בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מינימום יומרה, מקסימום כיף: הנוסחה ללהקה רגילה שהיא בלתי רגילה

שתי להקות, "סופרגראס" המתקמבקים ו"פרוט באטס" שהוציאו אלבום שמיני, מדגימות סינדרום מסתורי: להקה משוללת כל ייחוד ובכל זאת נפלאה

8תגובות
להקת סופרגראס
Tim Oxley

עצרו הכל! מישהו חייב לתקן את הערך של "סופרגראס" בוויקיפדיה! "'סופרגראס' היתה להקת בריטפופ מאוקספורד שבאנגליה אשר פעלה מ-1994 עד 2010", כך בערך העברי של הלהקה בוויקיפדיה. בוויקיפדיה באנגלית הדברים מנוסחים בלשון הווה: "Supergrass are an English rock band".

להקתם של גאז קומבס (שירה וגיטרה), מיק קווין (בס), דני גופי (תופים) ורוב קומבס (אחיו של גאז, שהצטרף בקלידים בתחילת העשור הקודם) אכן היתה עד לא מזמן נחלת העבר. היא התפרקה ב-2010, אחרי פעילות של 17 שנה. אבל לפני כחודש וחצי נפוצו שמועות שהלהקה עומדת להתאחד באירוע Pilton Party, שמסונף לפסטיבל גלסטונברי, וכך אכן קרה: חברי "סופרגראס", שלא ניגנו ביחד תשע שנים, הופיעו באירוע ולאחר מכן הודיעו שהם עומדים לצאת לסיבוב הופעות ב-2020, שיציין 25 שנה לאלבום הבכורה שלהם.

"סופרגראס" תמיד נתפשה כלהקה היותר זניחה מבין להקות הבריטפופ הגדולות, אם בכלל נכנסה לקטגוריה הזאת. "אואזיס" ו"בלר" היו ראשי החץ של התנועה, מגדירות התופעה; "סוויד" ו"פאלפ" היו הקצפת האינטלקטואלית-אמנותית; "רדיוהד" שייטה באזור כלוויין שאי אפשר להתעלם ממנו. מ"סופרגראס" אפשר היה להתעלם. היא לא היתה הכרחית לסיפור התקופה, ולכן הידיעה על איחודה איננה חדשה מרעישה. אילו "פאלפ" למשל היתה מודיעה על (עוד) איחוד, ההד היה הרבה יותר גדול (אגב, הערך של "פאלפ" בוויקי בעברית מתחיל במשפט "'פאלפ' היא להקת רוק אנגלית", מה שלא נכון: "פאלפ" איננה פעילה).

Supergrass - Sun Hits The Sky - דלג

העובדה שאנשים נוטים לא לספור את "סופרגראס" מחזקת כמובן את האהבה שלנו, אוהדיה המסורים. "סופרגראס" היתה/היא שיבוש מלבב של המשוואה שקושרת בין חשיבות או מקוריות, לאיכות. הורגלנו לחשוב, במידה רבה של צדק, שהלהקות הטובות ביותר הן החדשניות, פורצות הדרך, או לפחות אלה שפיתחו סאונד וסגנון מקוריים, גם אם הם לא השפיעו על דורות צעירים יותר. אם להקה איננה אף אחד מהנ"ל, יש לשער שהיא לא תהיה להקה נפלאה. טובה מאוד? כן. אולי אפילו מצוינת. אבל לא נפלאה. נדמה שזאת ההנחה המקובלת.

ואז באים שלושה נערים (קומבס, הסולן, היה בן 18 כשהלהקה הקליטה את אלבום הבכורה שלה), והמוזיקה שלהם לגמרי לא חשובה, לגמרי לא פורצת דרך, וגם לא הכי מקורית בעולם. קצת פאוור-פופ, קצת גלאם, קצת פאנק – לא המציאו שום דבר. החוכמה טמונה בערבוב, בתנופה, ברעננות, במוזיקליות המתפרצת, וגם במנעד הרחב, רגשית וסגנונית – הימנוני נעורים רועשים ומהירים לצד בלדות רכות ומעודנות, וגם שירים שבהם שני החומרים האלה, הקצב והעצב, מתמזגים לכדי חומר אחד שתענוג לצרוך בהזרקה ישירה לווריד, כשבתפקיד המחט קולו החד, המנתר והצרחני-עם-חיוך של קומבס. זאת לא עוד להקה מצוינת, זאת להקה נפלאה, למרות היותה להקה רגילה, בלתי חשובה בעליל. שני הדברים יכולים להתקיים ביחד. להקה רגילה בלתי רגילה.

Supergrass - Next To You (Official Video) - דלג

חברי "סופרגראס" אף פעם לא עשו מעצמם עניין גדול, והם לא מתכוונים להתחיל עכשיו. המניע שנמסר לאיחוד הנוכחי הוא פחות או יותר "התחשק לנו" (אם כי יש לזכור שהאלבום השני והנפלא של הלהקה נקרא "In It for the money". גם זה היה מן הסתם שיקול). בניגוד ללהקות מתאחדות אחרות, "סופרגראס" לא הקליטה חומר חדש, אפילו לא סינגל למטרות פרומו. הם הוציאו קאוור מקסים ל”Next to You" של "פוליס". מינימום יומרה, מקסימום כיף – זאת הגישה, ויש להניח שהיא תתממש גם בהופעות ב-2020.

יש גם להקה עכשווית יותר שמתאימה לדיון בתסמונת הלהקה הרגילה הבלתי רגילה. קוראים לה "Fruit Bats". היא שונה מ"סופרגראס" מהרבה בחינות. אמריקאית, אזור חיוג שיקגו. נטולת שפיץ רוקנרולי. לא בדיוק להקה – יותר הרכב משתנה שסובב סביב אדם אחד, אריק ד' ג'ונסון. עטלפי הפירות פעילים כ-20 שנה והוציאו שמונה אלבומים, שנמכרו ביחד בהרבה פחות עותקים מאלבום הבכורה של "סופרגראס". הקול של ג'ונסון משתייך למחלקת הקולות הגבוהים, אבל הוא שונה מאוד מזה של קומבס: אין בו אפילו רמז לצרחה. אבל לצד כל ההבדלים האלה, גם "פרוט באטס" היא, בדרכה, להקה ממוצעת לא ממוצעת.

יש איזשהו סוד צנוע של הלהקות הרגילות הבלתי רגילות. לא ברור איך מוזיקה שמבוססת במידה רבה על גזירה והדבקה של חומרי עבר איקוניים, ללא חזון מקורי מובהק, מצליחה להשמיע צלצול ברור של מוזיקה נפלאה. אולי העניין הוא שבניגוד לאלפי להקות רגילות שמשתמשות באותם חומרים ותופרות מהם שעטנז מייבש, הלהקות הרגילות הבלתי רגילות הן כאלה שירשו מלהקות העבר הגדולות גם את ליבת המקצוע, גרעין המלאכה – היכולת הבלתי ניתנת להסבר לכתוב שיר מעולה.

Fruit Bats - Ocean - דלג

את האקסטרה מייל הזה אפשר למצוא גם אצל אריק ג'ונסון. אפשר לזהות מקילומטר את היסודות שעליהם הוא בונה את השירים שלו. כאן זה הביטלס (או ליתר דיוק, הצמד שג'ון לנון וג'ורג' הריסון לא הקימו אחרי פירוק הלהקה), שם זה "סופרטרמפ", ובשיר נוסף זה פתאום "בכמן טרנר אוברדרייב". חזק בסבנטיז, מה שנקרא. פעם אחר פעם, למרות מקדם המקוריות הנמוך, האוזן ממששת את השיר ומגלה שהוא עשוי נהדר, מכל הבחינות. ולא רק המאזין ממשש את השיר, גם השיר נוגע במאזין.

ג'ונסון כבר בשנות הארבעים לחייו. האלבום החדש-יחסית (יצא ביוני האחרון) של "פרוט באטס" נקרא "Gold Past Life". החיים הקודמים המוזהבים, בהשוואה לחיים העכשוויים הפחות זוהרים. זה בדרך כלל לא תענוג גדול לראות מוזיקאים שמתקרבים לגיל העמידה, משקיפים על חייהם ואומדים אותם, אבל ג'ונסון עושה את זה מצוין. אלה לא רק המלודיות שיש בהן כמעט תמיד פיתולים מעניינים ולא צפויים, אלא גם הסאונד, שנובע בזרימה פשוטה ועניינית היישר מתוך המעיין של הרוק הפופי-פולקי של שנות השבעים, בלי לנסות לשחזר אותו בדייקנות מעבדתית או לחילופין לעדכן אותו להווה.

יש משהו אגבי, במובן הטוב, בגישה של ג'ונסון. ההתפתחות נעשית תוך כדי תנועה, לא על פי תוכנית מושכלת. כמו חיי הנפשות הפועלות בשירים, שנודדות-נסחפות בשבילים של אמריקה ושל הביוגרפיה שלהן. "אני ואהובתי נסענו לראות את בית החולים שבו היא נולדה. הוא כבר לא היה שם". כך נפתח "Drawn Away", השיר השלישי באלבום. לאן ממשיכים מכאן? אולי לאוקיינוס. "Ocean" הוא שמו של שיר מספר 5. "יש פיתול קסום בדרך, אז תחזיק מעמד וקח את זה בקלות", שר ג'ונסון, ואחר כך מוסיף משפט שמרגש אותי בלי שאני יודע מדוע: "לא ראיתי את ההרים עד שהייתי בן 24". את המלודיה הכובשת חרישית, כך נדמה, אפילו פול סיימון לא היה מתנגד לכתוב. Slip Sidin' Away, מודל 2019. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו