"רציתי לעשות צדק עם גבריאל, משהו שעד אז אף אחד לא עשה" - טלוויזיה - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"רציתי לעשות צדק עם גבריאל, משהו שעד אז אף אחד לא עשה"

לכתבה
גבריאל פרננדס. כבר בשלבי ההריון המוקדמים אמו לא רצתה אותו Courtesy of Netflix

סדרת דוקו־פשע חדשה, "תיק גבריאל פרננדס", חוזרת אל רצח ילד בן שמונה אחרי התעללות קשה מצד אמו ובן זוגה. התובע הראשי במשפט, ג'ונתן התאמי, מסביר בראיון עמו איך הדבר השפיע על חייו ומדוע לא התעקש על עונש מוות לאם

29תגובות

שלושה ימים לאחר שגבריאל פרננדס נולד התקשרה אמו, פרל, לקרוב משפחה, מייקל למוס קרנזה, והתחננה בפניו לבוא ולקחת לה את הילד. "הוא לא מפסיק לבכות. הוא משגע אותי", נזכר קרנזה באחד הפרקים הראשונים של סדרת הדוקו־פשע החדשה בנטפליקס, "תיק גבריאל פרננדס". פרל, אשה בשנות העשרים לחייה עם שמונה שנות לימוד, התפתחות מנטלית, כפי שהעידו מומחים, של ילדה קטנה, היסטוריה ארוכה של צריכת סמים וקשרים בעייתיים עם כל מיני גברים מפוקפקים, לא סבלה אז ממשבר זמני או מדיכאון. כבר בשלבי ההריון המוקדמים סיפרה לכולם שהיא לא רוצה את הילד שייוולד.

במשך שבע שנים וחצי נדד גבריאל ממקום למקום. בשלב הראשון הוא חי במשך ארבע שנים עם מייקל קרנזה ובן זוגו דיוויד מרטינז, מהגר לא חוקי שגורש לאחר מכן לאל סלבדור. גבריאל, לפי עדויות של קרובי משפחה, חווה ילדות נורמלית באותן שנים, מה שלא הניח את דעתו של הסבא, אביה של פרל, גבר בשם רוברט שלפי עדותו של מרטינז התנגד לכך שאת הנכד שלו יגדלו זוג גברים ואף העליל עליהם במשטרה שהם מנצלים אותו מינית. "רוברט אמר ששני הומואים לא צריכים לגדל ילד", נזכר מרטינז בסדרה. בעקבות כך הועבר גבריאל לחזקת סבו וסבתו שגידלו אותו במשך כשלוש שנים.

כשהיה בן שבע וחצי, החליטו פרל ובן זוגה, איסריו אגירי, מאבטח בעל גוף של מתאבק ומבט של רוצח שכיר, לגדל את גבריאל. הם לא עשו זאת מתוך רגשות אשם או געגוע, אלא משום שרצו לקבל את כספי הביטוח הלאומי בסך 600 דולר בחודש. באותה תקופה התגוררה המשפחה, כולל שני אחיו הגדולים של גבריאל, וירג'יניה ואיזיקיאל, בדירה שכורה צפופה בשיכון עלוב בעיר פאלמדייל, צפונית ללוס אנג'לס.

שמונה חודשים החזיק הסידור שנולד בחטא ונגמר בגופתו המצולקת של גבריאל. לחוקרי המכון הפתולוגי נדרשו יומיים לאתר את כל הצלקות על גופו, כולל שברים פנימיים, כוויות, חתכים עמוקים, סימני חניקה ופגיעות מטווח קצר של כדורי גומי. בזמן החקירה והמשפט התברר שפרל ואגירי נהגו לכלוא את גבריאל למשך לילות שלמים בארון קטן כשידיו קשורות באזיקים, עיניו מכוסות וגרב תחובה לפיו. את שיניו הקדמיות, כפי שהעידו האחים, ריסקה האם באמצעות מחבט בייסבול כשבמקרה אחר, כפי שהעיד איזיקיאל, הוא ראה כיצד אגירי חונק את גבריאל ביד אחת ומרים אותו מהגרון עד שראשו כמעט ונגע בתקרה. הם כיבו עליו סיגריות, נתנו לו לאכול מזון חתולים ולפחות במקרה אחד הכניסו אותו לאמבטיה, ריססו אותו בגז מדמיע ונעלו אותו בפנים. לאנשי כוחות ההצלה שהגיעו לביתו בחודש שבו הוכה למוות, לאחר התקף זעם שכלל לפחות עשרה אגרופים מצד אגירי, הסבירו שהילד הומו, האשמה שהטיחו בו בכל התקף זעם ובכל סדרת חינוך אלימה.

משפטם של פרל ואגירי נמשך חצי שנה וסוקר בהרחבה בתקשורת האמריקאית. באפריל 2018 הם הורשעו בהתעללות קשה וברצח מדרגה ראשונה. בעקבות כך גזר חבר המושבעים על אגירי עונש מוות. פרל הודתה באשמה וחתמה על עסקת טיעון שבמסגרתה הוטל עליה עונש מאסר עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם.

"זה פגע לי בשינה"

"זה היה תיק הרצח הגדול הראשון שלי ובמשך ארבע שנים המשפט הזה השתלט לי על החיים", אומר בראיון ל"הארץ" ג'ונתן התאמי, התובע הראשי במשפט והדמות המרכזית בסדרה בת ששת הפרקים. "זה פגע במערכת היחסים שלי עם אשתי, בלשית במשרד השריף המקומי. היינו רבים הרבה, זה פגע לי בשינה. לא הפסקתי לחשוב על התיק הזה. רציתי לעשות צדק עם גבריאל, משהו שעד אז אף אחד לא עשה. היום אני כבר יותר מנוסה ולמדתי כל מיני דרכים איך להתמודד עם לחצים מהסוג הזה, גם מבחינה פיזית וגם מבחינה נפשית, אבל יש סיבה למה הרבה מאד תובעים מנוסים מעדיפים להימנע מתיקים בסדר גודל כזה".

התובע הראשי במשפט, ג'ונתן התאמי, בסדרה "תיק גבריאל פרננדס"
Courtesy of Netflix

עדות למעמסה הנפשית הגדולה שהיה לתיק הרצח על התאמי, בן 49, בן לאב ממוצא איראני ואב לשני ילדים קטנים, אפשר היה לראות בפרק האחרון של הסדרה, עם הרשעתו של אגירי. הוא התקשה לשלוט ברגשותיו ופרץ בבכי באולם בית המשפט. "היתה שם באותו רגע בעיקר תחושה חזקה של הקלה", הוא אומר כעת. "כולם בקהילה רצו לראות שנעשה צדק עם גבריאל אחרי כל מה שהוא עבר, אחרי שכל כך הרבה סוכנויות ונציגי ממשל הכשילו אותו, לא עשו את הדבר הנכון שיכול היה להציל אותו, סוף סוף הגיעו המושבעים ועשו אתו צדק. זה היה רגע מאוד שמח בשבילי באופן אישי ובשביל המשפחה שלו, שהרגישה שבפעם הראשונה המערכת עושה איתה צדק".

כשהתאמי מדבר על הכשלים הרבים של כל סוכנויות ונציגי הממשל הוא מתכוון למה שהפך במידה רבה את המשפט לסנסציוני כל כך. בהחלטה תקדימית, לראשונה בהיסטוריה של קליפורניה, הועמדו לדין ארבעה עובדים סוציאלים באשמה שנהגו ברשלנות שהובילה למותו של גבריאל. לא רק הם, שזוכו בסופו של דבר. כך גם נציגי השריף המקומי שפעם אחר פעם הוזעקו לביתם של פרל ואגירי ולא עשו דבר. כשביקשו באחד המקרים לראות את גבריאל, שהיה נעול בארון בבית, סיפרה להם פרל שהיא שלחה אותו לטקסס. במקום לדרוש לערוך חיפוש בבית הם האמינו לה ועזבו את המקום. במקרה אחר אמרה להם פרל שהילד נחבל במשחק בשכונה. באחד הביקורים הכניסו נציגי השריף את גבריאל לרכב המשטרתי ואיימו עליו כי יעצרו אותו אם ישקר שוב. כשמאבטח במשרדי העירייה התריע בפני העובדת הסוציאלית על הצלקות הקשות בפניו של גבריאל היא התקשרה לממונים עליה. אחר כך אמרה למאבטח שהתבקשה לרדת מהמקרה כדי שלא יצטרכו לשלם לה שעות נוספות.

התאמי: "אני יודע שהמורה שלו מרגישה עד היום שהיא היתה יכולה וצריכה לעשות יותר. רוב האנשים שהכירו אותו מרגישים ככה"

מי שכן ניסתה לעזור היתה המורה של גבריאל, ג'ניפר גרסיה. בסדרה היא נזכרת כיצד סיפר לה גבריאל שאמו מכה אותו בחגורה עד זוב דם. "אני יודע שהמורה שלו מרגישה עד היום שהיא היתה יכולה וצריכה לעשות יותר", אומר התאמי. "רוב האנשים שהכירו אותו מרגישים ככה. מצד שני באותו שלב היא עשתה כל מה שהיא חשבה שהיא יכולה לעשות, במיוחד משום שמנהל בית הספר סירב לעזור לה ולאחר שגבריאל סיפר לה שבכל פעם שנציגי משרד הרווחה באים אליו הביתה הוא מקבל יותר מכות. בראייה לאחור אין ספק שאם היא היתה מתקשרת למוקד החירום או למשטרה דברים היו יכולים להסתיים אחרת".

"תיק גבריאל פרננדס"
Courtesy of Netflix

בקטע אחר בסדרה מנסה התאמי להסביר מדוע המקרה של גבריאל נגע בו באופן אישי כל כך. הוא חושף כיצד הוא בעצמו חווה התעללות קשה מצד אביו. "אני יכול להבין בצורה טובה יותר איך מרגיש ילד שחווה התעללות בבית", הוא אומר. "למרות שההורים שלי עשו לי דברים נוראיים אני עדיין אוהב אותם, רוצה שהם יאהבו אותי בחזרה ושיהיו גאים בי. עד היום. מצב של התעללות במשפחה הוא מצב מאוד מסובך ודומה להתעללות בין בני זוג כשהקורבן חוזר פעם אחר פעם למי שמתעלל בו בתקווה שהוא יאהב אותו בחזרה. אני יודע, למשל, שווירג'יניה, אחותו בת ה-16 של גבריאל, רוצה לבקר את אמה בבית סוהר, דבר שתוכל לעשות רק כשתהיה בת 18. אחיו הבכור של גבריאל, איזיקיאל בן ה-19, מסרב לבקר את אמו. אבל בסופו של דבר ילדים תמיד יאהבו את ההורים שלהם, וזה גורם לכך שלא פעם הם מסרבים לדווח על ההתעללות או לשתף פעולה עם רשויות הרווחה כי הם רוצים לפגוע בהם".

לדבריו, "אחרי שהמשפט של אגירי הסתיים בגזר דין מוות, שני האחים של גבריאל הרגישו שהם לא יכולים לעמוד מבחינה פיזית ונפשית בעוד משפט שבו הם יידרשו להעיד ולהחיות מחדש את כל הזיכרונות הקשים של ההתעללות שחווה אחיהם. בנוסף, שני האחים לא רצו שאמא שלהם תקבל עונש מוות, כך שאם היה בי רצון כלשהו להקל עליהם, חלק מזה היה לא להטיל על אמא שלהם עונש מוות. הם עדיין אוהבים אותה ולא רציתי לגרום לה לחיות עם רגשות האשם כאילו בגללם אמא שלהם הוצאה להורג. אני מכבד את דעתם של אלה שסבורים שהגיע לה עונש מוות אבל בעסקת הטיעון היא ויתרה על האפשרות להגיש אי פעם ערעור כך שהיא תחיה עד יומה האחרון בבית סוהר".

הרשמה לניוזלטר

כל מה שקורה ברשת ובעולם הדיגיטל - ישירות אליכם למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות