בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צייצת מטכ״ל

שירת המרפסות של הישראלים היא סימן לאחדות? הצחקתם

שירת המרפסות המאורגנת היא המאפיין הקלאסי של התרבות הישראלית בימינו אנו: ניסיון קולקטיבי לארגן "ספונטניות" של רעות, חברות, סולידריות ועממיות, שהסתיים במפגן של צעקנות ולאומנות

141תגובות
מחיאות כפיים מהמרפסת לצוותים רפואיים
Tsafrir Abayov / AP

אחד הדברים שייזכרו מתקופת הקורונה – ככל שהאנושות תשרוד – הוא שירת המרפסות מאיטליה. המרפסת, המקום היחיד בבית שהוא עוד קצת בחוץ, נותרה הבמה הציבורית היחידה לביטוי. באיטליה, המדינה מוכת הנגיף שנמצאת בבידוד מאז עשרה במארס, כל תנועה ברחובות מחויבת במילוי טופס המסביר את סיבת התזוזה. האזרחים יושבים בבתיהם וצופים במספר המתים מאמיר מדי יום. זו צלחת הפטרי המושלמת לחזרה לתרבות העממית, הספונטנית, נטולת המסחריות. האנשים הכלואים מצטיידים בכלי נגינה עממיים כמו אקורדיאון ותוף מרים ושרים שירים מסורתיים להעברת הזמן.

הסרטון הפופולרי ביותר מהתופעה לוכד את כל מרכיבי הז'אנר. הוא עלה בחשבון הטוויטר של ג'ון ניקולס, סופר אמריקאי. בעת כתיבת הטור הזה הוא זכה ל-28 מיליון צפיות, 800 אלף לייקים, 200 אלף שיתופים ו־7,000 תגובות. בסרטון, המצולם בסיציליה באזור מגורים צפוף, נראים מבוגרים וילדים אוחזים בכלי נגינה ושרים בספונטניות.

איטלקים שרים במרפסות - דלג

הטרנד התפשט מהר ברחבי העולם הווירטואלי והגיע לישראל, מדינה שהתרבות העממית שלה היא לצפור ברמזור. אחת הגירסאות עלתה בחשבון הטוויטר של מלכת הקיטש-טראש סיון רהב-מאיר. הסרטון צולם באזור מגורים בכפר גנים בפתח תקוה וזכה ל-89 אלף צפיות, מספר מכובד מאוד במושגים ישראליים. את השירה הפיק וביים חנן אביטל, האמרגן של להקת הילדים "פרחי ירושלים". לצורך שירת המרפסות הובאו רמקולים עוצמתיים שהרעידו את הבניינים. ההשתתפות המרכזית של הקהל היא בנפנוף בטלפון כדי לעשות אור למצלמה. יותר משירת מרפסות, זו הטרדה של השכנים בקריוקי.

שירת המרפסות המאורגנת היא המאפיין הקלאסי של התרבות הישראלית בימינו אנו: ניסיון קולקטיבי לארגן "ספונטניות" של רעות, חברות, סולידריות ועממיות, שהתוצר המוגמר שלו אינו מלא חן וטעם טוב, אלא מפגן של צעקנות ולאומנות. היופי בתופעות מסוג שירת המרפסות הן הספונטניות והטבעיות שלהן. בישראל אין ספונטניות. יש משטור בלתי פוסק של רגשות ותרבות כדי לזרוק כל הזמן עצים למדורת הלאום, הערכים, הדגל והסמל.

הסימבול לכל התופעה הזו הוא השיר "שבט אחים" שנוגן והושר בפתח תקוה. תחנת רדיו צבאית החליטה לייצר אירוע תרבותי שמטרתו "לאחד את השסעים" והשתמשה בכוחה המונופוליסטי כדי לגייס אליו את כל אמני ישראל. באיזו עוד גלקסיה תרבותית תחנת רדיו שמשדרת מטעם המדינה מוציאה שיר שנשיאה הוא חלק ממנו? אפילו במדינות פרוטו-פשיסטיות כמו רוסיה אין מפגני "תרבות" כאלה. הניסיון להכתיב "אחדות" ולא "שסעים" באמצעות אמנות מתנפץ אל קרקע המציאות. חוץ מעוד להיט למסיבות סיום של הציונות הדתית, איזו "אחדות" המבצע הזה בדיוק השיג לנוכח אירוע השנה האחרונה?

שירת מרפסות בפתח תקוה "שבט אחים ואחיות" - דלג

משירת המרפסות עברנו לשלב הבא – מחיאות הכפיים על המרפסות. כך הפך כהרף עין מיזם תרבותי חביב למיזם פוליטי. ״ידיעות אחרונות״ כבר הגדיר אותו כאחד מהאירועים המרגשים בתולדות המדינה. ביוזמתה של אחת מהמכינות הקדם צבאיות, ביום חמישי שעבר (19.3), בשעה שש בערב, יצאו המוני בית ישראל למרפסות ומחאו כפיים לצוותים הרפואיים. כמובן שגם אבי האומה, בנימין נתניהו, הצטרף למיזם והוציא מביתו סרטון שבו הוא מצטרף למוחאים. תמיכה בצוותים הרפואיים המוסרים את נפשם בשעה קשה זו היא דבר מובן, טבעי ומתבקש. אבל מפגן מחיאות הכפיים המאורגן הוא לא תמיכה בצוותים רפואיים, הוא מתן אפשרות לראשי המדינה להסתיר את המחסור ולהציג במקומו קיטש. עמיתתי רוני לינדר מדווחת שבשיא המשבר משרד האוצר מסרב לשפות בשכר את עובדי מערכת הבריאות שנשלחו לבידוד בשל מגע עם חולה. פתרונות לשמירה על ילדי הרופאים בזמן שהם בבתי החולים אין. ובמהרה מיזם מחיאות הכפיים קיבל את הגוון הפוליטי הלאומני שלו, ותומכיו של ראש הממשלה מארגנים לו עצמו מפגן מחיאות כפיים על חלקו בניהול משבר הקורונה.

הפיכת הפטריוטיות הספונטנית שנוצרת ברגעי משבר לאומי להנדסת תודעה לאומנית מאורגנת נדחפת כמובן מעל דפי ״ישראל היום״. המרפסות, סמל הבידוד והבית, עולות לשלב הבא: תליית דגל. לעיתון צורף דגל לתלייה בליווי מאמר של העורך בועז ביסמוט בשם "דגל על כל מרפסת״. "נשמור על מורל גבוה, נדאג לילדים, וגם לסבא ולסבתא, ובסוף גם ננצח כי אין לנו ברירה אחרת", כתב ביסמוט, "ולמרות שהאויב החדש מאלץ אותנו לשהות בבתים, מנותקים זה מזה, אנחנו תמיד ביחד. תסתכלו על הדגל שלנו, הוא משותף לכולנו. הניפו את הדגל ומלאו את הארץ בסולידריות, באחדות ובלאומיות שלנו".

ומי כמובן הצטרף לתמיכה במיזם? ראש הממשלה שלנו, שעסוק כל כולו אך ורק במשבר הקורונה, אבל צייץ: "עם כל הקושי של מגיפת הקורונה, אני רוצה להגיד לכם שאני גאה בכל לבי בעם שלנו. אני גאה במדינה שלנו. דווקא בימים הללו אפשר לראות איזו עוצמה יש לנו, איזו דאגה לזולת. אני קורא גם לכם להניף את דגל ישראל מבתיכם. היו גאים במדינה שלנו ובעם". נתניהו לא התייחס בדבריו ל"עזרה לזולת" שהממשלה לא מעניקה למאות אלפי אנשים שנגדע מקור לחמם והם על סף פשיטת רגל, אבל לפחות נתנחם בדגל.

בליל שבת באולפן שישי הושלמה הטרנספורמציה של המרפסת, סמל המשבר, מביטוי של תרבות ספונטנית לאמצעי להשתקה לאומנית. באולפן התארח שחר ארגמן, תא"ל במיל' וממובילי מחאת הדגל השחור נגד הצעדים שהליכוד נוקט בכנסת. ביסמוט, שהיה גם הוא באולפן, הטיח בו "אתה צופה בקטסטרופה, איך אמרת בהתחלה, כרגע מעניין את הציבור הקורונה. כמה מפתיע שמעניין את הציבור, וגם קצת אחווה וקצת סולידריות הן לא מלה גסה". ארגמן, לפי דעותיו, סבור שנחצה פה כל קו אדום. ביסמוט לא מתווכח איתו. הוא טוען שדבריו הם "הזיה" ומאשים אותו שהוא לא סולידרי עִם עם ישראל שדואג להוריו שחס וחלילה לא ימותו במגיפה. כי בשעה זו הביטוי הפומבי היחיד שמותר הוא שבט אחים ואחיות ודגלי ישראל על המרפסת. כל מחשבה אחרת היא הזיה של אנשים שלא אכפת להם ממתים. קלאסיקה ישראלית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו