בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"טלוויזיה","items":[]}

סדרות מומלצות בנטפליקס: המיליונרית הראשונה, הדוקו המוזר והסטנד-אפ הנפלא

"בזכות עצמה", "חיות רעות", "100 בני אדם", פיט דיווידסון ו"תינוקות": גילי איזיקוביץ עם סדרות מומלצות בנטפליקס

תגובות
אוקטביה ספנסר בתפקיד מאדאם סי ג'יי ווקר בסדרה "בזכות עצמה"
Amanda Matlovich/Netflix

"בזכות עצמה": יצאה נגד מודל היופי הנחשק ונהפכה למיליונרית

מאדאם סי ג'יי ווקר היתה האשה הראשונה בהיסטוריה שנהפכה למיליונרית בזכות עצמה. אם אין די בזה כדי להפוך אותה לדמות מעוררת השראה, היא גם היתה כובסת שחורה, בתם של עבדים משוחררים, שהתעשרותה המופלגת הביאה אותה לעיסוקים פילנתרופיים. עכשיו, 101 שנים אחרי מותה, הסיפור שלה שימש השראה לסדרה הכיפית החדשה "בזכות עצמה" בנטפליקס.

את מאדאם ווקר, כלומר שרה ברידלאב מסנט לואיס, מגלמת בסדרה אוקטביה ספנסר. הסיפור הוא על הקשר המורכב, מלא התסכול והבושה שבין נשים שחורות והשיער שלהן. הקשר הזה, שנהפך לימים לתעשייה אדירה המגלגלת מאות מיליוני דולרים, מכתיב עד היום את המראה הנכון ואת הדרך להשיג אותו (וגם אחראי לשיח ענף, חברתי־תרבותי, ולסרטים תיעודיים שהוקדשו לו, למשל זה שיצר כריס רוק). כאן מצליחה "בזכות עצמה" להפוך את סוגיית השיער לסמל למאבק לחירות ולשחרור והחתירה להכרה במודלים אחרים של יופי. מאדאם ווקר מוצגת כאשה הראשונה שפיענחה את הקשר הזה והפכה אותו לעסק משגשג.

טי וי - דלג

"חיות רעות": עוד תחביב אמריקאי אקסצנטרי וטראשי שנגמר רע

אחד מתת הז'אנרים שבהם מתמחה נטפליקס הוא צורה מסוימת ושערורייתית של דוקו פשע. כמו "אל תתעסקו עם חתולים", שהאיר בפנס קהילה אינטרנטית זניחה כביכול, גם ל"חיות רעות" החדשה יש טוויסט עלילתי שנובע מעיסוק בצדדי והשולי.

הפעם, בתחביב האקסצנטרי האמריקאי של גידול חיות בר. בחוות מבודדות בארצות הברית ובגני חיות פרטיים גדלים יותר טיגריסים וחתולים גדולים אחרים (נמרים, פנתרים, אריות וכו') ממספרם בטבע. המסחר בהם חופשי ולמרות אסונות עבר ההתייחסות אליהם היא כאל כלי נשק חם — תחביב לגיטימי, גם אם לא משותף לכולם. באווירה הזו משגשג למשל הפארק של ג'ו אקזוטיק, טיפוס שהמלה "צבעוני" לא מיטיבה ללכוד אותו. עולמו של אקזוטיק מורכב מכמה מאות חתולים גדולים שהוא מגדל ומתפרנס מהם, במופעים, סיורים מודרכים ושעות משחק. הוא מעיד שגור של טיגריס עד גיל 12 שבועות יכול להניב לו הכנסות של כמאה אלף דולר. לכן הוא מסתובב בפארק שלו בתספורת מאלט מחומצנת, עגילים, מכנסי עור ואוסף רובים ואקדחים.

סדרה - דלג

אקזוטיק לא לבד. בפארק אחר נוהג המייסד והבעלים דוק אנטל, לשוחח עם מבקרים כשהוא רכוב על גב פילה ומתהדר באוסף תמונות שלו בצעירותו, משופם, ארוך שיער, משתובב עם אריות. בטווח בין שניהם עומדת פעילת זכויות בעלי החיים קרול בסקין, שגם לה פארק ובו חתולים גדולים, מקלט שפתחה עבורם וגם בו אפשר לבקר — בתשלום כמובן.

העיסה הזאת הולכת ומסתבכת — לא ספוילר אין מה להתרגש — כשהמאבק בין הצדדים מקצין עד למאסרו של אקזוטיק באשמה שהזמין את הרצח של בסקין. מה באמת קרה בין הצדדים? האם אין ממש (מסוים לפחות) בטענותיו נגד בסקין? ואיך ייתכן שסצינה הביזארית הזאת מתקיימת באין מפריע במדינה שהיא לכאורה מנהיגת העולם החופשי?

"100 בני אדם": ההתייחסות הקלילה היא גם נקודת התורפה שלה

"100 בני אדם" היא תוכנית מדע פופולרי שטותית וטמבלית — במובן הטוב והנחמד של טמבליות. היא מנסה לבחון סוגיות רציניות באמצעות ניסויים לא רציניים, שגרעין של אמת עומד בבסיסם. כדי לעמוד בכך נאספו 100 נסיינים אמריקאים המשתתפים בניסויים בנושאים שונים.

בפרק הראשון של התוכנית זהו הניסיון לפצח משיכה ואת השפעתו של מראה מצודד שבו ניחן אדם, על סיכוייו להצליח. כל זה מלווה בהנחיה חיננית של שלושת הקומיקאים זיינב ג'ונסון, סאמי עובייד ואלי וורד. הם נדרשים לסוגיות שברומו של עולם כמו האם אנשים במדים מושכים יותר (לא), האם חוש הומור הופך אדם למושך (כן), האם יופי יכול להציל אדם מעונש מאסר ולשפר את סיכוייו להצליח בבית המשפט (חד משמעית כן) והאם רקדנים טובים יותר מצטיינים בפוריות רבה (לא נעשה ספוילר כאן, אבל תהליך השגת התוצאות בהחלט משעשע).

סדרה - דלג

פיט דיווידסון בסטנד־אפ פגיע ועגום ומעורר אי נוחות – ופשוט נפלא

הקומיקאי פיט דיווידסון הוא אמן סטנד־אפ מוכר, שחקן וכותב בתוכנית "סאטרדיי נייט לייב" שמופיע גם בסרטים, אבל נדמה כי את עיקר הפרסום שלו קיבל בזכות האקסית המפורסמת שלו: כוכבת הפופ אריאנה גרנדה. ליתר דיוק, בזכות הדברים שאמרה עליו בראיון חושפני למגזין "ווג" לאחר ביטול אירוסיהם, ובהם חלקה מידע על המידה החריגה שבה ניחנו איברים, כלומר, איבר אחד בגופו. זו היתה לכאורה מחמאה, אבל, כפי שדיווידסון מסביר, קשה מספיק להיפרד ממישהי שאהבת גם בלי לראות את הגוף שלך נדון בהרחבה כבדיחה על שער "ווג".

את הדברים אומר דיווידסון בספיישל הסטנד־אפ המעולה שלו, שעלה בימים האחרונים לנטפליקס. כמו כל שאר חומרי הנפץ שהוא מפרק בו בחדווה (תוך שהוא מצחקק ונראה מרוצה ונבוך גם יחד), הוא מפיק מהצופים צחוק של רבע חטא. אולי זה כך משום שדיווידסון הוא קומיקאי שאלמנט כבד של פגיעות קיים בקומדיה שלו. את המופע שלו פותח קטע בן כמה דקות על לואי סי־קיי ועל הפעם שבה כמעט חירב את הקריירה של דיווידסון, שמתוודה בכל הזדמנות על ריבוי החומרים משני התודעה שהוא צורך על בסיס יום־יומי. דיווידסון מצייר את עצמו כלוזר שזכה בנקמה האולטימטיבית. הבדיחה מצחיקה מפני שרובה על חשבונו והצופה צוחק כאילו אין ברירה, למרות תחושת האי־נוחות שמתקיימת בו.

יצירה - דלג

סדרה על תינוקות בלי נעימות סוחטות דמעות ברקע

הולדתם של תינוקות עוררה תמיד במין האנושי את העמוקים שברגשות. כדי להסביר אותם ואת תחושת הפליאה המיסטית סביב לידתם של תינוקות והפיכתם המהירה מיצורים חסרי ישע לבני אדם נזקקה האנושות למיתוסים, לדימויים גדולים, לאלוהים. המדע ביקש להסביר את התהליכים הללו בעזרת מחקר, אבל יש מקרים שבהם פירוק היסוד המיסטי לא מערער את אותה תחושת קסם נסי, כי אם מחזק אותה. מקרים שבהם המדע אינו הופך את כל זה ליום־יומי ובנאלי, אלא מגדיל את הפליאה האנושית נוכח התופעה.

טי וי - דלג

נדמה שזה המקרה בסדרה התיעודית "תינוקות" שעלתה לאחרונה בנטפליקס. היא מנסה לפצח את סודות הבריאה באמצעות מעקב דקדקני אחר תינוקות במשך שנת חייהם הראשונה ובעזרת 36 מדענים, מהמובילים בעולם, שחוקרים סוגיות הקשורות לגדילתם של ילדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו