בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התרבות בישראל על סף קריסה, אך הפתרון פשוט: מעבר לדיגיטל

לצד הכרזת מצב חירום ותמיכה באמנים ובמוסדות, משבר הקורונה הוא הזדמנות לברוא מחדש את התרבות בארץ – תוך מחיקת הגבולות בין מרכז לפריפריה

20תגובות
מוזיאון ת"א
מוטי מילרוד

מקור המלה האנגלית "קריסיס" (משבר) הוא ביוונית, ומשמעותה נקודת המפנה במהלכה של מחלה שלאחריה החולה יבריא או ימות. בימים אלה, אנו בנקודת קריסיס דורית. מחר חייב להיות שונה מאתמול. מי שישאף לחזרה לנורמליות ימצא שהעולם השתנה והוא נשאר מאחור. המשבר שאנו חווים מביא אתו הזדמנות לפריצות דרך אמנותיות בממדים חסרי תקדים עבור כלל ענפי התרבות בישראל. אנו אומת היי־טק ועם הספר, אנו יכולים וחייבים להיענות לאתגר.

ב–17 במארס הודיע משרד התרבות שיקצה שמונה מיליון שקלים להקמת פלטפורמה דיגיטלית למופעים, בתגובה להתמודדות עם נגיף הקורונה. כפי שלמדנו, את המציאות בתקופת הנגיף יש לבחון שבועיים לאחור. שבועיים לפני ההכרזה, לא היו מגבלות התקהלות או תנועה וכ–6,000 ישראלים שהו בבידוד והצביעו בקלפיות מיוחדות ביום הבחירות. יום לאחר מכן נאסרה התקהלות של יותר מ–5,000 איש. פחות משבועיים חלפו, והעולם אינו אותו עולם.

ייתכן ששמונה מיליון שקלים היו סכום משמעותי באותה תקופה. כעת, כשכל סקטור התרבות מושבת, על 150 אלף עובדותיו ועובדיו המסורים (לפי נתוני משרד התרבות), מדובר ב–53 שקלים לאדם.

התוכנית שפורסמה נועדה לעולם אחר. היא מופנית לאמנויות הבמה בלבד ולגורמים שצילמו ושידרו הופעות בימתיות. ניכר כי היא נהגתה מתוך תקווה אמיתית שהמשבר יימשך שבועות בודדים והשפעתו תהיה מצומצמת. מאז, הידרדרה תעשיית התרבות הישראלית לסף תהום — תיאטראות, מוזיאונים, הופעות, סדנאות אמן, פסטיבלי קולנוע יידרשו להמציא עצמם מחדש. גם אם נעשו טעויות בתוכנית הראשונית של המשרד, הרי שהלב של הוגיה נמצא במקום הנכון אבל חייבים לעדכן אותה כדי להציל את התרבות בישראל. הכיוון ברור ובלתי נמנע: דיגיטל.

תיאטרון הקאמרי הנטוש, השבוע בתל אביב
מוטי מילרוד

למירי רגב ולקהילת התרבות עבר סוער, אך כל עוד היא השרה האחראית עליה לנווט את הספינה ולהרגיע אותנו. המציאות דרמטית, השעה הרת גורל, וזה הזמן של משרד התרבות להתגייס למען כל מוסדות התרבות בארץ ולדאוג לעבודתם ולכושר פרנסתם של כל היוצרות והאמנים.

כיצד יעשה זאת? ראשית, יש להכריז על מצב חירום אישי. רבים בענף מועסקים במשכורות צנועות ובמשרות חלקיות, או פועלים כעצמאים. איגודי העובדים צריכים לפעול מול משרדי התרבות והאוצר כדי למצוא פתרונות הולמים. התעשייה חייבת את כישוריהם על מנת לשוב לתפקד בתום המשבר.

לאחר מכן, יש להכריז על מצב חירום מוסדי. בתקופת המשבר הכלכלי אליו מועדות פנינו, לקהל לא יהיה את הכסף בכיס לתמוך בתרבות. לכן על המשרד לדאוג לקיום המוסדות, להבטיח מול האוצר את המשך העברת התמיכות ואף לחזקם במענק קורונה משמעותי חד פעמי. על המשרד לעשות זאת בתיאום עם עיריות ומועצות מקומיות, מפעל הפיס וגורמי פילנתרופיה בארץ ובעולם, תוך שהוא מעדכן את מגבלות התמיכה שלו עצמו.

נוסף על צעדים אלה, זה הזמן לעודד העלאת יצירות קיימות לערוצים דיגיטליים ולפתח פרויקטים חדשים בהתאם למגבלות משרד הבריאות. יש לטפח את היזמות, החדשנות והיצירתיות בקהילת התרבות הישראלית ולייצר מודלים חדשים של צורה ויצירה. המשרד צריך להנחות את מוסדות התרבות להפגין יותר פעילות במרחב הדיגיטלי ומול קהל מקוון בחודשים הקרובים, ולהבהיר שבהמשך הדרך ישולבו מדדים דיגיטליים בקריטריונים לתמיכה.

לצד צעדי החירום, ניצבות בפנינו הזדמנויות עצומות ואתגרים לא פשוטים. הסטארט־אפ ניישן צריכה לסמן לעצמה משימה לאומית לדאוג לכך שבכל יישוב ובכל בית יהיה אינטרנט פס רחב — ללמידה מרחוק כמו גם לצריכת תרבות. הדיגיטל מבטל את ההבחנה בין פריפריה למרכז, בין אלה שהתרבות נגישה להם בעולם הממשי לבין אלה שאינה. הרי תרבות לא חייבת מקום פיזי, וכשם שבימים לא רחוקים אפשר היה לקחת ספר לפארק, אפשר בסגר הביתי לקחת סמארטפון ולצפות בטובי הקומיקאים, הסרטים והסדרות, הצגות התיאטרון, הופעות המחול והמוזיקה. האם החוויה זהה? לא. האם ניתן להבין את המדיום והפורמט ולעבוד אתו בצורה חכמה ויצירתית? בהחלט.

לכן, מלבד קידום היוצרים הפועלים כיום, יש ללמד מיומנויות יצירה חדשות של אמנות דיגיטלית. תקנות משרד התרבות לא נתנו עד כה מענה ראוי לענף חריג זה — האם משחק מחשב הוא קולנוע אקספרימנטלי, וידיאו־ארט או בכלל סטארט־אפ? פרפורמנס דיגיטלי זה תיאטרון, מחול או קולנוע? מה זו בכלל שירה אלגוריתמית? נשמע כמו עוקץ ניגרי. הגיע הזמן להתייחסות ייחודית לענף אמנותי עשיר, מורכב, רגיש וחכם זה, שכבר רבים פועלים בו בארץ ובעולם. היוצרים והיוצרות הם חוד החנית של התנופה הדיגיטלית שכל ענפי התרבות יידרשו לעבור בתקופה הקרובה.

אנו בקריסיס. המחר חייב להיות שונה מהאתמול. חייבים להתחיל לחשוב עוד היום על התרבות בעידן הדיגיטלי.

הכותב הוא עורך, מפיק אירועי תרבות ומנהל פסטיבל "אוטופיה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו