בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גנטיקה, הורמונים או הרגלים: מדוע וירוס הקורונה הורג יותר גברים מנשים?

פער התמותה לרעת גברים נשמר בכל קבוצות הגיל של קורבנות הקורונה. חוקרים וחוקרות מסבירים על יעילותה של מערכת החיסון הנשית, תוהים בדבר הקשר להיריון ומציינים את נטייתם של גברים להימנע מטיפולים רפואיים

68תגובות
תחנת רכבת במקסיקו סיטי, אתמול
GUSTAVO GRAF/רויטרס

אחת השאלות הבוערות שעליה מנסים המומחים לענות בנוגע להתפרצות מגפת קוביד־19 (מגפת נגיף הקורונה) היא מה שיעור התמותה בין האנשים שנדבקים במחלה. כל עוד היקף ההדבקה במחלה באוכלוסייה הכללית לא ידוע, שיעור זה מבוסס על הערכות בלבד. אולם נתון אחד בולט בכל הניתוחים הדמוגרפיים שנערכו עד כה: שיעור ההידבקות של גברים ונשים בנגיף זהה, אבל גברים מתים באופן משמעותי יותר מסיבוכי המחלה בהשוואה לנשים, והפער בין המינים נשמר לאורך כל קבוצות הגיל.

למשל, בנתונים שנאספו בסין, שיעור התמותה של הגברים היה 2.8% מבין עשרות אלפי חולים במדינה, בהשוואה ל–1.7% בקרב הנשים, וגם הגיל החציוני שבו נשים מתות מהמחלה גבוה בכחמש שנים מזה של הגברים. נכון להיום, כשמחקרים על הנגיף SARS-CoV-2 נערכים ברחבי העולם אבל עדיין יש יותר שאלות מתשובות, אין המדענים מסוגלים להציע יותר מהשערות להסברת פער זה, והשערות אלה יידרשו להיבדק במחקרים נוספים.

סיכוי למות

פרופ' רונית שריד, מומחית למחלות נגיפיות מאוניברסיטת בר אילן, מסבירה כי הבדלים כאלה בין גברים לנשים מופיעים בתגובה למחלות נגיפיות שונות, וכי ניתן למצוא הסברים לכך באופי השונה של מערכת החיסון הזכרית והנקבית, או במאפיינים הורמונליים שנקשרו לאופן פעולת הנגיף. שריד מזכירה כי ההבדלים במערכת החיסון של גברים ונשים אחראיים בין היתר לכך שנשים נוטות יותר לסבול ממחלות אוטואימוניות — שנובעות מפעילות יתר של מערכת החיסון. כך, מבין עשר המחלות האוטואימוניות הנפוצות בבני אדם, נשים סובלות יותר מתשע, והיחס עשוי לעמוד על 1:1.5 ולהגיע עד 1:20. פרופ' סיריל כהן, אימונולוג בכיר מאוניברסיטת בר אילן, מוסיף כי אחד מגורמי הסיכון שנמצאו לתמותה מנגיף הקורונה הם לחץ דם גבוה ומחלות לב — וכי בעיות אלו שכיחות יותר בגברים מאשר בנשים.

שני גל־עוז, דוקטורנטית באוניברסיטת בן גוריון בנגב שחוקרת הבדלים במערכת החיסון בין זכרים לנקבות, וחברה במשמרת הצעירה של החברה הישראלית לרפואה מודעת מין ומגדר, מציינת כי מחקרים רבים הראו שבאופן כללי, גברים נוטים להידבק במחלות זיהומיות (הנובעות מחיידקים או מנגיפים) בתדירות גבוהה יותר ובאופן חמור יותר. לדבריה, עובדה זו נובעת מכך שמערכת החיסון של נשים פעילה יותר — תופעה שלה אפקט כפול. מצד אחד, קו ההגנה הראשון של נשים — מערכת החיסון המולדת שחוסמת פולשים זרים — פועל ביעילות גדולה יותר בהשוואה לגברים. מצד שני, ייתכנו יותר טעויות של תגובת יתר של המערכת, שמתבטאת בשכיחות רבה יותר של מחלות אוטואימוניות.

מחקר בעכברים שהובילו גל־עוז והמנחה שלה דוקטורט, ד"ר טל שי, בשיתוף פרופ' כריסטוף בנואה מאוניברסיטת הרווארד, הראה כי תאים חשובים במערכת החיסון בשם מקרופאגים, שמהווים חלק ממערכת החיסון המולדת, מגיבים אחרת לאיומים. אצל נקבות, מספרת גל־עוז, "ראינו שחלק מאוכלוסיית המקרופאגים פעילה ללא גירוי חיסוני. תופעה שלא נצפתה אצל הזכרים".

נשים עם מסכות בשוק הכרמל בתל אביב, השבוע
עופר וקנין

ישנם שני כיוונים אפשריים שיכולים להסביר הבדל זה ואחרים שנמצאו בין מערכת החיסון של גברים לזו של נשים — גנטי והורמונלי. וכמו במקרים רבים בגוף האדם הם קשורים זה לזה. גל־עוז מציינת כי על הכרומוזום X יש גנים שקשורים למערכת החיסון, כמו גם חלקים שמעורבים בתהליכי בקרה של גנים של מערכת החיסון שנמצאים בכרומוזומים אחרים.‎ עוד מוסיפה החוקרת כי לגברים יש כרומוזום X אחד, לנשים יש שני עותקים, ובמהלך ההתפתחות העוברית אחד מהעותקים של הנשים עובר השתקה. אולם לעיתים בורחים חלקים מהכרומוזום מהשתקה זו, ולכן ישנן נשים שלהן שני עותקים של חלקים מהדנ"א שקשורים לפעולת מערכת החיסון.

כיוון ההסבר האפשרי השני הוא שההבדלים ההורמונליים בין גברים לנשים משפיעים גם על תפקוד מערכת החיסון. גל־עוז מזכירה שמחקרים הראו בעבר כי "ההורמון הנשי" אסטרוגן נקשר להגנה יעילה מפני נגיף הסארס הראשון — בן דודו של הנגיף החדש. נקבות עכברים שהורידו להן את רמת האסטרוגן בגוף, איבדו את ההגנה המוגברת שהיתה להן מפני הנגיף בהשוואה לזכרים.

השפעות ההיריון

גורם ביולוגי נוסף שיכול להסביר את הפערים בין גברים לנשים הוא הקולטנים על פני התאים בריאות, שאותם תוקף הנגיף. מחקר שנערך בחולים בסין, ולא עבר ביקורת עמיתים, מצא פער משמעותי בריכוז הקולטנים הללו בתאי ריאות בין גברים לנשים. פרופ' מיכל ליניאל, ביולוגית חישובית מהאוניברסיטה העברית שחוקרת את הקולטנים הללו כחלק מהמאבק במגפה, מציינת כי גם הגן האחראי לקולטנים אלה נמצא על כרומוזום X. לדבריה, ייתכן שדווקא העותק הכפול של הגן מחייב את גופן של נשים לפקח יותר מקרוב על הקולטן — ולכן בסופו של דבר הוא מתבטא פחות אצל רוב הנשים. "אבל זו השערה שצריך לבדוק", מדגישה החוקרת.

זוג עם מסיכות ליד שוק מחנה יהודה בירושלים, שלשום
אמיל סלמן

ליניאל מבקשת להצביע על הבדל מהותי נוסף במערכת החיסון בין גברים לנשים — תגובת הגוף להיריון. "בהיריון, גוף האשה נדרש להימנע מפיתוח תגובה שלילית להתפתחות של אורגניזם שלם בתוכו, שחצי מהדנ"א שלו זר לחלוטין. מנגנונים שונים נדרשים להיכנס לפעולה כדי לדכא את התגובה החיסונית של הגוף שלא תפעל נגד העובר", מסבירה החוקרת. לדבריה, שינויים אלה יכולים להשפיע על פעילות מערכת החיסון גם בתום ההיריון ובהמשך החיים. היא מדגישה שמדובר בהיפותזה כללית, ויש צורך במחקרים שיבדקו אם גורם זה ממלא תפקיד בהבדלי התמותה בין גברים לנשים. אולם היא מדגישה שזו דוגמה מובהקת לשינוי החיסוני בין שני המינים.

מלבד ההבדלים הביולוגיים — הגנטיים וההורמונליים — גל־עוז מציינת כי הבדלים התנהגותיים עשויים להסביר לפחות חלק מהפער בין גברים לנשים. בין השאר, היא אומרת, גברים נוטים לעשן בשיעור גבוה יותר מנשים. הנתון בולט במיוחד בסין, אבל נכון, גם אם במידה פחותה, גם לאיטליה. מחקרים רבים הראו כי עישון הוא גורם סיכון משמעותי לסיבוכים כתוצאה מזיהומים במערכת הנשימה. הבדל התנהגותי נוסף, מוסיפה החוקרת, הוא שמחקרים הראו שגברים נוטים פחות להגיע לטיפולים רפואיים — וכשהם כן מגיעים, הם נמצאים במצב קשה יותר, ולכן הסיכון שלהם למות עולה.

אולם, כפי שהחוקרות והחוקרים מדגישים, נכון לעכשיו כל ההסברים הללו הם בגדר השערות, שכן טרם חלף מספיק זמן כדי ללמוד לעומק את אופן פעולת הנגיף על הגוף האנושי. מחקרים נוספים, שייעשו בחודשים הקרובים, יצליחו בתקווה לפוגג גם את הערפל השורר סביב אספקט זה של המחלה שמזעזעת היום את העולם כולו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו