בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עוצם עין אחת | תיאטרון בובות לילי

ביקור בתערוכות של שולי בר נבון, "עבודות חדשות", אתי יעקובי, "תפוח זהב", ואלנה צרטי שטיין וציקי אייזנברג, "קונפטי"

תגובות

שולי בר נבון, "עבודות חדשות", גלריה יאיר, תל אביב

עבודותיה החדשות של שולי בר נבון נראות כתיאטרון בובות לילי הנוצר משאריות היום, השפוי, המואר, שעתה נהיה לצבא צללים החיים מאחורי הקלעים לאחר שהאורות כבו והצופים שבו לבתיהם. אלה עבודות קולאז' יפהפיות, אקספרסיביות, רזות ומדויקות המהדהדות את הקסם האפל של קפקא ושולץ, ואת הדקדנס האוסטרו־הונגרי. ואולי המלה קולאז' אינה מדויקת ואינה מכילה את העשייה כולה של בר נבון. לפנינו מעשה של גיזור והדבקה מעור, כשהעבודות המצוירות והרשומות שלה מעובות ומחותלות בחומרי גלם ממוחזרים. כל זה בטכניקה שהגיעה לשלמות במינון נכון בין החומרי לפואטי. חלק מהעוצמה של העבודות נובע מהעובדה שבר נבון יונקת ללא מורא מאמנות האיור הסיפורי.

היצירות משוטחות על הקירות כפיסות עור של חיות ליליות, חשופות ללא מסגרת. במבט כללי נראה כאילו חפרפרת פרצה ממעטה עמודים מודפסים בעברית ולעז שנתלשו מספרים להיות לחומר, ועיניה הנבונות והמפוחדות מביטות אליך מבעד לקרע המכורסם, במתח העתיק שבין התרבותי והמתורבת לטבע הפראי. בר נבון משתמשת בשכבות שונות של עשיות מהודקות ומגובשות לכדי יישות אחת הנמצאת בהתהוות מתמשכת.

שני דפים בגדלים שונים שנמשחו בשחור בסמיכות שונה, העליון מטפס מעט עקום על התחתון כחלקים של לילה, מהווים את המצע הלא סימטרי לעבודה עצמה. קווים שרוטים בלבן מסמנים את מתארי עמודי הספרים, לעתים חופפים ולעתים מתרחבים אל החושך, כשהעמודים שולחים גזרי זנבות אל מחוץ למצע ולרגע נדמים לקלף. בין לבין נראים אישוני עינייה של אותה יישות, שגופה משוח בחום וכפות הידיים המרובות שלה רשומות בעיפרון או גזורות ככפפה שנבלה.

ראש מושלך כאבן על פני טקסט עברי הפוך. תווי הפה, האף והעיניים נקווים בו כמשקע אפל. מהעבר האחר הראש נושק ברכות לגולגולת מבעיתה, על פניה מתחה האמנית קווים דקים של עיפרון על הלבן הסידני. מעל לכל זה תלויה נורה חשופה שעליה רשום במתאר כסוף של עיפרון פרט המושאל מה"גרניקה" של פיקאסו.

שולי בר נבון, קטע מעבודה
עוזי צור

ואז מגיעים אל אחת היצירות הנפלאות בתערוכה, שכל מאפייניה מתגבשים בה. חציה התחתון של העבודה חורג מחציה העליון בקו אלכסוני המשמש כמחסום זמני בין תפנים החדר המשוער לבין הפראות הלילית שבחוץ המתגבבת מעל, מעבר למסגרת החלון. הלילה מיוצג כגוש של ראשים פעורי עיניים, ובין לבין מתדגלת זהובה מנורת שולחן הנישאת משורה של טקסט במלאכת מחשבת של רישום, ציור, גיזורים והדבקות של נייר פרגמנט חלבי לאהיל המסוכך על לובן הנורה.

זהו רק מעט מהעבודות הבשלות הללו של בר נבון.

אתי יעקובי, "תפוח זהב", אוצר: אבי לובין, גלריית המדרשה תל אביב

אתי יעקובי מציגה צמד ציורים פנורמיים מופשטים שבאמצעותם היא מתבוננת אל אור התכלת של הנוף המקומי, דולה גווני גוונים שרק העין הפנימית יכולה להבחין בהם. אלה בדים רחבים שכשאתה מתקרב אליהם הם עוטפים אותך וממלאים את כל שדה הראייה, ואתה יכול להתמסר להם ולצוף על האור. מרחוק אפשר להבחין בנטייה החמימה של הציור האחד ובקרירות של הציור השני.

אם ננסה לתאר במלים את מרקם הציורים נאמר שהם כמין התעננות פלומתית של ענני אור ולובן, שגוונים בהירים של צהוב־כתום או תכלת חילחלו בהם. אך אלו אינם מרקמים פסטליים או חיוורים, אלא התרחשות אורגנית של חומר־אור־צבע, אולי כהגדלה של שמי הרוקוקו בשולי ציוריו של ואטו עם הבנה מאוחרת יותר של מהות האור האימפרסיוניסטי.

ניסיתי להשוות בדמיוני בין המופשטים של מוש קאשי (המוצגים בגלריה נגא) לבין אלו של יעקובי. שניהם בוחנים ומתחקים אחר מהות האור, אך שונים זה מזו. קאשי חוקר את מהות האור כחלק מהחושך והצבע המופק מהם, ויעקובי חוקרת את האור עצמו והגוונים המרכיבים אותו. קאשי "משחזר" את האתר הנזיל הלא חומרי של האור והחושך ואת אטומיו המוחשיים של האור, יעקובי חשה את האור מתוך חומריות הצבעים והלבן, שנבלעו בו הצבעים כולם. חשוב לראות את ציוריה באור יום, אז אורם הוא במלוא בשלותו.

כנגד צמד הציורים המופשטים מוצג ציור בודד פיגורטיבי, המצויר על פיסה של חושך חם (כנגד האור המעוור של המופשטים), כפרט מתמשיח קיר בווילה רומאית. זהו טבע דומם של תפוחי זהב, האחד שלם ונושא עדיין את עוקצו ועלהו המוריק והשני מקולף ומלופף בקליפתו. יעקובי מחדירה בתפוזים תחושה של תנועה רוטטת מבפנים, ואז משלחת מהם גלים המהדהדים בחושך כרדאר של פנים האמנות.

בשילוש הזה ברא האוצר אבי לובין נדנדה יפהפייה של כוחות מנוגדים השוכנים בעולמה של יעקובי.

אלנה צרטי שטיין וציקי אייזנברג, "קונפטי", אוצרת: טלי קיים, גלריה תיאטרון החנות, תל אביב

בדרומה של העיר מתהוללת בכחנליה של חטאים בני מוות בחלונות הראווה של תיאטרון החנות. זוהי תוגת הבוקר שאחרי הקרנבל, שלהבת התענוגות נקרשה על פני שרידי הנשף.

בחלון מימין, מאחורי קפלי וילון כמסך של תיאטרון ביתי, נגלה צילום־טפט בצבעים משולהבים ובו תקריב עצום על עלי צמח מלאכותי המסתירים טפח ומגלים טפחיים של דמות עירומה מטושטשת. אין לדעת אם גבר או אשה, בובה או אדם. בקדמת החלון שולחן ששטיחים פרסיים מלפפים את רגליו. על לוח השולחן צלחות חרסינה שבתוכן ועל גבי השולחן פזורות גולגלות זעירות עשויות ממרשמלו בצבעים זרחניים, חלקן חשופות וחלקן עטופות בצלופן, ואחת ננגסה. על שבר צלחת מעוטרת יציקת גבס של לסת ושיניים, כמה מהשיניים הן סוכריות צבעוניות. סוס בצבע טורקיז דוהר ללא ראש. כלי כסף וזהב. שיניים נושכות בשד ורדרד על צלחת חרסינה. מצבור של אוזניים ערופות שקופות. בקבוק ליקר "סברה" שכוב על צדו, מצווארו העגורי נשפכת אל השולחן שלולית נפוחה של חומר אלכימאי עתידני של נעורי נצח.

מתחת לשולחן קרושה הפרשת גוף כתומה של חייזר שבא על פורקנו עד מוות. בחלון משמאל ענק גרגרן נגס פעמיים בעמוד הממשי, מותיר בבשרו את סימני שיניו, וביסים החושפים מתחת לציפוי הסוכר המזוגג את שכבות הבצק והליבה האדמדה־ורודה של קרם בטעם תות. מלבד העמוד האכול תלוי בעומק החלון צילום בודד, ממוסגר במסגרת זהב, של הבכחנליה הקרושה לה בחלון הימני — כהגד נבון ומרומז על עצם מהות תהליך היצירה — וצמד כיסאות מתורת העיצוב של המאה ה-20 כנגיעה מפוכחת וסגפנית נגד השפע הגולש על גדותיו מהעבר השני.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו