בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכניסה ללבנים אסורה: מה גורם לעלייה במספר המועדונים הסגורים לשחורים בניו יורק

מועדונים חברתיים לאנשים לא לבנים צוברים תאוצה בעיר ניו יורק. יוזמיהם מסבירים מה הסיבה לכך

67תגובות
ג'ף לינדור, מייסד ג'נטלמנס פקטורי בעיר ניו יורק
DEMETRIUS FREEMAN / NYT

חברי מועדון ג'נטלמנס פקטורי במרכז ברוקלין מורשים להיכנס אליו רק לאחר שאצבעותיהם נסרקו והם מסרו סיסמה. עם כניסתם מחכים להם טרקלין עם ספות, כיסא ספרים וספרים בנושאי כלכלה. המדרגות הספירליות מובילות למתחם של עמדות עבודה.

המועדון, אחד המתחמים המעטים בניו יורק שנועדו לסייע לגברים לא לבנים, נהגה כנקודת השקה בין עבודה לבית לגברים שמחפשים הזדמנות לקשירת קשרים או לפעילות חברתית.

"חלקם בשלבי גירושים, אחרים ניצבים מול אתגרים נפשיים, או מגיעים לראיון בלי לדעת איך לבקש העלאה במשכורת", אומר ג'ף לינדור, מייסד המועדון. "אבל לא היה להם לאן לפנות".

לדבריו, חברי המועדון עושים הכל כדי שהמקום יהיה לרוחם, בין שבאמצעות דיוקן של מלקולם אקס מעל ספת העור ובין שבאמצעות המגזינים על שולחן הקפה.

הוא נולד בהאיטי וגדל בקוני איילנד. כבנם של מהגרים שלא דיברו אנגלית, הוא חש תקוע בין קהילה לבנה אמידה מצד אחד של השכונה לבין אוכלוסייה ענייה ושחורה ברובה בצדה האחר. הוא שאל את עצמו: מדוע הקהילה שלי נראית כך?" הוא למד מדיניות אורבנית ב"ניו סקול" ושם החל לנבוט הגרעין הראשון של מה שנהפך מאוחר יותר לג'נטלמנס פקטורי. בתקופת לימודיו לתואר השני הוא יזם פגישות עם גברים שחורים אחרים כדי לדון על תחושותיהם וחוויותיהם. האירוע הראשון היה בארוחת בוקר מאוחרת לגברים, שהתקיימה באחת השבתות בברוקלין ודמי הכניסה אליה היו 50 דולר. כשהופיעו 40 גברים שחורים, לינדור הבין שלקבוצה נחוץ מקום שבו תוכל להתכנס.

מאות ניו יורקים שחורים באו לאסיפות שהתקיימו לאחר מכן, "ואז נאלצתי לשאול את עצמי אם זה מיזם או תחביב", אמר. באותה תקופה הוא עבד כיועץ אסטרטגי לצוות של שירות בתי הסוהר בממשל של ביל דה־בלאזיו. הוא התפטר מתפקידו ובחודשיים שלאחר מכן פיתח דגם עסקי ושכר מקום. הוא ביקש מידידים שיתמכו בו. הם השקיעו 100 אלף דולר בג'נטלמנס פקטורי.

נג'לה אוסטין. המועדון Ethels שייסדה ייפתח השנה
DEMETRIUS FREEMAN / NYT

"יש מעט מאוד מקומות שבהם יכולים להתכנס גברים שאינם לבנים ולנהל שיחות בעלות משמעות", אמר רובן דורנסי, עורך דין ויועץ חינוכי שהוא אחד מחברי המועדון. "בג'נטלמנס פקטורי אפשר למצוא גברים מכל הגילים ומרקעים שונים, שתומכים זה בזה ועוזרים זה לזה".

לא תופעה חדשה

מקומות שנוצרו למען אנשים שאינם לבנים אינם תופעה חדשה. ב–1826 נאספו צעירים שחורים ברח' דואיין 161 כדי להתרועע ולדבר על אמנויות. הקבוצה נקראה he Philomathean Literary Society. ב–1892 יסדה ויקטוריה ארל מתיוז, סופרת ופעילה חברתית, את מועדון הנשים השחורות הראשון בניו יורק, The Woman’s Loyal Union. חמש שנים לאחר מכן, ב–1897, היא הקימה בצפון מנהטן את "מסיון הוורד הלבן", שבו יכלו צעירות שחורות שהיגרו מהדרום להתרגל לחיי העיר.

עם זאת, מועדונים חברתיים לאנשים לא לבנים, כגון ג'נטלמנס פקטורי, שבו מתקיימים אירועים שונים מסדנאות על פיננסים ועד לסמינרים על בריאות, עדיין נדירים מאוד בניו יורק.

מייסדות קבוצת שחנכו לאחרונה את הסטודיו שלהן Chroma
DEMETRIUS FREEMAN / NYT

בשנות ה–50 וה–60 היו הרבה מועדונים חברתיים לקהילות לא לבנות, אך ככל שחלפו השנים מספרם הלך ופחת. אחדים מהמועדונים נסגרו משום שפעלו ללא רישיון ואחרים לא יכלו לעמוד בתשלום הגבוה שנדרש בעד קבלת רישיון.

כיום פועל בברוקלין "טוניטה", המועדון החברתי האחרון של הפורטוריקאים. "לנגסטון'ס", אחד ממועדוני הלהט"בים השחורים האחרונים בניו יורק, זקוק לדברי בעליו ל–73 אלף דולר כדי להמשיך להתקיים.

ג'נטלמנס פקטורי גובה דמי חברות חודשיים בסך 150 דולר. מי שרוצה להיות חבר חייב להגיש בקשה ולעבור ראיון על ידי ועדה. לדברי לינדור, אם גבר לבן רוצה להצטרף, "אין אצלנו אפליה. הוא יצטרך פשוט להבין שכל התכנים קשורים לגברים שאינם לבנים ולחוויותיהם".

החוק בניו יורק קובע כי כל מוסד פומבי חייב לקבל כל אדם, ללא התחשבות בגזע, "בצבע, בדת או במוצא לאומי". אליסיה מקולי, דוברת ועדת זכויות האדם של עיריית ניו יורק, כתבה במייל: "חוק זכויות האדם של ניו יורק מגן מפני אפליה גזעית בכל צורה, כולל במקומות ציבוריים כמו מועדונים חברתיים. עם זאת, מועדונים חברתיים יכולים להתמקד בחוויות מסוימות כל עוד אין בהם אפליה בכל הנוגע לגזע, דת מוצא לאומי או כל אחת מ–22 הקטגוריות המוגנות בניו יורק".

חלומו של לינדור הוא להתרחב להארלם, לוושינגטון הבירה וללונדון. "היתה לי הזכות לקבל תרומות מהמשפחה ומידידים, אבל כשאני מביט במנהלי מועדונים אחרים, אני רואה שהם מקבלים מיליונים", אמר לינדור. "נחוצים עוד מקומות כאלה, אבל איך נממן אותם?"

נג'לה אוסטין, המייסדת בת ה–26 של מועדון Ethels העומד להיפתח השנה, אינה מתעניינת במימון הון סיכון. בתקופת עבודתה בהיי־טק היא התעניינה במועדון לנשים עובדות, חברות לעבודה, בשם The Wing שנפתח ב–2016. לדבריה, זה היה אחד המקומות "החדשניים והמגניבים ביותר שיש" והיא תהתה אם אפשר יהיה להעתיק את ההצלחה הזאת לנשים שאינן לבנות. היא המתינה שנתיים כדי לראות אם יש מקומות נוספים לאנשים שאינם לבנים וכשלא מצאה החליטה "אני אעשה את זה". באוקטובר אשתקד היא פתחה באינסטגרם דף למען מועדון Ethels על שם סבתה. בתוך יום אחד כבר נרשמו 600 אנשים לרשימת ההמתנה. "קיבלתי טונות של מיילים. אנשים רצו לקיים אירוע או להצטרף למועדון", אמרה אוסטין.

היא מסרבת לחשוף כמה כסף קיבלה באמצעות גיוס תרומות ואומרת שדי לה להתבונן במקום בברוקלין, ששטחו כדונם ואשר עומד להיפתח באוגוסט 2019. בהתאם לתכנון שלה, בחזית המועדון יהיה בוטיק שבו יימכרו מוצרים שנוצרו על ידי אנשים שאינם לבנים, ובחלקו האחורי מקום לחברי מועדון בלבד. כחברים למועדון מתקבלים אלה שבקשתם מאושרת. אנשים המעוניינים להצטרף חייבים לתמוך במשימה, שהיא העצמה וקידום אנשים שאינם לבנים.

אוסטין התייחסה לדמי החבר במועדון ואמרה: "יש כמה סוגי חברוּת, בתקווה שיום אחד יוכל כל אחד להשתמש במקום בהתאם לצורך שלו, עם מחויבות כספית שלא תקשה עליו".

חברות של שנה אחת היא חובה. במועדון יהיו פעילויות רבות — החל בשדכנות, דרך רווחה וכלה בסדנאות ללימוד טכנולוגיה. הסיסמה של אוסטין היא "למען כולנו על ידי כולנו". היא אינה מחפשת משקיעים שהאינטרסים שלהם עלולים להיות מנוגדים לאלה של אנשים שאינם לבנים.

זהות וזכויות יתר

לדין עוואד למדה ב"בית הספר החדש" ובו פגשה את סיינה פקיטי והתיידדה אתה. שנים אחדות הצטרפה אליהן ג'וּן קנידו, והשלוש תיכננו שיחות על זהויות, זכויות יתר ומגוון החוויות של נשים לא לבנות. כל אחת מהן היא בת של מיעוט שונה: לדין באה מסודאן, ג'ון מברזיל, וסיינה שהיא במוצאה מהאיים הקריביים ומקנדה, באה מלוס אנג'לס.

הן חקרו בלקסיקונים וגילו כי המשמעות של chroma היא העצמה של צבע. "זה הגיוני, כי אנחנו מחזקות ומעצימות נשים לא לבנות", אמרה פקיטי. אף שאין איסור על השתתפות לבנים באירועים שלהן, השלוש מדגישות שהאירועים יוקדשו בעיקר לאנשים שאינם לבנים.

קבוצת Chroma מארגנת אירועים כמו "נשים עובדות שאינן לבנות". החברות בה חגגו לאחרונה את הפתיחה החגיגית של הסטודיו שלהן בלואר איסט סייד. בסטודיו של Chroma הן חוברות לקבוצות אחרות ומתעדות את השיחות על נושאים כמו ארכיונים דיגיטליים, תקשורת חברתית ובריאות נפשית, והתמכרות לאלכוהול ולסמים. "אנחנו מנהלות שיחות כנות ושקופות על המאבקים שלנו כקולקטיב", אמרה פקיטי. "קיים צורך במרחב פיזי".

אמנם הקבוצות האלה קיימות מחוץ למבנים המסורתיים של תאגידים או יזמוּת הון־סיכון, אך רשתות של משפחות וידידים, שכבר היו קיימות, סייעו להן להשיג את המימון. טים ג'ק, מנכ"ל ג'נטלמנס פקטורי, אמר: "מעולם לא הייתי אדם של ארגונים ואחוות. להיפך, התרחקתי מהם בגלל האליטיזם שלהם. אבל המקום הזה שונה". לדבריו, לינדור "מאפשר לגברים שחורים להשתחרר בדרך חיובית ולטפל בנושאים שגורמים לנו טראומה. הוא מעניק לנו את המרחב, שבו אנחנו יכולים לדבר על כך בלי להרגיש דחויים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו