איך מסבירים את העלייה המטאורית במספר הישראלים הטסים ליפן? - טיולים - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך מסבירים את העלייה המטאורית במספר הישראלים הטסים ליפן?

לכתבה
פריחת דובדבן בטוקיו השנה. הפער בין ציבורי לפרטי בלומברג

לפי הערכות, השנה ביקרו ביפן פי שישה ישראלים לעומת 2010. מה עומד מאחורי הסקרנות הגוברת, ומה עלולים המטיילים להחמיץ כשהם מתמקדים בקלישאות על זן ומינימליזם?

121תגובות

התחושה בחודשים האחרונים היא שכולם אורזים כפכפים ומטרייה בדרכם לטוקיו. יפן זוהרת עכשיו באותיות ניאון ורודות על מפת להיטי התיירות הישראלית. מיעד אקזוטי די שולי, שרק מעטים נסעו אליו בכל שנה, היא מזנקת למרכז. שואלים עליה, מבררים יעדים, אתרים, מחירים ומסלולים. דפי הפייסבוק התמלאו בחודשים האחרונים בצילומים של מנות סושי במסעדות של טוקיו, גנים ומקדשים בקיוטו, תהלוכות דתיות בנארה, מוזיאונים בהירושימה. אז מה בעצם קורה כאן?

תחילה כדאי להתבונן בנתונים הרשמיים של JNTO (לשכת התיירות היפנית) כפי שהועברו מן המחלקה המסחרית של שגרירות יפן בישראל. בשנת 2015 נסעו ליפן 21,928 ישראלים. חמש שנים קודם לכן, בשנת 2011, הסתכם המספר ב–6,931 מבקרים בלבד. כלומר – מספר הישראלים שנסעו בשנה שעברה ליפן גבוה פי שלושה ממספרם לפני חמש שנים.

לשכת התיירות היפנית אינה מספקת נתונים לגבי שנת 2016 שטרם הסתיימה. זיו רוזן, מנכ"ל חברת התיירות "גוליבר" שמתמחה בתיירות מקוונת, שולף את נתוני השנה הנוכחית. על פי נתונים אלה מזהה השנה רוזן גידול של כמעט 100% בהזמנת טיסות ושירותי קרקע ביפן, כלומר על פי נתוני החברה מספר הנוסעים הכפיל עצמו השנה. כאשר רוזן בוחן את ההזמנות המקוונות, שנעשו ברשת, הנתונים מפתיעים עוד יותר. בהזמנות מקוונות יש קפיצה של כמעט 200%, כלומר צמיחה פי שלושה! המשמעות ברורה — הרבה יותר ישראלים נוסעים ליפן. רבים נוסעים באופן עצמאי ולא בקבוצות מאורגנות והם לא מהססים להזמין את הטיסות ברשת.

שקיעה בטוקיו, ברקע הר פוג'י
KAZUHIRO NOGI/אי־אף־פי

אירופלוט מובילה

בחינת הנתונים של "גוליבר" מצביעה על כמה שינויים ברורים. כיוון שאין עדיין טיסה ישירה מישראל ליפן התחרות בין חברות התעופה השונות על השוק הישראלי גדולה. כולן מבצעות חניית ביניים בין תל אביב לטוקיו. בעוד שב–2015 טסו רוב הישראלים שנסעו ליפן בטורקיש אירליינס הרי שהשנה שברה חברת התעופה הרוסית אירופלוט את השוק של טיסות הישראלים ליפן. 58% מן הנוסעים הישראלים שהזמינו ב"גוליבר" בחרו לטוס באירופלוט, ונחתו לחניית ביניים במוסקבה. בשנת 2015 הסתכם נתון זה ב–21% בלבד. הסיבה לזינוק פשוטה: אירופלוט מוכרת עכשיו כרטיסי טיסה מתל אביב לטוקיו תמורת כ–700 דולר בלבד — הלוך ושוב. רק לשם השוואה: מחיר כרטיס דומה באל־על, עם חניית ביניים בבנגקוק או בהונג־קונג הוא כמעט כפול – 1,300 דולר. באייר־פראנס מציעים טיסה לטוקיו (דרך פריז) תמורת כ–900 דולר. באליטליה ובלופטהנזה ב–1,000 דולר ובטורקיש אירליינס ב–1,100 (חניית ביניים באיסטנבול). המחיר בקוריאן איירליינס (חניה בסיאול) דומה לאל־על. מחיר הטיסה הנמוך הוא כמובן אחת הסיבות המשמעותיות לזינוק במספר הנוסעים, אבל הוא לבטח לא הסיבה היחידה. נציגות אייר פראנס בישראל מסרה שהשנה חלה עלייה של 30% בטיסות ישראלים לטוקיו דרך החברה — נתון מעניין גם משום שאין לכאורה סיבה לטוס לטוקיו (מזרחה) דרך פריז (מערבה).

מספר הישראלים שביקרו ביפן השנה עומד על 44,000, לעומת 6,931 ב-2011. 22% מהמבקרים הישראלים הם בני 31-50,
22% הם בני 19-30. טיסת אלעל ליפן עולה 1,300 דולר

כמעט שני שליש מן הנוסעים הישראלים ליפן בחרו לבקר שם בחודשים ספטמבר או אוקטובר. זה אמנם קצת מוקדם בשביל לראות את השלכת היפנית, שנחשבת לאחד ממראות הטבע היפים בעולם, אבל תאריכים אלה מתאימים לחגי תשרי בישראל ולכן בוחרים הרוב בתקופה זאת. הנתונים שמספק רוזן מצביעים על עלייה חדה גם במשך הביקור של ישראלים ביפן. יותר ממחצית המבקרים במשך 2016 שהו ביפן בין 11 ל–20 יום. כמעט שליש מן המבקרים שהו ביעד יותר מ–20 ימים. בשנה שעברה נסעו כמעט 20% מן הישראלים שביקרו ביפן לחופשות קצרות מעשרה ימים. השנה צנח נתון זה ל–10% בלבד. כלומר — משך החופשה ביפן התארך באופן משמעותי.

כאשר בוחנים את גיל הנוסעים עולים מספרים מאוזנים, עם ייצוג דומה לכל קבוצות הגיל. נתון זה מבטא עליה משמעותית בקהל הנוסעים המבוגרים. 18% מן הנוסעים השנה היו בני יותר מ–61 לעומת 6% בלבד בשנה שעברה.

גן זן בקיוטו. חלה עלייה חדה גם במשך הביקור של ישראלים ביפן
משה גלעד

יפן כטורקיה

ניר פדרבוש, סמנכ"ל השיווק ב"חברה הגאוגרפית", מאשר שגם הוא חש בעלייה משמעותית במספר הנוסעים והמתעניינים ביפן. הוא מציין שיפן היא כיום היעד הרווחי ביותר של החברה ולמרות שאינו נוקב במספרים מדויקים הוא מעריך שהנסיקה במספר הישראלים שנוסעים ליפן היא "דו־ספרתית" ואחר כך מוכן להעריך שיש עלייה של כעשרים אחוז בשנת 2016. הסיבות לכך לדבריו רבות — יש עלייה בעניין של מבקרים ישראלים בכל אזור המזרח הרחוק, הפרשי שערי המטבע פועלים לטובת הנוסעים למזרח, התחרות בין חברות התעופה, מדיניות השמיים הפתוחים והמספר הגדול של הטיסות מקלים מאוד את ההגעה ליפן.

לדברי פדרבוש יש מגמה ברורה של נוסעים שרוצים לבקר ביפן בפעם השנייה ואפילו השלישית. "זאת ארץ ענקית ומגוונת" הוא מסביר. "אפשר לנסוע לחמישה ואפילו עשרה טיולים שונים ביפן, בלי לדרוך פעמיים באותו מקום".

איילה דנון, שמארגנת במסגרת "יפן — חוויה אחרת" מסעות עומק שמבוססים על ניסיון חייה במדינה, ערה לצמיחה המסיבית במספר המבקרים הישראלים ביפן, אם כי מנקודת מבטה יש הצפה של שוק ההדרכה ביפן בחברות שאינן מתמחות ביעד המורכב.

"יפן כיעד לתיירים מישראל, נהפכה לדעתי קצת לטורקיה" אומרת דנון וממהרת להסביר "בעבר יפן נתפסה כמקום מסתורי ומיוחד במינו. היום כולם רוצים לבקר ביפן ונוצר תהליך שמוביל לתחרות קשה ולמאמץ של חברות רבות להוריד מחירים. התוצאה לא תמיד מוצלחת. התחושה היא שרוצים לעשות וי ולא להכיר את המקום בכבוד הראוי".

פריחת דובדבן בטוקיו השנה. הפער בין ציבורי לפרטי
בלומברג

ליאת לופט מוריטו היא ישראלית שחיה ביפן ומדריכה בטוקיו סיורים בעברית. גם לדבריה יש עלייה משמעותית במספר המבקרים הישראלים. "זה גל שהחל לפני כחמש שנים ומתעצם בכל שנה". היא מונה שלוש סיבות לגאות: "יש חשיפה גדולה של יפן במדיה הישראלית בשנים האחרונות. כתבות טלוויזיה ותכניות כמו אלה של גידי ואהרוני, סרטו של נדב איל ׳חרקירי הילדים האבודים׳, תכנית על טוקיו של נאור ציון לצד כתבות במגזינים וכדומה. המידע על יפן עובר מהר מפה לאוזן בין ישראלים. יש לכך השפעה משמעותית בבחירה לאן לנסוע בחופשה הבאה. לאלה צריך להוסיף את העובדה שאירופה פחות אטרקטיבית וכולם מחפשים יעד חדש, אקזוטי ומיוחד".

פרופ' יעקב רז מן החוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב הוא אחד המומחים הבולטים בישראל לתרבות יפן. הוא פרסם כעשרה ספרים שעוסקים בתרבות היפנית ובבודהיזם. כבר בתחילת השיחה עמו הוא מאשר שגם הוא חש בחודשים האחרונים בעניין הגובר בתרבות היפנית, ובעלייה המטאורית של מספר המבקרים הישראלים.

"לפני חמש שנים נסעו רק מעטים לטיולים אישיים. עכשיו פונים אלי ללא הרף אנשים שרוצים לנסוע לביקור שני, שלישי או רביעי ביפן. הם נוסעים עצמאיים שבוחרים מגוון גדול של יעדים, לא רק טוקיו וקיוטו. הם נוסעים לפרקי זמן ארוכים יותר ומגיעים למקומות שנחשבים נידחים אפילו עבור מומחים שמכירים היטב את יפן. אם שואלים אותי על מסלול טיול ביפן בעקבות המשורר באשו — ברור לי לחלוטין שמשהו השתנה, הבשיל והעמיק".

פרופ' יעקב רז
דודו בכר

פרופ' יעקב רז: "המבט על יפן נעשה מורכב יותר, אנחנו מכירים ספרות, אוכל ותרבות משם. לימודי מזרח אסיה הם החוג הגדול במדעי הרוח"

למה הם נוסעים ומדוע דווקא עכשיו?

"התרבות היפנית היא אחת המרתקות ביותר עלי אדמות. יש בה שילוב של מסורת מפוארת לצד תרבות מודרנית שמייצגת את שיאי הטכנולוגיה בעולם. אין פלא שהיא מושכת ומעוררת סקרנות. יפן היא עדיין אחד היעדים הכי אקזוטיים בעולם. העולם התכווץ והיא נראית לפתע קרובה ונגישה יותר.

הסיבה לכך שנוסעים דווקא עכשיו היא צירוף של נסיבות. נתחיל מהמחיר — יפן יותר זולה היום מישראל. נהוג להציב את רמת המחירים כנמוכה קצת יותר מזאת האירופית. היא ארץ נוחה למבקר זר. בשנים האחרונות כל תחנות רכבת שולטו באנגלית. קל מאוד להתמצא במדינה וזה מגיע עכשיו גם לכפרים הקטנים ביותר ולא רק לערים הגדולות".

האם התרבות היפנית והישראלית התקרבו בשנים האחרונות?

"כן. אנחנו מכירים היום טוב יותר מבעבר את התרבות היפנית. אופן ההתבוננות שלנו בה השתנה בעשור האחרון לחלוטין. בעבר נסעו ליפן כדי לחפש את האקזוטיקה במובנים הפשוטים ביותר שלה — גיישות וקימונו. היום המבט הרבה יותר מורכב ומעניין. אנחנו מכירים ספרות, אוכל ותרבות יפנית. די אם נביט בדוגמה של החוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה. כיום הוא החוג הגדול ביותר במדעי הרוח ולומדים בו יותר מ–700 סטודנטים. כשייסדנו את החוג פנו אלינו תלמידים שרצו ללמוד פילוסופיה ואמנות. היום לומדים בו רבים שעובדים אחר כך בחברות כלכליות ובהייטק. לכך יש להוסיף את העובדה המשמחת שבשנים האחרונות תורגמו הרבה מאוד ספרים מיפנית לעברית. אלה לא רק ספריו של הרוקי מורקמי, גם סופרת כבננה יושימוטו תורגמה ושישה מספריה יצאו לאור ב"כתר". אלה סופרים שמתארים חיים יפניים עכשוויים. גם זה תורם לקירבה".

אחר כך מתאר רז בפירוט כנס שיערך במהלך נובמבר והוא אחד ממארגניו בישראל, יחד עם פרופ' רפי קרסו. הכנס יעסוק באריכות ימים ובתוחלת חיים. היפנים נחשבים למומחים בתחום זה, ובכך רואה רז סיבה נוספת לסקרנות שמעוררת הקיסרות. "יפן ניצבת בראש הסולם העולמי של תוחלת החיים ובמקום הראשון בעולם בבריאותם של מאריכי החיים. זה קשור לגנטיקה אבל גם לתזונה ובעיקר למבנה הקהילה ולתמיכה קהילתית. זה מסקרן ויש לנו מה ללמוד מכך. חשוב עם זאת לזכור שיפן נמצאת בעיצומו של משבר גדול, האוכלוסייה מתמעטת, הצעירים לא מרבים להתחתן ולהוליד ובכל זאת, הכלכלה היפנית היא עדיין השלישית בגודלה בעולם".

ד"ר אילת זהר: "רבים מצביעים על תרבות הזן כמניע לביקור ביפן. זה קצת מצחיק אותי. זן בשביל היפנים הוא במובנים רבים כמו ברסלב בשביל הישראלים"

אופנת רחוב אוונגרדית בטוקיו
משה גלעד

הלקאה עצמית ברכבת

ד"ר אילת זהר היא אמנית ומרצה בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב. זהר חייתה תקופות ארוכות ביפן ועוסקת במחקר של אמנות יפנית עכשווית. היא מצביעה על שלושה מרכיבים במשיכה שלנו ליפן: התבוננות אקזוטית בעבר, תוצרים תרבותיים עכשוויים פופולריים וצריכה של מוצרים יפניים כמו מזדה או סוני, שזוכים לאהדה בישראל.

האם הגל הנוכחי של המבקרים מצמצם את הפער התרבותי?

לא. הפער ענק ומבחינות רבות המבקרים הישראלים מתקשים להבין אותו. התרבות היפנית מאוד דייקנית, מעודנת, רצינית ודקדקנית. הדוגמה הפשוטה לכך ביותר היא הרכבת היפנית שמדייקת ומצטיינת ביעילות מרשימה. הישראלים מתבוננים בכך בהערצה והתגובה המיידית היא הלקאה עצמית — אצלנו זה לא כך. אנחנו לא רואים את הצד השני, הקודר יותר. מי שמכיר היטב את התרבות היפנית יודע שיש לדקדקנות הנערצת הזאת מחיר אישי גבוה. היפנים חיים בתחושה של מגויסות תמידית. זה מעורר אצלם חרדה גדולה והם משלמים מחיר אישי על ההצטיינות הבלתי פוסקת. אנחנו כישראלים בוחרים לעתים קרובות בחופש ובנינוחות כדי לא לשלם את המחיר הזה.

האם הרצון להכיר מקרוב את תרבות הזן הוא סיבה מרכזית לביקורים ביפן?

טורניר סומו באצטדיון בטוקיו, הנערך מדי שנה במאי
משה גלעד

"ישראלים רבים מצביעים על הרצון להכיר את תרבות הזן כמניע לביקור ביפן. האמת שזה קצת מצחיק אותי. זן בשביל היפנים הוא במובנים רבים כמו חסידות ברסלב בשביל ישראלים. יש דבר כזה אבל הוא לא חלק מן החיים של רובנו. יש ניפוח של המושג זן באופן לא פרופורציונלי למה שהוא תופס כיום ביפן. אפשר לקבוע בביטחון שהזן אינו תופעה מרכזית כיום ביפן. זן אינה אסתטיקה יחידה במפגש. כדאי להתבונן בתרבות היפנית במבט מורכב יותר. כדאי לתור גם אחרי סוגי אסתטיקה אחרים, כמו, למשל, ההיפך ממינימליזם, אסתטיקה של עודפות עם פרחים וזהבים. כדאי לחפש גם אחר ההבדלים בין המרחב הציבורי לפרטי ביפן. זה צד מרתק שתיירים רבים אינם מודעים לו. בתי המגורים צפופים מאוד בדרך כלל. אין בכלל תרבות מפותחת של עיצוב הבית. המרחב הפרטי די מוזנח ויפנים לא מזמינים לכן אורחים לביתם. לצד זה כדאי לזכור שחיי המשפחה קשים מאוד לעתים קרובות. המשפחה הרחבה כמעט נעלמה בגלל המעבר מהכפרים לערים. יש מרחבים כפריים שנותרו נטושים בגלל המשבר הכלכלי. אבל למשבר הזה יש גם צדדים חיוביים – מעמד הנשים השתפר מאוד בזכותו. המשבר שם את יפן במקום שבו היא חווה שינוי גדול וזה כמובן מרתק".

יואב רייס הוא מרכז המערכת ומפיק בהוצאת הספרים "עם עובד". לפני כשבועיים חזר מביקור ביפן שנמשך 16 ימים. עמוד הפייסבוק שלו עמוס בתצלומים בהם רואים פרטי עיצוב, לבוש ואוכל ביפן. על השאלה "למה נסעת?" משיב רייס כך: "כבר המון שנים שאני נמשך לתרבות היפנית. זה חלום שהתגשם. מה שמדבר אלי במיוחד הוא המינימליזם באסתטיקה היפנית. המינימליזם הוא חלק מן השפה התרבותית ביפן ואותו חיפשתי. בדיעבד – זה בהחלט הצדיק את עצמו. החיסכון והצניעות באים לידי ביטוי בעיצוב, במרחב הציבורי והפרטי, בהתנהגות בין אנשים. יש שם שמירה על שקט, שהיא הניגוד הגמור למה שאנחנו חווים בישראל. יש המון כבוד לפרטיות. איש לא ישוחח בנייד בקרון רכבת. מצד שני ברור שגם להם יש את המקומות שאליהם הולכים כדי להתפרק – למשל באולמות ההימורים ומכונות המזל" מחיר הנסיעה היה לדברי רייס דומה לביקור באירופה וזול יותר מן המחירים שאליהם הורגלנו בארץ.

זיכרון אחד

בדיוק לפני עשר שנים ביקרנו במשך שבועיים ביפן. היו בביקור הקצר הזה כמה רגעים בלתי נשכחים, כמו זה בגן של מקדש גינקאקוג'י בקיוטו. ב–1482 בנה האציל אשיקאג'ה יושימאסה את הבית והגן כמקום מגוריו לעת הפרישה. שביל ארוך מוליך את המבקרים מגן חצץ, שמעוצב כגלי ים, במרכזו ניצב תל קטן שמייצג את הר פוג'י ונראה כדלי הפוך, לבריכה ובה דגי זהב גדולים. גנן עמד על סולם וקטף מעץ אורן קשיש את התפרחות שחרגו מן הנוף הגזום בדייקנות. כאשר התבוננו מחלון בית התה בפינת הגן אל הבריכה נוצרה תמונה מושלמת.

הרשמה לניוזלטר

מהשריקה ועד הבאזר: ספורט הארץ ישירות אליכם לנייד

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות