הרופאים הערבים נמצאים בחזית המאבק בקורונה, ומרגישים שעל גבם יש מטרה - בריאות - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרופאים הערבים נמצאים בחזית המאבק בקורונה, ומרגישים שעל גבם יש מטרה

לכתבה
د. حاج يحيى ياسين في مستشفى شيبا תומר אפלבאום

כ-20% מאנשי הצוותים הרפואיים בישראל הם ערבים. השילוב בין התפרצות הקורונה והמגעים להקמת הממשלה שלחו אותם לקו האש - ביותר במובן אחד. בשיחות עם "הארץ" הם מספרים על התחושה הקשה כשבשעה שבה הם מצילים חיים, ראש הממשלה מתייחס אליהם כאל פצצה מתקתקת

175תגובות

للمقالة بالعربية: الأطباء العرب في الخط الأمامي للحرب على كورونا، لكن سهام العنصرية تُصوب تجاهم أيضا

ביום שבת בערב, אחרי שסיימה משמרת בת 12 שעות במיון בבית החולים שיבא בתל השומר, התיישבה ד"ר סועאד חאג' יחיא יאסין בסלון ביתה מול הטלוויזיה. מעט מנוחה לפני החזרה לבית החולים. ראש הממשלה בנימין נתניהו הופיע על המרקע, בעוד תדרוך על מצב החירום הלאומי - מצב שאותו היא מכירה היטב - זמן קצר קודם לכן עוד טיפלה בחולים מבודדים החשודים בהידבקות בנגיף הקורונה. אלא שכשצפתה בראש הממשלה מדבר על הנגיף, על המאמצים לבלום את התפשטותו ועל הצורך בממשלת אחדות, לא יכלה שלא לחשוב על דברים אחרים שאמר בשבוע האחרון. למשל הצהרותיו החוזרות ונשנות בפייסבוק כי ממשלה עם הרשימה המשותפת היא "סכנה לישראל", אפילו "אסון."

"אני מטפלת בכל מי שמגיע לבית החולים, אף פעם לא היה ולא יהיה לי אכפת אם הוא יהודי או ערבי", סיפרה בתסכול ל"הארץ". "למה זה בסדר שאנחנו נעמוד בחזית הטיפול בבתי החולים בטיפול בקורונה, אבל בממשלה אנחנו לא לגיטימיים?

ד"ר חאג' יחיא יאסין, בת 31,  היא רופאה בכירה במחלקה פנימית בשיבא, שנמצאת כיום בסוף התמחות העל שלה באימונולוגיה קלינית ואלרגיה. היא ובעלה, גם הוא רופא (נוירוכירורג) גרים יחדיו במגורי הרופאים בתל השומר. שם, בין המשמרות הארוכות, הם גם מגדלים את בתם בת השלוש. "כשאני חוזרת מהמיון, אחרי שאני נותנת הכל כדי לטפל בכולם ושומעת את ראש הממשלה אומר שצריך להקים ממשלת אחדות לאומית כדי להתמודד עם המשבר - אבל בלי הערבים", היא מוסיפה. "עצוב לשמוע שראש הממשלה מתייחס אליי כפצצה מתקתקת, כשבפועל אנחנו אלו שמנטרלים את הסכנה ומצילים את החולים".

"התרגלנו שאומרים שאנחנו לא בני אדם במדינה הזאת, אם נגיד משהו - יכולים לפטר אותנו" רופאה ערבייה

אוהל בידוד בבית החולים שיבא תל השומר
אייל טואג

גם השבוע, על רקע המשא ומתן לאחדות, קיבלה תזכורת מהבית ברחוב בלפור, מה חושבים שם על נציגי הציבור הערבי בכנסת. רק שלשום "הזהיר" נתניהו בפייסבוק כי בשעה שהוא "מנהל משבר עולמי ולאומי חסר תקדים בצורה האחראית והשקולה ביותר, גנץ דוהר לממשלת מיעוט שתלויה בבל"ד, היבא יזבק ותומכי טרור וזאת במקום להצטרף לממשלת חירום לאומית שתציל חיים".

ואולי על השימוש בצירוף "הצלת חיים" צריך להתעכב מעט. על פי נתונים רשמיים של משרד הבריאות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהועברו לבקשת "הארץ", 17% מהרופאים בישראל הם מהחברה הערבית, כמו גם 24% מהאחיות ו–47% מהרוקחים.  לפי נתוני הלמ"ס, 20.8% מאנשי מקצועות הבריאות הינם מהמגזר הערבי.  כך, בעוד שבבלפור מציירים תמונה שבה בעת חירום יש להדיר את הערבים ה"מסוכנים", הנתונים מראים כי ללא אנשי הרפואה בני חברה זו, המאמצים להצלת חיים היו סופגים מכה אנושה.

בינתיים נדמה כי אין סכנה שכזו על הפרק, גם אם ראש הממשלה ימשיך לדבר על קואליציה ציונית ובעיקר על כזו נטולת ערבים. רופאים רבים שאליהם פנה ל"הארץ" לצורך כתבה זו הזדעזעו מהמחשבה שלפיה יסרבו להעניק טיפול בזמן משבר בגלל הגזענות כלפיהם. יחד עם זאת ניכר הפחד בקרב חלקם הגדול, אלה סירבו כלל להתראיין בנוגע לאפליה שהם חשים, ודאי בשמם. "התרגלנו שאומרים שאנחנו לא בני אדם במדינה הזאת, זה לא מפתיע אותנו", אמרה אחת מאלו. "אם נגיד משהו - יכולים לפטר אותנו, להסתכל עלינו כעושי צרות. אנחנו רוצים ללכת לעבודה שלמדנו כל כך הרבה בשבילה, להציל חיים ולנסות לשכוח מהגזענות. בבית חולים כולם שווים בפני המוות, אנחנו זוכרים את זה, אולי הקורונה תזכיר לציבור היהודי שכולנו שווים".

עם הדברים הללו מזדהה ודאי גם חאג' יחיא יאסין. לדבריה בעוד שבין הצוותים הרפואיים היהודים והערבים שוררות אחווה וסולידריות, לא תמיד כך הדבר במגע מטפלים ערבים עם חולים יהודים. הגזענות מטפטפת גם לשם.

בשנים האחרונות, היא מספרת, חוותה זאת לא פעם על בשרה. "מטופלת הגיעה אליי ממחלקה אחרת וסיפרה לי שהיא לא הסכימה להתאשפז שם כי הרופאים ערבים", היא נזכרת. "הסתכלתי עליה ואמרתי לה שגם אני ערביה והיא היתה מופתעת, אמרה לי שאני לא נראית כזו וביקשה שרופא אחר יטפל בה. מנהל המחלקה מיד בלם אותה". זה לא היה מקרה יחיד: "פעם הגיעה אליי מטופלת שסבלה מכאב בטן והתעכבתי עם חולה אחר שהיה במצב דחוף יותר. היא ובעלה החלו לצרוח עליי שאני ערבייה מלוכלכת, שאני לא צריכה לעבוד בבית חולים".

לדבריה, כל מקרה מסוג זה פוגע בה - אך לא שובר אותה. "אני מתעלמת ומטפלת מכל לבי בכל מקרה", היא אומרת. "אני גאה בזה שאני ערבייה, שאני רופאה ושאני מצילה חיים. וכן  אני מאמינה בדו קיום ובחיים משותפים".

ג
בית החולים בילינס

"בתוך בית החולים אני מתנתק מהפוליטיקה, אני עושה את עבודתי בלי שום קשר למה שקורה בחוץ" פרופ' ג'יהאד בשארה, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבילינסון

"כבר התרגלנו"

אם עבור ד"ר יאסין חבית הנפץ הזו, של להיות רופאה ערבייה בחברה יהודית, היא חוויה חדשה יחסית - מבחינת פרופ' ג'יהאד בשארה מדובר בחדשות ישנות. בשארה, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים בילינסון בפתח תקוה, מעניק טיפול זהה ליהודים וערבים כבר 30 שנה. כיום, מתוקף מומחיותו, הוא גם ניצב בחוד החנית של הטיפול בחולי הקורונה. "בתוך בית החולים אני מתנתק מהפוליטיקה, אני עושה את עבודתי בלי שום קשר למה שקורה בחוץ, זה לא משפיע עליי", הוא אומר ל"הארץ". "כבר עשורים שאני מציל חיי יהודים כל יום".

אבל מחוץ למחלקה המצב אחר. "בתור אזרח אני מודה שמאוד מפריעה לי ההסתה, אלה דברים בלתי נסבלים שאומרים על הציבור שלנו, אבל לצערי כבר התרגלנו", הוא מוסיף. "אומרים לי שבתור אזרח אני לא מספיק טוב, שהנציגים שלי לא מספיק בני אדם בשביל להיות שותפים בממשלה - אבל אני כן מספיק טוב בשביל לעמוד בראש הפירמידה של הצלת חיי אדם".

פרופ' באשרה נזכר כיצד עוכב לבדיקה ביטחונית בנתב"ג בשובו מאחת מנסיעותיו לחו"ל. "למה את מעכבת אותי", שאל את בקרית הגבול הצעירה, "זה מסיבות ביטחוניות? להציל חיי יהודים? היא אמרה לי שכן. אמרתי לה מצוין, אני עושה את זה כבר עשרות שנים, 24/7, ובגאווה גדולה והרבה שכנוע. אני רופא לפני הכל".

ד"ר אמיר עלימי

"כאשר משאירים את הציבור הערבי בחוסר ידיעה, מסכנים גם את הציבור הערבי וגם את היהודי" ד"ר אמיר עלימי, סגן מנהל בית החולים האנגלי בנצרת

במרחק של כ–40 דקות נסיעה צפונה (אולי מעט פחות עתה, לאור התנועה הדלילה יותר בכבישים), נמצא המרכז הרפואי הלל יפה בחדרה. כחלק מההיערכות המיוחדת להתמודדות עם נגיף הקורונה, נפתחה שם השבוע מחלקה ייעודית: מחלות זיהומיות א'. בראש המחלקה החדשה, שיכולה להכיל כ–30 מיטות, עומד ד"ר ג'מיל מוחיסן, מומחה ברפואה פנימית וקרדיולוגיה, ששימש עד כה כרופא ביחידה לטיפול נמרץ לב. כשהוא נשאל על האפליה והגזענות כלפי הציבור הערבי, הגואה בימים אלה, לצד החרפת משבר הקורונה, הוא קודם כל שם את הפוליטיקה בצד. "אנחנו כרופאים מרגישים כמו שליחים במצב הזה של מצוקה וחירום, אנחנו מחויבים לבריאות של כל אזרח ואזרח במדינה", הוא פוסק. "כולנו, יהודים וערבים צריכים להילחם במגפה הזו יחד כדי שכולם יחלימו. אני אף פעם לא חשבתי מאיזה לאום המטופל שלי, הדבר היחיד שמעניין אותי זה שהחולה יבריא". עם זאת, הוא מוסיף: "אולי הפוליטיקה יכולה לקחת דוגמה מהאחווה שלנו יהודים וערבים בבתי החולים, אני מאוד מקווה".

אבודים בתרגום

במשוואה הזו, של יחסי יהודים־ערבים בימי קורונה, יש עוד כמה משתנים. אחד מרכזי הוא היחס של רשויות המדינה לנדבקים פוטנציאלים מהחברה הערבית. בשעה שלמן תחילת  התבהלה המקומית דאג משרד הבריאות לעדכן את הציבור דובר העברית בנעשה - לרבות פעילות ענפה ברשתות החברתיות - הציבור דובר הערבית נותר בעלטה.

ההנחיות לציבור, שכללו הוראות ואת מסלולי החולים, פורסמו בערבית רק ימים ארוכים לאחר שראו אור בעברית. וכך מצאו עצמם הרופאים בחברה הערבית גם על תקן מתרגמים. "הרגשנו חוסר אונים, הרבה מידע לא הגיע לציבור שלנו", אומר ד"ר אמיר עלימי, סגן מנהל בית החולים האנגלי בנצרת. "לקחנו על עצמנו את המשימה: תרגמנו כל הודעה של משרד הבריאות והפצנו". לדבריו הגיעו לבית החולים אזרחים שלא ידעו אם עליהם להתבודד או לא. "הורים היו מודאגים לגבי הילדים שלהם ולגבי עצמם, היה כאוס ובלבול גדול".

ההשלכות של חוסר ידעה זו חורגות מהחברה הערבית, מוסיף עלימי. לדבריו, "כאשר משאירים את הציבור הערבי בחוסר ידיעה, מסכנים גם את הציבור הערבי וגם את היהודי. כולנו חשופים באותו אופן לנגיף וכולנו יכולים להדביק אחד את השני".

"אף פעם לא חשבתי מאיזה לאום המטופל שלי, הדבר היחיד שמעניין אותי זה שהוא יבריא" ד"ר מוחיסן

ג
דפנה נבו

בעקבות זאת פנו בשבוע שעבר ח"כ סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת) וארגון עדאלה למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. בפנייה נכתב כי מבדיקה של אתר האינטרנט של משרד הבריאות, עולה כי במשך חמישה ימים לא עלו הודעות עדכון בערבית, למרות שבימים אלה (4–9 בחודש) נמסרו הודעות רבות בעברית. פרסומים בערבית לא הופיעו גם ברשתות החברתיות כלל ובאפליקציית העדכונים.

במכתב, שהועבר באמצעות עו"ד איה חאג' עודה מעדאלה, מודגש כי אי הנגשת המידע אינה רק מפרה את הזכות לשוויון, אלא גם פוגעת במקרה זה בבריאות הציבור. "כבר שנים ישנה אפליה חמורה בתחום הנגשת המידע והשירותים הממשלתיים", כתבה. "אולי עכשיו כשיש אינטרס משותף של כל הציבור שכולם יהיו מעודכנים באופן שוטף אודות התפשטות מחלת הקורונה, תגיע ההבנה שאי־השוויון תמיד פוגע בסופו של דבר בכלל".

ג
דוברות הכנסת / איצ

השינוי מצד משרד הבריאות הגיע רק מאוחר יותר, יממה לאחר שבעדאלה איימו בפנייה לבג"ץ - או אז לפתע החלו במשרד להוציא הודעות סדירות בערבית. "גורמי המקצוע במשרד דואגים לתרגם את כלל התכנים לשפה הערבית, לרבות הודעות דובר, הנחיות לציבור, הודעות ומודעות בנמל התעופה ובמעברי הגבול", כתבו בתגובה לעדאלה במשרד הבריאות, והסבירו כי במשך שישה ימים לא העלו את הפרסומים בערבית כי "יצאו הנחיות, הודעות דובר ועדכונים רבים שדרשו עבודת תרגום ארוכה וסבוכה". ״הארץ״ פנה למשרד הבריאות בעניין זה, אולם טרם נמסרה תגובתו.

בינתיים בבית החולים האנגלי בנצרת מתכוננים במרץ לקליטת חולים בקורונה, ובנו אוהל נפרד ייעודי מחוץ לבניין האשפוז. לצד התקווה כי המשבר לא ייצא משליטה, מקווים שם גם כי אולי תצא משם בשורה של סולידריות. "כמו שהווירוס לא מבדיל בין סוגים של אנשים, אנחנו גם צריכים לשים בצד את השנאה ולהדגיש את האנושיות", אומר עלימי. "אני לא איש פוליטי, אבל אסור לשכוח שהצבענו ויש לנו 15 מנדטים בכנסת, אני רוצה להיות חלק מהחברה, שיהיו לי נציגים שלי שיקדמו את הצרכים של החברה הערבית. אם הממשלה רוצה לנצח את הנגיף הזה — אנחנו חייבים להיות מאוחדים, וזה כמובן נכון לא רק למחלה, אלא ליום יום".

للمقالة بالعربية: الأطباء العرب في الخط الأمامي للحرب على كورونا، لكن سهام العنصرية تُصوب تجاهم أيضا



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות