הודו בסגר, זה לא אומר שאי אפשר לראות את מה שתכנן בה לה קורבוזיה - סביבה - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הודו בסגר, זה לא אומר שאי אפשר לראות את מה שתכנן בה לה קורבוזיה

לכתבה
"גבעת הקפיטול" בצ'נדיגאר בתכנונו של לה קורבוזיה AFP

לה קורבוזיה תכנן אותה על קרקע חקלאית שרוקנה מתושביה הכפריים והיא הפכה לעיר המבוססת והמשכילה בהודו. סיור וירטואלי באוצרות האדריכליים של צ'נדיגאר, שמציע כעת הצלם רוברטו קונטה, משאיר מאחור את השאלות הקשות

35תגובות

ליוזמה המרנינה של מוזיאונים לאמנות ברחבי העולם להציג את אוצרותיהם ברשת בימי קורונה הצטרף בימים אלה גם צלם האדריכלות האיטלקי רוברטו קונטה המציע סיור וירטואלי באוצרות האדריכליים של העיר צ'נדיגאר בהודו, לטובת מי שלא ביקר בה בפועל ואולי כבר לא יוכל.

לסיור הווירטואלי של רוברטו קונטה

צ'נדיגאר, עיר הבירה של המדינות פנג'ב והריאנה בצפון הודו, היא פרי תכנונו של האדריכל השווייצי־צרפתי לה קורבוזיה וגולת הכותרת של משנתו ועבודתו האדריכלית והתכנונית. קשה להפריז בחשיבותה בתולדות האדריכלות המודרנית. בהיבט האדריכלי, העיר נודעה בעיקר בזכות המרכז השלטוני שלה, "גבעת הקפיטול", שבו מרוכזות יצירותיו האיקוניות של לה קורבוזיה בסגנון הזרם הברוטליסטי בן הזמן. מאז נחנכה בראשית שנות ה־60 העיר היא אתר עליה לרגל לצלייני אדריכלות — לא מעט בשל עצם דמותו של לה קורבוזיה — ובד בבד גם סלע מחלוקת נוקבת. ב־2016 הכריז אונסקו על מרכז גבעת הקפיטול כאתר מורשת עולמית.

ארמון האסיפה בצ'נדיגאר בתכנונו של לה קורבוזיה
duncid

הסיור המצולם מתמקד כמובן מאליו במתחם גבעת הקפיטול שבו שוכנים בנייני שלוש הרשויות של המדינות, הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. המבנים שתכנן לה קורבוזיה בסגנון ברוטליסטי חסר מעצורים ובמידה רבה נטול אנושיות הם שיאי יצירתו ופוטוגניים להפליא.

בית המשפט העליון בצ'נדיגאר בתכנונו של לה קורבוזיה

עדשת המצלמה של קונטה מתמסרת לעוצמת הבטון החשוף, מתעכבת על סממני האדריכלות המזוהים עם התקופה ביצירתו של לה קורבוזיה ומשמשת תחליף ראוי למדי לסיור אמיתי. יתרונו של המדיום שהוא אינו חושף יותר מדי את אותות ההזנחה הקשים במבנים וחוסך מהצופים גם כשלים תפקודיים מביכים בתוככי המבנים שהכניסה אליהם אסורה למרבית המבקרים מטעמי ביטחון.

צאו לסיור וירטואלי באמצעות גוגל מפות

המערך הצילומי לא פסח על אתרי חובה נוספים במתחם הקפיטול. בראשם "ארמון הצללים", שלד מבנה אוורירי שבאמצעותו בדק לה קורבוזיה את כיווני השמש והרוח, ומונומנט "היד הפתוחה" שעיצב וניצב מעל אמפיתיאטרון פתוח בקצה הגבעה. היד היא אחד מאוצרותיה הפופולרים של צ'נדיגאר והתגלגלה לאינספור גאדג'טים שנמכרים בדוכני התיירות בעיר.

ארמון הצללים בתכנונו של לה קורבוזיה בצ'נדיגאר

גבעת הקפיטול כבר צולמה ונותחה מכל עבר. קונטה לא נעצר במתחם האיקוני אלא מתעד גם מבנים שתכננו ברחבי העיר לה קורבוזיה וצוותו המקצועי (הוא תכנן את מבני הציבור והם את כל השאר). בהם בין היתר בניין מועדון האגם (המאכזב) ובניין המכללה לאדריכלות של צ'נדיגאר עם חזית תבניות הבטון הכמעט פוסט מודרניסטית. לתכנון המכללה היה שותף גם האדריכל ההודי אדיטה פרקאש, אחד מקבוצה של אדריכלים מקומיים שהעבודה עם לה קורבוזיה היתה בשבילם קרש קפיצה לקרייה עצמאית.

המבנים שתכנן לה קורבוזיה בסגנון ברוטליסטי חסר מעצורים ובמידה רבה נטול אנושיות הם שיאי יצירתו ופוטוגניים להפליא

מצלמתו של קונטה מתעכבת גם על מבנים שתכננו שותפיו ה"מערביים" של לה קורבוזיה ובראשם בן דודו האדריכל פייר ז'אנרה. בהם בין היתר מבנה מגדלור ספירלי מעל האגם המקומי ובניין מגורים טיפוסי באחד מרובעי העיר. תרומתו של ז'אנרה לעיצוב פניה של צ'נדיגאר היתה גדולה בהרבה מהפרסום הצנוע שקיבל. הוא אמנם היה שמרני ושאב השראה מאדריכלות קולוניאלית בריטית, אבל הצליח ליצור סביבות מגורים בורגניות, נעימות ואנושיות.

אוניברסת פנג'ב בצ'נדיגאר בתכנונו של פייר ז'אנרה, בן דודו של לה קורבוזיה

היוזמה להקמתה של צ'נדיגאר היתה של נהרו, ראש ממשלתה הראשון של הודו העצמאית, שראה בה "סמל לשחרורה של הודו ממסורות העבר, ביטוי לאמונתה של האומה בעתיד" — ברקע שחרורה של הודו מהשלטון הבריטי במחיר ויתור על שטחים לטובת פקיסטאן. בנסיבות כמעט מקבילות יזם בן גוריון את תוכנית האב הראשונה לישראל שנועדה לעצב מחדש את פני האומה והטריטוריה.

צ'נדיגאר הוקמה על קרקע חקלאית מעובדת ובה עשרות כפרים שרוקנו מתושביהם המקוריים, עד כמה שזה נשמע מוכר. לה קורבוזיה גויס למלאכת התכנון אחרי שתוכנית אב קודמת כבר גובשה על ידי מתכננים אחרים וניצל עד תום את ההזדמנות שנקרתה לו להגשים את משנתו האורבנית. עיקרה, חלוקת המרחב העירוני לרובעים, "סקטורים", אוטונומיים, הפרדת שימושים, היררכיה של כבישים וניתוק תנועת כלי רכב מהולכי רגל. העקרונות נוגדי עירוניות התפשטו ברחבי העולם ומעוררים כיום ביקורת נוקבת. קונטה כמעט אינו מתעכב על המתווה העירוני.

מרכז אקדמי בצ'נדיגאר בתכנונו של בן דודו של לה קורבוזיה, פייר ז'אנרה
מגדלור ספירלי שתכנן בצ'נדיגאר בן דודו של לה קורבוזיה, פייר ז'אנרה

הדיון בצ'נדיגאר, המתעורר בעקבות המסע של קונטה, נוגע בשאלות שמעבר לתכנון, של זהות מקומית מול אוניברסליות, קולוניאליזם מול לאומיות. מתכנניה של העיר — כולם מערביים — התעלמו מאורחות חיים ומסורות מקומיות, "לא הכירו את הציבור המקומי ולא יצרו איתו קשר", כותבים מחברי הספרון המאלף "נופי חיים בצ'נדיגאר" המסכם את 40 השנים הראשונות של העיר. נהרו עצמו היה אינטלקטואל בעל חינוך מערבי וראה בעיר "מנגנון שליטה".

לה קורבוזיה שהה בעיר שישה חודשים בלבד שהתפרשו על שלוש שנים, שהות שלא הספיקה לו להפנים אפילו את האקלים המקומי. חרף כל אלה, צ'נדיגאר, שמתגוררים בה כיום יותר ממיליון בני אדם, היא העיר המבוססת ביותר בהודו והנקייה ביותר, ותושביה הם המשכילים ביותר בתת היבשת. בפריפריה העירונית מתגוררים עדיין בני משפחות של כפריים שפונו מיישוביהם ומשרתים את בני האליטות שהתבססו על אדמתם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות