"בלאדשוט": וין דיזל הוא גיבור־העל המשעמם ביותר על המסך
הניסיון של סוני וחברת הקומיקס וליאנט ליצור ב"בלאדשוט" יקום חדש מסתיים עם אקשן לא משכנע, תסריט קלישאי ועם וין דיזל המשמר את מעמדו בתור הרוטן מספר 1 בהוליווד
"שיר השמות", סרט שהופך את הזיכרון למוזיקה
למרות דילוגים מקרטעים בין שלושה צירי זמן וגודש עלילתי, "שיר השמות" של פרנסואה ז'יראר הוא סרט בעל תוקף, שמעניק באמצעות המוזיקה זיכרון חף מסנטימנטליות לקורבנות השואה
"ג'ירפה": סרט שמכניס את הצופים להוויה של פוסט טראומה
הבמאי הרוסי הצעיר קנטמיר באלאגוב חוזר ב"ג'ירפה" ללנינגרד ב-1945, בתום המצור שהוטל על העיר. בניגוד לסרטים אחרים שעסקו בהלם קרב, הוא מתמקד בסיפורן של הנשים – ועושה זאת באופן מרשים
"קדימה" של פיקסאר: היי, זה חד־קרן מחטט בזבל
סוד הקסם של אולפני פיקסאר הוא ביכולת להחדיר אנושיות בדמויות אנימציה ממוחשבת. "קדימה" אמנם עומד ביעד, אך בצורה מגושמת. מרוב מאמץ לפרוט על כל הרגשות, הסרט נעדר את העומק הרגשי והתחכום שאליהם התרגלנו
אליזבת מוס היא סיבה מצוינת לצפות ב"בלתי נראה"
התסריט הדל מונע מ"בלתי נראה" להתעלות, אך עדיין מדובר במותחן מספק. מוס, בהופעה משכנעת, מצדיקה לבדה את קיום הסרט
אן האתוויי מגלמת חצי עיתונאית, חצי סוחרת נשק. זה מגוחך כמו שזה נשמע
אן האתוויי ובן אפלק מככבים ב"הדבר האחרון שהוא רצה", עיבוד של די ריס לספר של ג'ואן דידיון. אף אחד מהמעורבים לא מצליח להציל את הסרט מהבלגן העלילתי והבימוי הצעקני
"זואי": סרט עתידני שהמחשבה עליו מעניינת יותר מאשר הצפייה בו
האם גבר יכול להתאהב בדמות נשית שהוא יצר בעצמו? שאלה זאת ניצבת בבסיס "זואי", אך התשובה שהסרט מעניק מסתחררת סביב עצמה ללא מוצא
"קול קדומים": הרפתקה קולנועית כמו פעם, עם בעיה עכשווית אחת
"קול קדומים", עיבוד חדש לספרו של ג'ק לונדון, מפגיש את הריסון פורד עם כלב עצום בתקופת הבהלה לזהב. על ההתרגשות מההרפתקה גובר חוסר הנוחות שמעורר הכלבלב הממוחשב
"פרשת המים": טוד היינס מציג מאבק של יחיד נגד קפיטליזם דורסני
סרטו החדש של הבמאי טוד היינס, "פרשת המים", חף מנוסחאות מלודרמטיות וכתוצאה מכך מעורר הערכה
"יוצאים מן הכלל" לא ממש יוצא מן הכלל
סרטיהם של אוליבייה נקש ואריק טולדנו מלאי כוונות טובות — אך עמוסים במניפולציות נרטיביות ורגשיות. לפעמים זה עובד, אבל ב"יוצאים מן הכלל", שמתאר את קשיי ההישרדות בצרפת של ארגוני סיוע לאוטיסטים ולנוער בסיכון, זה פשוט מעיק
"היום שאחרי לכתי": בסרט הזה יש ניסיון מעורר הערכה להימנע מקלישאות
בסרט הביכורים שלו "היום שאחרי לכתי" מיישם נמרוד אלדר תפישה קולנועית של איפוק וחומרה. אף שהוא הולך איתה רחוק מדי, זו יצירה מבטיחה
למרות החריקות, "ציפורי הטרף: והארלי קווין המהממת" הוא סרט קומיקס מהנה
הסרט הכל־נשי בכיכובה של מרגו רובי מתפרע ומשתחרר מכבלי ההיגיון והנרטיב. בלי טון קודר ועם שפע הומור עצמי, אולפני די־סי מוכיחים שהם מסוגלים להפתיע
"הפרידה" מביע את מלוא אהבתו לסין. אין צורך במסכות
סרטה של לולו ואנג עוסק בשאלה של גילוי והסתרה כמו גם בניואנסים המבדילים בין בני לאום אחד שההגירה הפרידה ביניהם. הוא בוער על אש קטנה, ודווקא לכן מעורר סימפטיה
"ג'ודי – מעבר לקשת": רנה זלווגר מתמזגת לחלוטין עם דמותה של ג'ודי גרלנד
הסרט "ג'ודי – מעבר לקשת" חודר אל מהות המיתוס של ג'ודי גרלנד
"המתים של יפו": רם לוי מתאר את העיר כשטח כבוש
"המתים של יפו", סרטו הראשון של רם לוי שמיועד להקרנה בקולנוע, נעדר המשכיות, קוהרנטיות ויציבות, ממש כמו המציאות שמתוארת בו. לוי, שמבטו חד כתמיד, משכיל לעטוף את הצעקה שעולה מהסרט בעדנה