בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רפי פרץ מחזיר את ישראל מאות שנים אחורה, ויש לו סייעניות, גם ב"הארץ"

שר החינוך של הילדים שלנו, עורך הדין של משה איבגי, פובליציסטית מובילה ואפילו מארגנות "צעדת השרמוטות" - מצעד הכתמים העיוורים של השבוע

97תגובות
רפי פרץ שר החינוך
עופר וקנין

מי אמרה שעוד לא המציאו מכונת זמן? הנה זכינו בשבוע החולף בשורה של חזרות מסעירות הרחק הרחק אחורה: בראש המצעד צועד כמובן השר הלא־מכובד־בעליל רפי פרץ. ההומופוביה שלו מחרידה לא רק כשעצמה, והוא אינו ראוי להיות שר החינוך של הילדים במדינת ישראל לא רק כי דעותיו חשוכות מני חושך: דעות אלה מסוכנות ממש לחייהם של ילדים וילדות, נערים ונערות, שבמערכת שאלה השקפותיו של העומד בראשה עלולים להיקלע, בגילים רגישים מאין כמותם, למצוקה ואף לאובדנות חלילה.

ולא שהוא הסתפק בדעות בנושא זה, אלא מדובר בדובר נאמן בזכות אפרטהייד, שזכויות אדם־שאינו־יהודי־הטרוסקסואל הן כעפר לרגליו. אגב, בנוגע לדבריו על אהבתו למסוק שלו (שאותו הוא מכנה גברת יסעורה; הוא הרי לא גיי רחמנא ליצלן, זה בחורה!), הייתי מציעה לו איזשהם טיפולי המרה מהסטייה הזאת. בספרות המדע הבידיוני קיימות לא מעט דוגמאות ליחסים בעלי אופי רומנטי-תשוקתי בין האדם למכונה, עד כדי מין לוהט, רק שעם הפרופלור של המסוק זה עלול להיות טיפה מסוכן עבור שר החינוך. בכל אופן, נדמה שהכל כבר נאמר על דבריו שלא ייאמנו ולא נותר אלא לחכות, רצוי ממש מעט, שיטוס לנו כבר מהעיניים.

משה איבגי
רמי שלוש

עוד דעה מהמאה הקודמת אם לא מזאת שלפניה סיפק מיכאל כרמל, עורך הדין של משה איבגי, לאחר שהלה הורשע במעשה מגונה וזוכה משני אישומים נוספים מחמת הספק: "אני חושב שכל גבר היום שמחבק אשה ומציע לה הצעה מינית חשוף היום להרשעה במעשה מגונה", אמר העו"ד המלומד. לא נותר אלא לחכות לתובנותיו הבאות, נגיד "אני חושב שכל אדם היום שמכייס ארנק של מישהו חשוף להרשעה בגניבה", "אני חושב שכל אדם היום שחונק מישהו למוות צפוי להרשעה ברצח", ואפשר להמשיך כיד הדימיון הטובה.

אבל לא רק שרים מהגיהנום ועורכי דין שאפשר לתלות את דבריהם בזהות הלקוח שלהם מספקים לנו פנינים מן העבר. וגם לא רק גברים. הנה פובליציסטית חשובה בעיתון "הארץ", קרולינה לנדסמן, כותבת שלא רק את חינוך הנערים מפרשת איה נאפה יש לבחון ולבקר כי אם גם את זה של הנערה הבריטית שנפלה קורבן למעשיהם. העולם הוא מקום מסוכן, כותבת לנדסמן, וכפי שאנחנו מלמדים להיזהר מאש כך גם צריך להיזהר ביער, כפי שכבר לימדתנו כיפה אדומה.

"הבעיה היא שהמסרים החשובים האלה נשמעים בימינו כהאשמת הקורבן", מוסיפה לנדסמן. ובכן, אולי הסיבה לכך היא שזו, אכן, האשמת הקורבן. בניגוד לאש, שהעובדה הפיזיקלית היא שהיא חמה, או לסכנתם של בעלי חיים פראיים ביער, תקיפה מינית של נשים (וגברים) בידי גברים אינה גזירת גורל ואינה מחויבת המציאות, כי אם נובעת מנסיבות חברתיות שמתקיימות בשיטה שאנחנו חיים וחיות בה, הלוא היא הפטריארכיה. איכשהו אני לא רואה את לנדסמן מאשימה למשל נערים שחורים אמריקאים שלובשים קפוצ'ון בכך שהם נורים בידי שוטרים, במקום למחות על גזענות של שוטרים אמריקאים. לנדסמן בעצם נותנת הרבה פחות אמון בגברים מאשר פמיניסטיות, שמאמינות שאפשר וצריך לשנות את המצב ופועלות לשם כך. ולהן עוד קוראים שונאות גברים.

מלת הש'

אבל לא רק מי שמבזה את התארים שר ורב גם יחד, ולא רק עורכי דין של עברייני מין ולא רק פובליציסטים ב"הארץ": אטימות בעייתית בדרגה זו או אחרת מתקיימת גם בקרב מארגנות מה שמכונה צעדת השרמוטות — אותה פעילות חשובה שנועדה להבהיר שקורבן אונס או אלימות מינית לעולם אינה אשמה במה שקרה לה.

זה כבר עניין עונתי: הצעדה הולכת ומתראגנת, ומנגד יוצאות פמיניסטיות מזרחיות, בצדק, נגד השם שניתן לה, שמקורו בשפה הערבית. כך מסבירה למשל הפעילה המרכזית והוותיקה שירה אוחיון, כי "חוסר המודעות של נשים 'לבנות' יהודיות פריבילגיות לניכוס משפיל של השפה הערבית, ושימוש במלים גסות מתוכה, הוא דריסה גסה של נשים ערביות ונשים יהודיות שמוצאן במדינות ערב. קודם כל שיכירו בשפה הערבית כשפה רשמית, אחר כך נשאל ממנה מלים משפילות. ההתנגדות לפטריארכיה ותרבות האונס חייבת להיות רגישה לרצון ותרבות של נשים שונות. יצאנו מהשעבוד למבט האשכנזי ו/או הגברי. זו מהות השחרור המזרחי והפמיניסטי שלנו. הגיע הזמן גם לשחרר את השפה העברית מ'הקוס של האמא שלכן יא שרמוטות'. המושג 'צעדת שרמוטות' הוא מדיר ומשפיל. מה שנכון לאירופה לא בהכרח נכון לנו".

שירה אוחיון - דלג

מנגד סבורה ברכה ברד, מנכ"לית העמותה הפמיניסטית "כולן" וממארגנות הצעדה בתל אביב יפו, כי "למלה 'שרמוטה' אין תחליף – עצם קיומה של המלה ומשמעותה כמביישת נשים מצדיקים את קיומו של המאבק. המאבק יתייתר ביום שהמלה הזו תאבד כל משמעות, ולכן אנחנו מתעקשות להכניס אותה לתוך הנורמה שוב ושוב, כמלה בעלת משמעות חיובית - תנועת נשים שתומכות בנפגעות אלימות מינית. ברגע שאנחנו מקבלות את האפשרות שהמלה שרמוטה משפילה, אנחנו מקבלות עלינו את הסדר הפטריארכלי שאשה 'טובה' לא יכולה ליהנות מחיי מין עשירים, ושמיניות נשית מצדיקה פגיעה. למלה שרמוטה אין תחליף דוקא בגלל היותה מלה קשה, פוגעת, שמהווה סכנה אמיתית לנשים".

ברכה ברד - דלג

כך שהמחאה המזרחית, שרבות מאוד שותפות לה, אינה נענית, וגם הצעות לחלופות, כמו למשל צעדת הזונות, שזה אותו דבר, רק בעברית, או צעדת המופקרות — מלה כפולת משמעות — אינן נבחנות. הצעדה, מתברר, לא באמת מיועדת לכולן.

ואחרי כל אלה צריך לחזור להתחלה ולזכור: כל ישראלי וישראלית שלהם ילדות וילדים בגיל בית הספר שולחים כיום את היקר להם מכל להתחנך במערכת שבראשה עומד שונא אדם גזען ומסוכן, מי שבמקום השלישי ברשימתו מוצב כהניסט. כהנא זה כאן, בבתי הספר של בנותינו ובנינו. עכשיו. אם זו לא קריאת השכמה, שלא לומר אזעקת אמת, אני לא יודעת מה כן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו