בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מפת החשיפה לקורונה מצביעה על החור השחור של משרד הבריאות: החברה הערבית

בעוד שביישובים היהודיים יש מאות סימונים, ביישובים ערביים ובמזרח ירושלים הנתונים חסרים. לכך מצטרף מיעוט המאובחנים כחולי קורונה בחברה הערבית. אנשי רפואה מספרים על חשש מסטיגמה וקוראים לרשויות להגדיל את מספר הבדיקות

44תגובות
פלסטינים ליד שער שכם בירושלים, השבוע
AFP

للمقالة بالعربية: خارطة انتشار الكورونا تدل على فشل في عمل وزارة الصحة في المجتمع العربي

מפת מוקדי ההיחשפות לחולי קורונה של משרד הבריאות מעלה חשש שביישובים ערביים לא נערכות די בדיקות אפידמיולוגיות. המפה אינה מציגה מוקדי חשיפה בערים ערביות גדולות, בעוד שביישובים יהודיים שכנים יש מאות כאלה. לכך מצטרף מספרם הנמוך יחסית של החולים המאובחנים ביישובים ערביים, שעשוי להצביע על תת-אבחון.

מפת החשיפה בירושלים

בעיר טמרה - שבה אותרו עד כה שמונה חולים - לא סומן אף מוקד חשיפה שבו שהה חולה. לפי המפה, המפורסמת באתר משרד הבריאות, אין אף מוקד חשיפה גם בטייבה, בטירה או בקלנסווה, בעוד שבצור יגאל, בתל מונד ובקדימה-צורן ישנם 15 סימונים. בנצרת מסומנים שני מוקדי חשיפה, לעומת עשרות במגדל העמק הסמוכה. 

הפער בולט במיוחד בירושלים: במערב העיר ובשכונות היהודיות במזרחה ישנם עשרות סימונים, בעוד שבשכונות הפלסטיניות, שבהן מתגוררים כ-330 אלף מתושבי העיר ואותרו עד כה 16 חולים, לא מסומן ולו מוקד אחד. אנשי רפואה במזרח העיר טענו בימים האחרונים כי משרד הבריאות אינו נערך כראוי להתפרצות של הנגיף באזור. לדברי אחד מהם, המשרד כלל אינו מבצע בדיקות אפידמיולוגיות במזרח ירושלים, וככל הידוע התושבים גם אינם מקבלים הודעות הקוראות להם להיכנס לבידוד. לכך מצטרפת בעיית האבחון: צוותי מגן דוד אדום אינם נכנסים לשכונות הפלסטיניות במזרח ירושלים, במיוחד לא לאלו שמעבר לגדר ההפרדה, ורק תושבים מעטים נבדקו בבתי חולים או בבתיהם.

מוקדי החשיפה בנצרת ובמגדל העמק

מיעוט בדיקות, רמה סוציו-אקונומית נמוכה וחשש מסטיגמה

לפי נתוני משרד הבריאות, שנמסרו לרשויות מקומיות בחברה הערבית, ביישובים ערביים אותרו עד כה 38 מקרי הידבקות בקורונה. מלבד טמרה, אותרו חמישה מקרים בדיר חנא, חמישה בסכנין וארבעה במראר. בשפרעם, אום אל-פחם, עראבה ורהט זוהה מקרה אחד, ומקרים ספורים אותרו בכמה יישובים בנגב. הנתונים אינם כוללים את מזרח ירושלים וגם לא ערים מעורבות כמו עכו, חיפה, לוד ורמלה. מספר החולים המאובחנים ביישובים הערביים נמוך מאוד ביחס לחלקם של הערבים באוכלוסייה הכללית, שבה אובחנו 3,460 חולים.

נתון זה, שבמשרד הבריאות לא הגיבו לשאלה בעניינו, עשוי להעיד על מיעוט בדיקות לאבחון הנגיף בחברה הערבית. ואולם, ייתכן שיש לכך סיבות נוספות, ובהן השיעור הנמוך של אזרחים ערבים בקרב מי ששבו באחרונה מחו"ל. ניתוח מפה אחרת שפרסם משרד הבריאות, של הישראלים הנמצאים בבידוד, מעלה כי קיים מתאם בין הרמה הסוציו-אקונומית של יישוב לבין מספר המבודדים בו. החוקר יאיר אסף שפירא, ממכון ירושלים למחקרי מדיניות, מצא כי ביישובים באשכול 9 ישנם 11 מבודדים בממוצע לאלף בני אדם. באשכול 1, הנמוך ביותר, הממוצע הוא 3.2 מבודדים לאלף תושבים.

אנשים בבידוד ביתי לכל 1,000 תושבים לפי אשכול חברתי-כלכלי

הסבר נוסף למיעוט החולים המאובחנים הוא החשש מסטיגמה. "יש אנשים שמתביישים או חוששים שזה ישליך עליהם כלכלית או חברתית", אמר ל"הארץ" ד"ר חאלד עוואודה, חבר ועדת הבריאות הארצית שהקימו ועדת המעקב של הציבור הערבי וועד ראשי הרשויות הערביות. "אנחנו מנסים להגביר את ההסברה ולהפנות אנשים למוקדים ולקופות החולים". 

עודה - דלג

מנהל בית החולים האנגלי בנצרת, ד"ר פהד חכים, סיפר כי בימים האחרונים ישנה עלייה במספר המבקשים להיבדק, אך מדובר עדיין במספרים קטנים. "אני רואה את המספרים ואני מאוד מודאג שתהיה התפרצות", הוסיף. "לכן אנחנו פונים לציבור שלנו בשני מסרים עיקריים - האחד, להישמע להוראות ולא להסתובב בחוץ, והשני - לא להתבייש ולפנות להיבדק אם יש סימנים של המחלה".

מפת החשיפה בטמרה

החשש ניכר גם במזרח ירושלים. "אני מכיר כמה אנשים שמפחדים ולא רוצים להתקשר למד"א", אמר השבוע איש רפואה בכיר באזור ל"הארץ". "הם מפחדים שיכניסו אותם לבידוד, אנשים מסתכלים עליהם כאילו יש להם כלבת". במקרה אחד סירבה חולת קורונה להיבדק בביתה, מחשש ששכניה יבחינו באנשי הצוות הממוגנים, ויצאה לעבור את הבדיקה במקום אחר. 

הפערים מטרידים את אנשי הרפואה בחברה הערבית. "החשש שלנו הוא שתהיה התפרצות המונית, וזה יכניס את כולם ללחץ", אמר עוואודה. ראש העיר טמרה, סוהיל דיאב, הוסיף: "קראתי לסגר מהיום הראשון, כי עם כל החריגות אי אפשר לשלוט בזה. אנחנו גם קוראים למד"א ולמשרד הבריאות להגביר את קצב הבדיקות בחברה הערבית, אחרת נאבד שליטה".

עקב שיעור האיבחון הנמוך פנתה האגודה לזכויות האזרח למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בדרישה להגדיל את השירותים הרפואיים והבדיקות לגילוי הקורונה ביישובים ערביים. "הפער מעיד בין היתר על ריכוז המשאבים הרפואיים ביישובים היהודיים, בעוד היישובים הערביים נזנחים", כתבו עו"ד סנא אבן ברי ועביר ג'ובראן דכוור. עורכות הדין טענו כי חוסר הקצאת המשאבים "מביא לפערים בריכוז נתוני ההידבקות, בביצוע בדיקות לגילוי הנגיף ובדיקות אפידמיולוגיות. כל אלה עלולים להיות הרי אסון עבור כלל האוכלוסייה ועבור החברה הערבית בפרט".

נוסף לכך, במכתב שפרסם הבוקר העיתונאי סולימאן מסוואדה מכאן 11 התריעה אחות ממזרח ירושלים שעובדת בבית החולים הדסה למנכ"ל משרד הבריאות כי המשרד לא עוקב אחר הנעשה במזרח העיר. "אני מתגוררת בשכונת שרפאת-בית צפפה בירושלים, ובשבוע האחרון שמעתי על לא מעט תושבים בשכונתי אשר נמצאו חיוביים לנגיף, ואף פגשתי חלק המאושפזים במחלקה בעבודתי. אך לתדהמתי כשנכנסתי למפת משרד הבריאות נמצאו אפס חולים בשכונה שלי, על אף שזה לא נכון", כתבה.

היא הוסיפה כי גם ב"שועפט, בית חנינה, מזרח ירושלים וכפרים ערביים במרכז וצפון הארץ, אין דיווח על חולי קורונה ולא בוצעה חקירה של החולים אשר נמצאו חיוביים לנגיף, על אף שיש לא מעט מקרים!". עוד כתבה כי "דבר זה נכון גם לתושבים שחזרו מחו"ל ונמצאים בבידוד בשכונה שבה אני גרה". לבסוף כתבה כי "אני רואה חשיבות רבה בלהגן על כלל התושבים, בכלל האזורים ללא הבדל בין גזע ומין, למען הבריאות של כולנו, וכדי לא לגרום לנזק בשאר האזורים".

للمقالة بالعربية: خارطة انتشار الكورونا تدل على فشل في عمل وزارة الصحة في المجتمع العربي



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו