בעשורים הבאים נגדל בסקנדינביה גפני יין רבות יותר, ואילו מדינות ששלטו בתעשייה ייאלצו לייצר פחות יינות".

ייננים נורדיים בטוחים שהם יוכלו לפתח את מה שבעבר נחשב רק לתחביב, ולהפוך אותו לתעשייה משגשגת ורווחית. הם חולמים להפוך את סקנדינביה ליצרנית מרכזית של יינות לבנים, שכבר מתחילים לשגשג בשוליים הצפוניים של אירופה.

הצמיחה היתה מהירה: בדנמרק יש כעת 90 כרמים תעשייתיים לעומת שניים בלבד לפני 15 שנים, ובשוודיה כבר יש 40. אפילו בנורווגיה כבר יש יותר מעשרה כרמים פעילים.

אך רבים מהכרמים האלה נמצאים בשלב ההתחלתי והם זעירים בהשוואה לתעשיית היין המבוססת של אירופה, שהכרמים שלה משתרעים על פני 40 מיליוני דונם — כמות שיכולה לכסות כמעט את כל דנמרק. יצרני היין של צרפת, איטליה וספרד הם בעלי 75% מהשטחים האלה והם שולטים על תעשיית היין האירופית. לעומתם, האיחוד האירופי אישר לדנמרק ושוודיה לגדל גפנים בפחות מ-4,000 דונם. ונשאלות שאלות עקשניות על האיכות והמחיר.

 קטיף ענבים ליין סקנדינבי
Charlotte de la Fuente / NYT

"אנחנו עדיין טיפה בים", אמר הנס מונטר, מנהל אגודת היין הדנית. "כרגע אין לנו את הנפח שיאפשר לנו להעריך אם זה עסק טוב או סתם עסק".

אך לפי התחזיות, האקלים הסקנדינבי ידמה בעוד 50 שנה לאקלים הנוכחי של צפון צרפת, מאחר שטמפרטורות האזור צפויות לעלות ב-6 מעלות צלסיוס. בעשר השנים האחרונות בלבד היו החורפים קלים יותר ועונת הגידול ארוכה יותר, וכתוצאה מכך נוצרו מעט יינות, אך הם זכו בפרסים ומספרם הולך וגדל.

כרם יין
THOMAS EKSTRM / NYT

"אתם יכולים לראות התקדמות טבעית של חלוצים, שמחפשים את גבולות האקלים הקר לגידול גפנים, וסביר להניח שנראה התפתחות נוספת", אמר גרגורי ג'ונס, קלימטולוג המנהל את "מרכז אוונסטד לחינוך תרבות היין" באורגון. "ימים יגידו אם תצא מזה תעשייה חזקה ותוססת".

ייננים נורדים מעזים להשקיע בכרמים כי הם רואים שיצרני יינות מדרום אירופה נאבקים לשרוד באקלים המתעתע. ענבים, כולל הזנים הרגישים המשמשים ליצור יינות לבנים, נשרפו הקיץ על הגפנים בחלקים של צרפת, ספרד ואיטליה כשהטמפרטורות בהם עלו על 40 מעלות צלסיוס.

קלימטולוגים אומרים שמפת יצור היין העולמית תהיה שונה לגמרי ב–2050. יצרניות יין דומיננטיות באירופה, אמריקה הלטינית ובחלקים של קליפורניה ואוסטרליה לא יוכלו יותר לגדל ענבים בגלל החום, ואילו אזורים שלא היו ידועים כיצרני יין, כולל סין, יוכלו לשגשג.

 מבחר בקבוקי יין סקנדינבי
THOMAS EKSTRM / NYT

יצרני יינות צרפתים החלו לערוך ניסויים עם גפנים מארצות חמות יותר, כמו תוניסיה, כדי לראות אם יוכלו להשאיר על כנם את הטעמים המפורסמים שלהם, שמכניסים מיליארדי אירו במכירות בכל העולם. יצרני יינות ספרדים ואיטלקים נוטעים כרמים על מדרונות ההרים הפונים צפונה כדי לא לפגוע בטעמי היינות שהם מייצרים.

אך בעוד כ–50 שנה ייתכן שהאזורים האלה לא יתאימו לגידול גפנים, ולעומת זאת, המצב בדנמרק ובשכנותיה אולי ישתפר. יצרני היין בסקנדינביה כבר מייצרים יינות לבנים בעלי טעם רענן ומובנה, מגפנים שנובלות באקלימים הדרומיים שבהם החום מפחית מחמיצות הענבים.

"אנחנו מנסים לקבוע סגנון נורדי ליין", אמר טום כריסטנסן, שיסד את Dyrehoj Vingaard, היקב הגדול ביותר בדנמרק, לפני עשר שנים עם אחותו בטינה ניוברי. המיזם שלו כולל השקעות בסוגים שונים של ענבים בעלי איכות חמצמצה ורעננה וייצור אורגני ללא ריסוסים וחומרי הדברה. "אנשים מצפים שהמוצרים הנורדיים יהיו נקיים יותר מאחרים", הוסיף.

היקב, השוכן בחצי האי רוסנאס, מייצר 50 אלף בקבוקים של יינות לבנים ותוססים מעולים, וכריסטנסן מתכנן להרחיבו. "אילו היה לי כרם ספרדי, הייתי מהמר וקונה אדמה כאן", אמר. "בעוד 20 שנה נהיה העסק המוביל באירופה".

"אנחנו מחפשים הזדמנויות לנצל את שינויי האקלים", אמר מוסגארד המייסד והבעלים של "יין מוסגארד"
Charlotte de la Fuente / NYT

המכשולים רבים. הטמפרטורות העולות אמנם שיפרו את תנאי הגידול, אך הן מאוד לא יציבות — שנה אחת שורר חום לוהט ובשנה שאחריה יורדים גשמי זעף רבים מהרגיל. כתוצאה מכך, היבולים אינם שווים. כמות היין שנוצרת עדיין קטנה ורובה נצרכת במדינות סקנדינביה עצמן ורק חלק קטן מועבר ליצוא. ההכנסות מהיין בדנמרק, נורווגיה ושוודיה מוערכות השנה בסכום של 14 מיליון אירו לעומת 28 מיליארד אירו בצרפת.

"יהיה צורך לייצר יינות רבים יותר כדי שהתעשייה תוכל להתקיים", אמר אוד וולברג, יינן נורווגי. וולברג, מכונאי לשעבר, ורעייתו רכשו בדצמבר אשתקד את יקב Lerkekasa, שבעבר נחשב ליקב הצפוני ביותר באירופה, מבעליו שנטעו גפנים לפני עשר שנים. בשנים האחרונות ננטעו באזור עוד כעשרה כרמים.

עד כה הצליח וולברג לייצר רק 350 ליטר יין מגפני הריזלינג והגפנים האחרות שמתאימות למזג האוויר הקריר והוא אומר שהוא מפסיד כסף, אך הנפח עשוי לגדול ככל שמזג האוויר ישתפר.

אך כדי למשוך לקוחות, המחירים חייבים לרדת. יין נורדי ממוצע עולה 30–40 אירו לבקבוק בגלל עלויות העבודה שהן פי שלושה מאלה שבצרפת, איטליה וספרד. יצרני יינות במדינות אלה גם מקבלים סובסידיות במיליארדי אירו מהאיחוד האירופי, סכומים שמסייעים להם להוריד את המחירים ולשלוט בשווקים. האיחוד אישר לדנמרק לייצר יין רק לאחר שהתחייבה לא לסבסד את היצרנים שלה.

יצרני היינות הנורדיים מצביעים על דרום אנגליה, שבו מתפתחת תעשייה ליצור יין תוסס ברמה בינלאומית מאז התחממות האקלים. חברות רבות, כולל צרפתיות, רכשו בבריטניה שטחים לנטיעת כרמים כאמצעי ביטחון נגד עליית הטמפרטורות בחבל שמפיין.

מוסגארד, המייצר 20,000 בקבוקים בשנה, בטוח שבעתיד יקנו חברות כאלה שטחים גם בדנמרק. היינות שלו זכו בשבחים רבים ממבקר היינות רוברט פארקר ובתחרויות בצרפת ובגרמניה, דבר שלדבריו מעיד על איכותם.

ייצור היין
Charlotte de la Fuente / NYT

הגבעות שבהן הוא מגדל את גפניו יורדות אל פיורד אדיר. הקרקע הסמוכה לפיורד לחה ובוצית, אך האדמה בגבעות חולית עם אבנים וללא חימר וטובה לגידול ענבים.

"אנחנו נייצר יין היכן שאי אפשר היה לייצרו בעבר", אמר מוסגארד. "אף אחד לא יכול לומר שהוא שמח על משבר האקלים, אבל עלינו לנצל את ההזדמנויות הנובעות ממנו".

הרשמה לניוזלטר

מהשריקה ועד הבאזר: ספורט הארץ ישירות אליכם לנייד

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות