בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם הקורונה תחזיר את הנשים אחורה, לשנות ה-50?

מגיפת הקורונה עלולה להוביל לרגרסיה שתמחק את ההישגים הפמיניסטיים של השנים האחרונות. או שאולי יש גם נקודת אור בסבך הזה?

44תגובות
ג'נוארי ג'ונס כבטי דרייפר מתוך "מד מן". שובה של עקרת הבית
Carin Baer / AMC / AP

פגיעה באפשרות להפסקות הריון (שאינן נכללות ברשימת הפעולות הרפואיות המתוכננות מראש שלא בוטלו בגלל סכנת הקורונה). פניות גוברות לגופים המסייעים לקורבנות של אלימות במשפחה. בשורות אלה מהשבוע הן כנראה רק סנוניות ראשונות כשמדובר בהשפעתו של המשבר הנוכחי על נשים, גברים והיחסים החברתיים־כלכליים ביניהם.

מצד אחד, גברים חולים בקורונה יותר מנשים, על פי הנתונים. מצד אחר, סיר הלחץ המבעבע של המשפחות הסגורות בבתיהן פוגע יותר בנשים, וכך גם המצב בשוק התעסוקה המושבת ברובו.

במצב הזה כדאי, כך נראה, ללמוד מהעבר: מחקרים שבדקו את ההשלכות החברתיות־כלכליות של מגיפות האבולה ב־2014 והזיקה ב־2015, וכן את אלה של הסארס ושפעות החזירים והעופות, העלו שלמגיפות אלה היו השפעות מגדריות רחבות היקף. התגברות האלימות של גברים נגד נשים בתוך המשפחה היא אחת מהן. בתחום אחר: אם בזמן המגיפה כולם וכולן נפגעו כלכלית והשתכרו פחות, הרי שכרם של גברים חזר לקדמותו בממוצע מהר בהרבה מאשר זה של נשים.

אז האם אנחנו נסחפות אחורה, אל אי אז בשנות החמישים, כפי שיש המתריעות? או שמא אפשר בכל זאת למצוא נקודות אור בסבך הזה?

האירוע הדרמטי שאנו מצויים בעיצומו כעת בא על רקע תשתיות רווחה שהלכו וצומקו בישראל בשנים האחרונות. ד"ר ענת הרבסט-דבי, ראשת מסלול "מגדר בשטח" בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן, מבהירה כי "למשבר זה, כמו לכל סוגיה שבה אנו עוסקות, יש היבטים מגדריים. נשים הן הנושאות העיקריות בעבודת הטיפול (caring) בשכר ושלא בשכר. במדינת הרווחה הישראלית, כמו במדינות נוספות בעולם, פרוזדור הכניסה המרכזי של נשים לשוק העבודה הוא השירותים הציבוריים ובעיקר העיסוק בתחומי הרווחה, הבריאות והחינוך. כך למשל למעלה מ-80% מהעוסקים במקצוע הסיעוד הן נשים. בשנת 2017 שיעורן של הנשים מבין הרופאים כבר טיפס לקרוב ל-40%. נשים הן הרוב המכריע של הגננות והסייעות המועסקות בגני הילדים ומעונות היום וכן מרבית המועסקות בבתי הספר. הן הרוב המכריע בקרב העובדות הסוציאליות ובקרב המטפלות בקשישים ובבעלי מוגבלויות".

הרבסט מטעימה כי "מדינת הרווחה הישראלית ובתוכה מערכת הבריאות הציבורית מצויים תחת מתקפה מתמשכת של כשני עשורים, שבהם התערערה הלגיטימציה לניהולם ולקיומם כמוסד אוניברסלי וציבורי. בעולם שבו אין לגיטימציה למדיניות רווחה, גם אלו הנושאות בעול תעסוקת הטיפול נתונות תחת ערעור ופגיעה בתנאי עבודתן. שכרן של המורות בישראל הוא מהנמוכים במדינות ה-OECD. שכרן של המטפלות במשפחתונים ובמעונות היום הציבוריים גם הוא נמוך ביותר. עבודת הטיפול איננה מקבלת הכרה הולמת בישראל, וכוח העבודה של נשים במקצועות הללו מנוצל".

ענת הרבסט-דבי. נשים 
נפגעות פעמיים
משולם לוי / אוניבר

יתרה מזאת, היא מוסיפה, "חלק נכבד מהתעסוקה הזאת מתבצע קרוב לשני עשורים במיקור חוץ, תחת לחצים מתמשכים להפריט חלקים נרחבים מהשירותים הציבוריים. התופעות של העסקה חלקית שלא מרצון, של העסקה בשכר מינימום ושל תשלום לפי שעות עבודה ולא שכר חודשי נעשו נפוצות הרבה יותר".

פגיעה בשירותי הטיפול הציבוריים, מבהירה הרבסט, "פוגעת בנשים באופן כפול – מחד גיסא כמועסקות ומאידך גיסא כצרכניות עיקריות של השירותים – מאחר שהן מובְנות חברתית ותרבותית כאחראיות על עבודת הטיפול. כאשר השירותים הללו אינם מסופקים על ידי המדינה, נשים הן אלו המבצעות אותה וללא שכר. יש סכנה שאם תתמשך הפגיעה בשירותים הציבוריים, נשים, שהן המטפלות העיקריות, ישלמו את עיקר המחיר".

פןסט - דלג

אילו השלכות נוספות עשויות להיות למשבר בהקשר הזה?

"פגיעה נוספת בשירותי הטיפול הציבוריים יכולה להוביל למצב שבו רק אלו שיוכלו להרשות לעצמם יקנו שירותי טיפול פרטיים ואיכותיים והשאר יצטרכו להסתפק בשירותים טובים פחות. במקביל דבר זה יכול להוביל להרחבה של תעסוקת נשים ללא תשלום בעבודות טיפול שונות בבני משפחה. גם כך לפי הנתונים הקיימים היום, כאשר מתבוננים בשעות העבודה השבועיות הממוצעות של נשים וגברים רואים כי כשמחברים את סך שעות העבודה בשכר ושלא בשכר, נשים עובדות יותר מגברים".

ואולם, הרבסט מוצאת גם פנים חיוביים בתמונה הלא מלבבת הזאת. "לפעמים דווקא משברים כלכליים עמוקים יוצרים סוג של ניעור וחשיבה מחודשת", היא אומרת. "למשל תוכנית 'הניו דיל' של רוזוולט בארצות הברית בשנות ה-30 של המאה ה20, בהמשך להתמוטטות הבורסות בניו יורק ובשאר העולם ב—1929. התוכנית בין היתר הרחיבה זכאות לקצבאות למשפחות עניות, נחקק חוק שכר מינימום והתבססה ראשיתה של מדיניות שיכון ציבורית. עם זאת, עד היום מדינת הרווחה האמריקאית מוגבלת מאד בהיקפה. והקצבאות הללו היו ונותרו דלות בהיקפן ומעניקות הגנה מועטה יחסית מפני עוני".

האם את שותפה לדעה שהמשבר צפוי להסיג לאחור את מעמדן של נשים ולפגוע בהישגים שהושגו בעמל רב במשך עשרות שנים?

ציוץ - דלג

"קשה לחזות זאת. מעניין לראות שבקוריאה הדרומית, אשה הובילה את הטיפול במשבר הקורונה ואף נקטה באומץ מדיניות נרחבת של בדיקות ולא מדיניות של סגר, בניגוד לשאר המדינות. אז אולי דווקא המשבר הזה ידרוש מהאנושות חשיבה מחודשת. אולי הוא ייצור ריסטארט. זה הצד האופטימי.

"הצד הפסימי הוא שחלילה נלך לעוד קיצוצים ולפגיעה נוספת בשירותי הבריאות, החינוך והרווחה הציבוריים ואז הראשונות להיפגע תהיינה נשים, אבל לא רק הן, גם ילדים רבים ייפגעו וגם גברים. על הממשלות מוטל לרענן את מחשבתן, לא להיות שבויות באותן קונספציות של ההפרטה ולא לנהוג באופן שימשיך להפקיר את השירותים הציבוריים של בריאות, רווחה וחינוך. אלה שירותים שצריכים להיות ציבוריים ואוניברסליים ונגישים לכל נפש. אם זה לא יקרה, ככל הנראה, היכולת של ממשלות להתמודד עם משברים תתערער שוב ושוב".

מה אנחנו יכולות ללמוד ממשברים עולמיים קודמים בסדר גודל דומה בתחום הזה?

"דווקא לידתה של מדינת הרווחה המודרנית קשורה גם (לא רק) במשבר עצום והוא מלחמת העולם השנייה. ההכרזה בדבר זכויות האדם מ-1948 שאומצה על ידי האו"ם היא בסיס חשוב במשפט הבינלאומי. האמנה מעגנת בתוכה מגוון זכויות חברתיות-כלכליות והזכויות הן בעצם הבסיס למחויבות של מדינת הרווחה כלפי אזרחיותיה ואזרחיה. זאת ועוד, ב-1942, בעת מלחמת העולם השנייה, קיבלה ממשלת בריטניה החלטה לקדם תוכניות רווחה רחבות היקף. אלה השפיעו על ביסוס תשתיתה הראשונית של מדינת הרווחה הישראלית בשנים הראשונות לאחר הקמתה. קיומה של מדינת רווחה, המספקת זכויות כלכליות-חברתיות שמגינות מפני עוני ומבטיחות פלטפורמה טובה של שירותי בריאות, חינוך ורווחה, תיתן מענה יעיל הן לנשים והן לגברים. אנו מניחות כי ההשפעה על נשים היא מרחיקת לכת יותר כי נשים הן בממוצע קבוצה פגיעה יותר כלכלית".

איך אפשר לפעול כדי למזער את הנזקים הצפויים, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך?

"הגם ששלד מדינת הרווחה הישראלית נותר רזה ודקיק לאחר פגיעות מתמשכות, אפשר לצקת לתוכו 'שומנים' בריאים, להתפיחו ולגרום לכך שיספק הגנה רבה יותר מפני פגיעוֹת השוק לכל תושבי ותושבות המדינות השונות.

חובה עלינו להפחית את אי השוויון כלכלי בישראל ובשאר העולם. אי השוויון מצוי בעלייה מתמדת בישראל ובמדינות ה-OECD זה כמה עשורים. בתוך מדינות ה-OECD ישראל היא אחת המדינות הכי לא שוויוניות. צמצום הפערים החברתיים יועיל לכולם, לא רק לעניים, מאחר שיותר אנשים יוכלו לממש את הפוטנציאל האישי שלהם. צריך להתנער ולחשוב מחדש על העתיד לפי ערכים של טיפול ולא של ניצול, של חמלה ופחות של פגיעה. הרבה נשים יודעות לעשות זאת (גם אם לא כולן), תנו להן להוביל לשם". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו