בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התוסף החדש של נטפליקס מהנה ומבדר, בתנאי שלא רוצים להתרכז בסרט

"נטפליקס פארטי" מאפשר צפייה מרובת משתתפים בסרט בשילוב צ'ט קבוצתי. זה נשמע כמו פתרון מושלם בימי ההסגר הביתי — אבל אז התחילו התקלות

3תגובות
נטפליקס פארטי
נעמולי

"נטפליקס פארטי" אמנם מסתובב כאן כבר כמה חודשים, אבל נדמה כאילו הוא נוצר במיוחד בשביל הימים האלה. התוסף החדש של שירות הסטרימינג מאפשר לאנשים שנמצאים בבתים נפרדים, הרחק זה מזה, לצפות יחד באותו הסרט ולקשקש עליו תוך כדי צפייה. על הנייר, יש פה להיט מובטח.

בזמנים לא כה רחוקים ניהלנו שיחות ברזייה על התוכנית של דודו טופז שכולם צפו בה בערב הקודם, ועכשיו נטפליקס המציאה מדורת שבט חלופית. אחרי שנים שחובבי בתי הקולנוע התעקשו שהצפייה הביתית אינה מספקת חוויית צפייה משותפת, באה נטפליקס והוכיחה שגם לעניין הזה יש לה פתרון. "נטפליקס פארטי" אמורה היתה להיות עוד עקיצה שענקית הסטרימינג, שכבר כמה שנים מזנבת בעקביות בתעשיית הקולנוע ובטלוויזיה הליניארית, משגרת לכיוונו של הסדר הישן.

בימים של בידוד ביתי וניתוק חברתי, החלטנו לבדוק עד כמה התוסף החדש מצליח לקיים את ההבטחה. יצאנו לדרך שמונה. קבענו יום ושעה, הסכמנו אחרי לא מעט ויכוחים על סרט, ושלחנו את כולם להוריד את התוסף לדפדפן שבאמצעותו מתניעים את המסיבה. הרעיון פשוט: "נטפליקס פארטי" מאפשר לכולם צפייה מסונכרנת בסרט, כאשר בצד הימני של המסך, לצד הסרט שמתנגן, נפתח חלון צ'ט שבו כל אחד יכול להקליד את הגיגיו. יוזם המסיבה נכנס לנטפליקס, בוחר את הסרט, שולח לכולם לינק — וההקרנה המשותפת יוצאת לדרך. הכי פשוט שאפשר.

אדם סנדלר וג'ניפר אניסטון
© NETFLIX

ככה לפחות הבטיחו לנו מראש. בפועל, הסיפור הפשוט כל כך הזה התגלה כטיפה מורכב יותר. מה שלא עשיתי, על מה שלא לחצתי, לא קיבלתי את הלינק המיוחל כדי לשלוח לכל החברים. התחלתי לקרוא מדריכים ברשת, חיפשתי עדויות על בעיה דומה, קיללתי כשלא מצאתי, וכשנגמרו לי הקללות נשברתי ולקחתי לפטופ אחר. הבעיה נפתרה, כמובן.

הלינק שוגר, אבל התסבוכת לא נגמרה. כשהגיעה שעת השי"ן והמסיבה הלוהטת אמורה היתה לצאת לדרך, התברר כי אחד המשתתפים לא הצליח להתקין את התוסף באייפד — ופרש. משתתפת אחרת לחצה שוב ושוב על הלינק, לא הגיעה לשום מקום, ונפרדה מאתנו בנימוס. חברה שלישית זממה לצפות בסרט על גבי הטלוויזיה, אך הבינה פתאום כי זה בלתי אפשרי. גם היא נפלה בשלב הסלקציה.

נותרנו רק חמישה, אבל חמישה נחושים. לחצנו על הלינק, נכנסנו למסיבה ושמחנו לגלות שבצ'ט כל אחד יכול לבחור לעצמו אייקון משלו מתוך שורה של אייקונים חביבים, ולהקליד לצדו את שמו — כך שניתן יהיה בקלות לזהות מי כותב מה בזמן הצפייה.

התחלנו לקשקש, האווירה התחממה, הסרט התחיל להתנגן, אבל דווקא אז, על רקע הכתוביות, כשנדמה היה שאנחנו בדרך אל הקרחנה — התחילה המהומה. שלושה מהמשתתפים הופיעו על הצג עם אייקון ועם אותו שם בצ'ט. לכו תבדילו בין שלוש "נעמולי" עם סמל של באטמן. באג במערכת הפך את השלוש לשכפולים דיגיטליים שאין כל דרך להבחין ביניהם, והניסיונות של כל אחת ואחד מהם לשנות את השם או האייקון עלו בתוהו.

הבלבול, המבוכה ובעיקר הניסיונות החוזרים ונשנים להבין מי זו נעמולי הוציאו אותנו לגמרי מריכוז, וכמובן שהפסדנו את תחילת הסרט. היה ברור שאין ברירה, שחייבים להזדרז, לחשוב בקור רוח ולקבל החלטה של אמיצים. רגע קצר לאחר מכן נטשנו כולנו את המסיבה הכושלת, לינק טרי ורענן שוגר לכל חברי הקבוצה, ומסיבה חדשה ומבטיחה הרבה יותר יצאה לדרך. היה ברור כי לסיבוב החדש כבר נגיע מוכנים ומנוסים, ושאף אחד לא יצליח הפעם לחרב לנו את החגיגה. אבל לאלוהי הסטרימינג היו תוכניות אחרות.

מדריך להתקנת "נטפליקס פארטי" - דלג
מדריך להתקנת "נטפליקס פארטי". הכי פשוט שאפשר, על הנייר

שוב אייקונים זהים, שוב שמות מבולגנים, שוב לא ברור מי זה מי, ושוב שיח חירשים שמייצר דיאלוגים הזויים, שמובילים שוב ושוב לפרצי צחוק בלתי נשלטים. "מה, אני ארטיק?" שאל בחלחלה אחד המשתתפים שהתקשה להאמין שהאייקון שמוצג ליד שמו — שבכלל אינו שמו — הוא של מסכת אב"כ. "שיניתי לפולקע", טען בתוקף משתתף אחר — שאולי בעצם היה אותו ארטיק? — בעוד שאר המשתתפים בוהים במסכת האב"כ שלו ומנסים להבין בחוסר אונים מי לעזאזל מקליד עכשיו. "הדבר הזה מנציח הפרעות קשב וריכוז", חרץ מישהו שאיש לא ידע מיהו. נעמולי?

והסרט, הו הסרט. כמעט שכחנו שהוא מתנגן לו בינתיים ברקע. חשבנו ש"תעלומת רצח", קומדיית פשע קלילה בכיכובם של אדם סנדלר וג'ניפר אניסטון, תהיה בחירה מושלמת לאירוע הזה, אבל זה היה עוד לפני שידענו כמה הפרעות קשב הצ'ט עומד לייצר. מזל שהיינו נחושים. זנחנו את הצ'ט והתרכזנו בסרט. משום מה כל הגברים בו מצוידים בשפם. או זקן. או שיער פנים כלשהו. אולי היה הסבר לתופעה הזאת בתחילת העלילה.

אתם לא טועים אם אתם מניחים שצ'ט מפריע לחוויית הצפייה. אני, למשל, הקלדתי ברגע קריטי שבו אחת הדמויות נרצחה, וכתוצאה מכך לא היה לי מושג מי היה הטיפוס שנרצח. הייתי יכולה כמובן לשאול את חבריי למסיבה, אבל ידעתי שאין בכך הרבה טעם — לאור השילוב בין ריבוי הדמויות לבין רמת הריכוז הנמוכה של כל החברים, היה לי ברור שהסיכוי לתשובה מספקת הוא אפסי. גם גודל המסך ב"מסיבת נטפליקס" פוגע בחוויית הצפייה. הצ'ט תופס את חלקו הימני של המסך, מותיר לפריים הקולנועי שטח די מצומצם. זה בעייתי אפילו יותר בגלל הצורך להשתמש במחשב שולחני או נייד, שהמסך שלהם בדרך כלל קטן בהרבה ממסך טלוויזיה.

אם מוסיפים לבעיות הללו את השורה הארוכה של התקלות והבאגים, הרי שמבחינה טכנית זו היתה ללא ספק אחת המסיבות הגרועות שאליהן נקלעתי בימי חיי. אמנם צחקתי לא מעט, היה מהנה למדי להחליף תוך כדי צפייה רשמים משועשעים עם החברים, וגם נהניתי מהסרט שהיה סוחף ומצחיק וקצבי ושנון. לפחות בקטעים שבהם לא הייתי עסוקה בהקלדות ולא פיספסתי אף נרצח.

האם הייתי ממליצה למישהו לצפות כך בסרט? כנראה שלא. האם אחזור אי פעם על החוויה הזאת? די בטוח שלא. גם בימים של קורונה ובידוד חברתי, כשרוצים לצפות בסרט, עדיף פשוט לצפות בסרט. מסיבה זה סבבה, וצפייה עם חברים זה נהדר, אבל נכון לעכשיו שני אלה ייאלצו להמתין לימים אחרים. עד אז הסידור הוותיק והמוכר של טלוויזיה, ספה, פופקורן וסרט — נשאר הפורמט המנצח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו