בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת תהיה

בגיליונו השלישי של "הארץ", לפני מאה שנה, כותב משה סמילנסקי על הנטייה לפלגנות ביישוב היהודי הקטן בארץ, שמנה אז 160 אלף איש

2תגובות

"שני חתנים בעלי תורה היו למוכסן אחד. אחד לא אכל מן החי, והשני לא נגע במאכלי חלב. היו רבים זה עם זה, עד שהפריד המוכסן ביניהם וקבע להם שולחנות נפרדים. לימים ירד המוכסן מנכסיו, ועל שולחנו לא באו מאכלי בשר ולא מאכלי חלב, אלא פת קיבר בלבד, והחתנים עדיין נבדלים לשולחנותיהם. עדיין הם מתקוטטים זה עם זה ואינם יכולים להשלים: מסורת העבר מעכבת בעדם".

סיפור זה מביא משה סמילנסקי — מנהיג ציוני, פובליציסט וסופר עברי, בן העלייה הראשונה — ברשימה "מפלגות" שפורסמה לפני מאה שנה, בגיליון השלישי של "הארץ", ביום שישי, 20 ביוני 1919.

משה סמילנסקי
לקסיקון הספרות העברית החדשה

סמילנסקי נענה לאתגר שהציב כותב בשם טרפון ב"פיליטון קטן" בשם "ביקורת", שפורסם בגיליון הראשון של העיתון, ב-18 ביוני 1919: האם המערכת החדשה של "העיתון היומי היחיד בא"י" תאפשר ביקורת? האם הכותבים בו יעזו לומר את האמת לאדוקים ולחרדים? האם יעזו לבקר את "אחדות העבודה" או את "הפועל הצעיר", את אפ"ק, את ועד החינוך? שהרי חולשה היא בציבור היהודי בארץ ישראל: צמא הוא לביקורת; וככל שהזמנים קשים יותר — כן גדל הצימאון ומחריף. "כל העיניים נשואות למערכת החדשה בשאלה, האם תהיה ביקורת".

תשובת המערכת מובאת גם כן: "ביקורת תהיה". "על כל מוסד או חזון חשוב בחיים הציבוריים", "על מעשה עוול או שקר וצביעות, על כל שאיפה פרטית או מפלגתית המזיקה להתפתחות החופשית של חיינו בארץ", וגם "לפעמים" על "נרגנות פעוטה" על "שאיפה לקנטר בלבד". "נחיה ונראה".

וכבר בגיליון השלישי הרים את הכפפה סמילנסקי בביקורת על תופעת הפלגנות ביישוב היהודי של אז, שמנה כ-160 אלף איש. "כשאני רואה את הימין... את השמאל ואת המרכז, כפי שנהוג באמריקה ובאנגליה, אני צוחק צחוק דואב: גמד עומד וסוחב על כפיו הדקות והרזות את מעילו של הענק!"

מפלגות אמנם "יוצרות חיים ציבוריים", הן "ערובה להתפתחות דעת קהל", אבל, טוען סמילנסקי, "אם המפלגות תרפאנה אותנו פעם כמו שמבטיחים ראשיהן, מסופקני", אולם "מכתן כבר מורגשת די ויותר: את מיטב מרצנו את מיטב זמננו אוכל ריב המפלגות! איש אינו יכול לדבר שלום עם אחיו, ועוד בטרם יכולנו לאויבינו שמבחוץ — ונהיה אויבים מבפנים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו