בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם חיסון בן מאה שנה יאט את התפשטות הקורונה? בארבע מדינות ינסו לגלות

חוקרים יחלו לבדוק בימים הקרובים אם חיסון לשחפת יכול להמריץ את הגוף להיאבק בנגיף וכך לצמצם את מספר החולים. בניגוד לחיסונים רגילים, חיסון זה יתמקד במערכת החיסון המולדת של הגוף

21תגובות
חוקר עורך ניסויים בתרופות אפשריות לקורונה באוניברסיטת מינסוטה, בשבוע שעבר
CRAIG LASSIG/רויטרס

מחקר קליני חדש יתחיל בימים הקרובים לבחון גישה יצירתית להגבלת התפשטות נגיף הקורונה: שימוש בחיסון בן מאה שנה לשחפת כדי להמריץ את מערכת החיסון של הגוף להיאבק בנגיף. הניסוי מתוכנן להיערך בארבע ארצות שונות – הולנד, יוון, בריטניה ואוסטרליה. הניסוי ייערך על עובדי צוותים רפואיים בבתי חולים, שנמצאים בסיכון מוגבר להידבק בנגיף, ובקרב אוכלוסיות מבוגרות שנמצאות בסיכון מוגבר לסבול מתסמינים קשים ומוות בעקבות המחלה. התקווה של החוקרים היא שהחיסון יעזור לגוף המקבל אותו להדוף את הנגיף ביעילות רבה יותר וכך לצמצם את מספר החולים.

החיסון נקרא bacillus Calmette-Guérin, או בקיצור BCG, והוא כולל זן מוחלש של חיידק בשם Mycobacterium bovis, בן דוד של החיידק שגורם למחלת השחפת. החיסון פותח בתחילת המאה ה-20 בידי שני מיקרוביולוגים צרפתים, אלבר קלמט וקמיל גרן, והוא קרוי על שמם. החיסון ניתן בעבר לילדים ברחבי העולם והוא בטוח לשימוש. אולם, יעילותו לא שלמה ומחקרים הראו שהוא מונע רק כ-60% ממקרי ההידבקות בעולם.

בדרך כלל, חיסונים פועלים על ידי חיזוק התגובה הספציפית של מערכת החיסון הנרכשת לפתוגן מסוים. מערכת החיסון הנרכשת היא הזרוע של מערכת החיסון שלומדת עם השנים כיצד להתאים תגובה מדויקת לזיהומים שונים. לאחר החשיפה לפולש, הגוף משליך עליו מגוון עצום של תאי מערכת החיסון (תאי T) והתאים היעילים ביותר נגד הפלישה מתרבים בקצב מהיר ומביסים את האיום. אז, חלק קטן מהם הופך לתאי זיכרון שמייעלים בהרבה את התגובה בפעם הבאה שהפולש מגיע. עיקרון הפעולה הרגיל של חיסונים הוא בכך שהם מלמדים את הגוף לייצר את תאי הזיכרון לאיום המסוים.

עובדי רפואה מעבירים חולה קורונה לטיפול נמרץ בבית חולים ברומא, בשבוע שעבר
LUIGI AVANTAGGIATO/רויטר

אולם ה-BCG פועל גם בדרך שונה, כך מסביר פרופ' מנחם רובינשטיין מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע. החיסון הזה גורם להמרצה – הפעלה מוגברת – של מערכת החיסון המולדת, הזרוע של מערכת החיסון שפועלת נגד פולשים באופן כללי וגורף. תאי מערכת החיסון המולדת מחסלים כ-99% מכלל הפולשים שמאיימים על הגוף. אולם זו מערכת שמגיבה באופן זהה לכל פלישה ואין לה יכולת למידה. מחקר מ-2018 הראה כי החיידק בחיסון ה-BCG גורם, מלבד לתגובה של תאי מערכת החיסון הנרכשת הספציפיים נגדו, גם לתגובה מוגברת ארוכת טווח של מערכת החיסון המולדת.

צמד חוקרים דני שחי בגיניאה ביסאו חוקר כבר עשרות שנים את ההשפעה הכללית של החיסון על תגובת הגוף לפתוגנים. החוקרים, פטר אאביי וכריסטין סטבל בן, פרסמו מחקרים לפיהם בשנה שלאחר קבלת החיסון, מספר הפתוגנים שפוגעים בגוף יורד ב-30%. עם זאת, מחקרים אלה ספגו ביקורת על המתודולוגיה שלהם. בין היתר, בדיקה של ארגון הבריאות העולמי מ-2014 מצאה שיש אינדיקציה לכך שהחיסון מקטין את שיעור התמותה הכללי של ילדים, אם כי ברמת ודאות נמוכה. דו"ח נוסף משנת 2016 מצא פוטנציאל רב יותר לתועלת של החיסון, אבל קבע שיש צורך במחקרים שבהם קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת דומות זו לזו ככל האפשר כדי לקבוע זאת בנחרצות.

מיכאי נטאה מאוניברסיטת ראדבוד ניימכן בהולנד, הוביל את המחקר מ-2018 שעקב אחר פעולת החיסון בגוף. הוא יזם מחקר המשך בשיתוף פעולה עם אוונגלוס גיאמרלוס מאוניברסיטת אתונה, שבו הם התכוונו לבחון כיצד ה-BCG משפר את התגובה של זקנים ביוון לזיהומים, כך מדווח אתר החדשות של כתב העת Science. הניסוי תוכנן עוד לפני התפרצות נגיף הקורונה, אבל עתה חשיבותו גוברת.

מלבד הניסוי ביוון, החוקרים מתכוונים בימים הקרובים להתחיל את בדיקת היעילות של החיסון על אלף אנשי צוותים רפואיים בשמונה בתי חולים בהולנד. 500 מהם יקבלו זריקה של החיסון ו-500 שיהיו קבוצת הביקורת. בניגוד לניסויי סמיות כפולה (Double-blind), הנבדקים ידעו אם הם בקבוצת הביקורת, כי החיסון יוצר שלפוחית בעור המקבלים אותו שיכולה להישאר במשך חודשים (ולכן גם ממשיכה לעודד את התגובה המוגברת של מערכת החיסון). אולם הבודקים לא ידעו מי מהנבדקים קיבל חיסון אמיתי ומי לא.

קבוצת מחקר באוניברסיטת מלבורן באוסטרליה מתכננת גם היא להתחיל לבדוק את החיסון על עובדי צוותים רפואיים בהתאם לאותו פרוטוקול ניסוי. קבוצה אחרת, באוניברסיטת אקסטר בבריטניה, מתכננת לערוך ניסוי בנבדקים זקנים. בנוסף, קבוצת מחקר במכון מקס פלנק לביולוגיה זיהומית בגרמניה הודיעה בשבוע שעבר על ניסוי בגרסה אחרת של החיסון, שעבר עריכה גנטית וטרם אושר לשימוש כחיסון לשחפת.

מכיוון שאין מדובר בחיסון ייעודי לנגיף הקורונה, אי אפשר לקוות שהניסויים הללו יהוו פתרון מושלם בפני הדבקה בנגיף. פרופ' רובינשטיין מוסיף עוד כי במקרה של בני אדם שכבר נדבקו במחלה ומצבם הידרדר, טיפול מסוג זה שממריץ את מערכת החיסון, עשוי דווקא להחמיר את מצבם. במקרה של החולים הקשים, מזכיר החוקר ממכון ויצמן, הסכנה הגדולה היא דווקא בתגובה החיסונית המוגזמת של הגוף וחלק ניכר מהטיפולים מתמקד דווקא בניסיון לרסן תגובה זו. אולם אם הניסויים ב-BCG יראו תועלת בצמצום ההדבקה, חיסון זה יוכל אולי לשמש כאמצעי נוסף לבלום את התפשטות הנגיף ולהגן על אוכלוסיות בסיכון, לפחות עד שימצאו פתרונות מקיפים יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו