ספרים - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.


מיטל נסים

משורר בשטח | מיטל נסים עולה לשחק במגרש של הגדולים

כל השירים בספרה החדש של מיטל נסים מובילים אל השיא שבסופו: אותה סקיצה למחזה של "משוררת בעירהּ", שהוא בבחינת מסטרפיס ופסגת יצירתה עד כה, וכוללת מקהלה עירונית, מזכירות לשכה, עובד סוציאלי, ואת המשוררת ה"מבקשת להציג את שירתה במרחב הציבורי ומגיעה ללשכת ראש העיר שבה היא גרה"

רחוב אלנבי בתל אביב. "העיר ריקה לפני סוף העולם" (שלושה רוכבי אופניים ושני הולכי רגל ברחוב אלנבי בת"א)

סיפור | מהתחלה

"כדור הארץ התעייף מאתנו, הוא מנער את כולנו החוצה מהסיפון, מיטהר, משתחרר, כמו אחרי מחלה קשה וארוכה, רגע לפני ההחלמה. היה לה טוב והיה לה רע בו־זמנית. שוב היא בדקה את הטלפון — אכן, ההוא לא כתב מלה. היא רצתה קפה, אך כל בתי הקפה היו סגורים. לעולמי עד". תירגמה מרוסית לנה שמולביץ

מומלצים

אולגה טוקרצ'וק בספרייה

מתגעגעת לפולין הרבגונית של פעם

קשה להגדיר את הספר "ספרי יעקב" מאת אולגה טוקרצ'וק, הרואה בימים אלה אור בעברית, מבחינת הסוגה. יש בו סממנים של רומאן היסטורי, אך זהו גם ספר של מעשיות ושל עולם מאגי. בהרצאה לרגל קבלת פרס נובל מתחה טוקרצ'וק ביקורת על החלוקה המקובלת לסוגות ספרותיות. היא מעדיפה דווקא מעין ערבוב של אופני כתיבה באותה יצירה עצמה

הפגנה בפאריס ביום הטבעונות העולמי (אנשים שוכבים בתוך ציורי גיר של מתארי גופי חיות)

פרשת "ויקרא" | על השחיטה

אנחנו יודעים כבר לא מעט שנים מהו הנזק שגורמת תעשיית הבשר, גם לחיות עצמן וגם להתחממות הגלובלית. אבל ידיעה לחוד ומסקנות לחוד: מסורות אנושיות הן דבר קשה לפירוק, ואנחנו כבני אדם זקוקים למנגנונים פסיכולוגיים שיאפשרו לנו להתנהל בעולם בלי לכעוס על עצמנו. ספר ויקרא לא מאפשר את מנגנון ההדחקה הזה, אלא להפך: הוא דורש מהאדם להקריב דבר שיקר לו, גם כלכלית וגם רגשית, אחרת לקורבן אין ערך

אלכס קרול כאדיפוס בהצגה "אדיפוס, תיאור מקרה" בתיאטרון הבימה (עיניו מדממות וחבושות)

איש מת מהלך ברחובותינו

המקסימום שאפשר לעשות כשתקועים כבר בתוך המגיפות זה לעבור מ"דקאמרון", שנכתב על המגיפה השחורה במאה ה-14, אל לוקרציוס, שכתב את ספרו "על טבע היקום" במאה הראשונה לפנה"ס וקרא את "אדיפוס המלך" של סופוקלס שחי במאה החמישית לפני הספירה, ואל אלבר קאמי שקרא את שלושתם וכתב את "הדבר". וכולם הגיעו לאותה מסקנה: מול המגיפה הסוף תמיד יהיה אותו סוף. הצדיק נספה יחד עם הרשע, מי שברח מת כמו מי שנשאר, איש לא נמלט

למקרה שפספסתם