בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כל האמת נחשפת: כך אנחנו פועלות בטרור הפמיניסטי

בחודש שבו נרצחות שלוש נשים על ידי בני הזוג שלהן, המופע "רצח נשים: בעד ונגד" של גלעד ארדן וספיחיו הוא פשוט בלתי נתפש

56תגובות
מתוך "להרוג את ביל". כך ייראה הטרור הפמיניסטי?
Miramax Films / A Band Apart / C

איזה מעגל יפה נסגר לנו. לקראת סופו של חודש שבו חזינו בתופעה המרנינה של הכחשת רצח נשים – או ביותר מלים: הכחשת חומרת התופעה של רצח נשים – נציין בשבוע הבא את היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים. באותו יום, 25 בנובמבר, נוצף בפרסומים, מאמרים, כתבות, נתונים, עדויות. על אלימות נגד נשים כמובן. למחרת, 26 בנובמבר, כבר לא יהיה היום למאבק באלימות נגד נשים. כך גם בשאר 364 הימים שעד יום השנה הבא למאבק באלימות נגד נשים.

מצד אחד יש חשיבות לציון ימים שכאלה. תשומת הלב מופנית לנושא חשוב, הוא עולה על סדר היום וכו'. מצד שני עומדים כאמור 364 הימים האחרים שבהם, ובכן, המאבק באלימות נגד נשים מעניין למקבלי ההחלטות את קצה הציפורן של הזרת השמאלית, אם לא לנקוט מלים גסות.

מה גם שהפעם יתקיים יום המאבק בסימן הכחשת הבעיה דווקא. זו נהפכה לטרנד בשבועות האחרונים, ויחד עם התחביב של האשמה בקיומו של "טרור פמיניסטי", מדובר בצמד חמד של ממש.

סרטון אלימות נגד נשים - דלג

התגובה המיידית שלי לטענה בדבר קיומו של "טרור פמיניסטי" היא צחוק. זה כל כך מופרך ואף מטומטם (טרור, אם צריך להזכיר, הוא מאבק אלים. פמיניסטיות, אם צריך להזכיר, לא חורגות במאבקן מהפגנות ולכל היותר משתוללות בציור גרפיטי והחלפת שמות רחובות באישון לילה, מי תשמע) — שלא נותר אלא לצחוק.

לא בטוח שזו תגובה חכמה.

כי רעיונות והבלים כגון אלה, המופרחים לא מעט, קונים אחיזה אצל מי שצמאים להם, מי שפוחדים משינוי. וכך יצא, שבסיומו של חודש שגבה את חייהן של שלוש נשים שנרצחו בידי בני זוגן, על פי החשד, מי שמואשמות בטרור, למשל במאמר בעיתון זה בשבוע שעבר — הן דווקא נשים. והמעשה הנורא והאלים שזיכה אותן בכינוי המחמיא הוא התעקשות להתנגד להדרת נשים ממופע מוזיקלי. ג'ורג' אורוול לא היה מאיית את זה טוב יותר. שלא לדבר על המאמר של קלמן ליבסקינד מלפני שבועיים, שאמר בעצם שהשד — רצח נשים — בעצם אינו נורא כל כך.

מה שהופך את זה לבלתי־מצחיק באופן חד משמעי הוא שלא אחר מאשר השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, הצטרף למקהלה הזאת. זה זיכה אותו בתואר "השר לביטחון הבנים", בגרפיטי שריססו בשבוע שעבר סמוך למשרדו אקטיביסטיות פמיניסטיות המכנות עצמן "לוטם – היחידה ללוחמה בטרור המגדרי". כדבריהן, הציוץ של ארדן בטוויטר, ש"רצח נשים הוא דבר נורא ואיום אבל צריך ללמוד באמת את המצב בישראל ולא לעוות את הנתונים", הוא התגובה הראשונה שנתן השר לביטחון הפנים, זה שאחראי לביטחון אזרחיות ואזרחי המדינה, בחודש שבו שלוש נשים נרצחו בידי בני הזוג שלהן.

ארדן - דלג

קוראים וקוראות לזה בקלאש. אם במקרה של פולמוס הרב פירר עוד אפשר להבין למה בא בקלאש — הרי המופע "רצח נשים בעד ונגד" נוסח ארדן וספיחיו הוא כבר באמת בלתי נתפש. איך בדיוק אפשר להבהיר את הכחשת התופעה של אלימות שגברים (לא כולם! תירגעו) נוקטים נגד נשים, בין השאר בטענה שלא כל הקורבנות נרצחו בידי בני זוג, תוך התעלמות מהקשת הרחבה כל כך של אלימות שלא תמיד נגמרת ברצח, באמת תודה רבה? איך עדיין מתפרסמות כותרות בנוסח "גילה שאשתו בקשר עם גבר אחר ורצח אותה"? גילה — ורצח. רצף פעולות שמשתמע כהגיוני למדי בסך הכל. לכותרות מעין אלה — במקרה של מריה טל שנרצחה על פי החשד בידי בעלה מקסים טל — אף צורפה תמונה שלה מנשקת אותו בחושניות. אשה פתיינית שכמותה. המסרים הטמונים בכל זה נושאים סוג של הצדקה סמויה, שלפיה אשה "בוגדת" היא בת מוות. זהו ביטוי לתרבות המבוססת על שנאת נשים טהורה.

לא כל מכחישי האלימות, או המקטינים בחשיבותה, הם אנשים אלימים כמובן. אז למה הם לא מגַנים אותה בכל פה? כי אלימות, של גברים נגד נשים ונגד גברים, היא מיסודות החברה שאנחנו חיות וחיים בה. זוהי חברה שעוצבה בידי גברים והם רכשו בה כוח רב, שחלקו בא לידי ביטוי באלימות. יתרה מזאת, קשת האלימות אינה נפרשת רק על פני תופעות כמו אלימות פיזית או נפשית בדרגות שונות, שהקוטב שלה הוא רצח; גם פערי שכר וגילויים רבים מספור של אפליה, הדרה ופגיעה הם תוצר של הפער העצום בכוח שיש, בהכללה, למגדרים השונים. אלימות, בגרסאות אחרות שלה, כמו תַקיפוּת, היא אף ממאפייני הגבריות כפי שזו מעוצבת, נתפשת ופועלת בעולם. אם כך, מה יישאר לגברים מסוימים אם יתערערו יסודות אלה? חברתית ואישית גם יחד — התערערות כזאת מסוכנת להגדרת העצמיות שלהם, לעצם קיומם, לפי תפישתם.

האבסורד הוא כמובן שגם גברים סובלים מאבן יסוד מפוקפקת זו של החברה. בתחומים מסוימים אף יותר — למשל במוות בשדה הקרב, למשל בנפילה מפיגומי בניינים. האלימות, מעשה ידי הנהגה גברית, הארוגה בכל פן של החיים, גם הכלכלי, פוגעת אנושות גם בגברים. יידרש עוד זמן רב ובעיקר עבודה פמיניסטית רבה כדי שגם הם יבינו במספרים גדלים והולכים, שהשיטה הזאת רעה, רעה מאוד, גם להם. בינתיים, הפחות מפותחים שבהם תקועים בשלב ראשוני כל כך, שנדמה אנחנו חיים בעצם בשנת 2019 לפני הספירה.

ועכשיו תצטרכו לסלוח לי, יש לי שיעור בקורס הכנת מטעני חבלה. ככה זה אצלנו בטרור הפמיניסטי. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו