המחברת האנונימית שמאחורי "צומת גורל" מגיבה לביקורת על ספרה

תגובה יהודה ויזן מפספס את המהפכנות של "משיב הרוח"

כתב העת לשירה יהודית ישראלית הוקם הרבה לפני שהפוליטיקה של הזהויות בשירה העברית באה לעולם, ומשורריו אינם חוטאים בצדקנות הבכיינית המאפיינת אותה

תגובה | השינוי יתרחש רק אם נדע לייצר חלופה להגמוניה

לא אנשים מיואשים מחוללים תמורה, אלא אנשים שהשתכנעו כי יכול להיות אחרת. דב חנין ודני פילק מגיבים על ביקורתו של חנוך מרמרי על ספרם "מה לעשות עכשיו"

תגובה | לא כל הדמויות בספרי מדברות מגרונו של מקס ברוד

המבקר מייקי דגן כתב שהסגנון של מקס ברוד משתלט על ספרי "האיש שלא שרף את קפקא", אבל התעלם ממשלבים לשוניים אחרים שמופיעים ביצירה. תגובה על ביקורתו של מייקי דגן

תגובה | מה שמותר לג'ויס אסור לחביבה פדיה

בביקורתו על ספרה של חביבה פדיה "אִי M" הבהיר רן יגיל שהוא מודד את סיפורן של נשים בקריטריונים גבריים ישנים, שכל חריגה מהם מאיימת עליו

תגובה | התיתכן סולידריות ללא מוסר?

ענת מטר אינה סבורה שמקור הסולידריות העומד בבסיס הפוליטיקה השמאלית הוא בנוחות "משפחתית", כפי שטען יותם פלדמן בביקורתו על ספרה. במקום זאת, היא מייחלת לשותפות רעיונית שמכירה בקיום מערכי דיכוי היסטוריים

תגובה | "הילד הנורא של הביקורת" אינו דורש מעצמו הסבר, הבנה והנמקה

יהודה ויזן אינו מבדיל בין המשוררים הפולנים השונים והוא כותב עליהם כאילו היו ערימה אחת אחידה, מבלי להקשיב לייחודם ולמוזיקליות של תרגומיהם. תגובה על הביקורת על קובץ תרגומי השירה של דוד וינפלד

תגובה | בכל נקודה בתולדות ישראל, הכוח היה התשובה

מפקדי הצבא בישראל תמיד נתנו את הטון והמדינאים הלכו בדרכם. תגובה על ביקורתו של אדם רז על הספר "מלחמה במקום שלום" מאת אורי בן־אליעזר

תגובה | מאין נחל אהרן שבתאי את שירו? תשובה ליהודה ויזן

שירתו של אהרן שבתאי אינה נכתבת מהשכל ומתוך מודעות לצורה, אלא מתוך מקום עמוק ולא־מודע החושף את הילד שבתוכו. תגובה על ביקורתו של יהודה ויזן על "פתחתי דלת, ועמדת שם"

תגובה | ביקורת רדודה לקיום החילוני

ספרי לא התיימר לעסוק במשמעות החיים, אלא להציע ניתוח סוציולוגי של החברה החילונית בהתמודדותה עם יחסה המורכב ליהדות. רם פרומן מגיב על ביקורתו של יותם פלדמן על ספרו "הדרך החילונית"

תגובה | לא רק מפני שנתניהו הוא כוכב טלוויזיוני

הייחוד של ראש הממשלה הוא שכישוריו הפוליטיים מגובים ביכולות תקשורתיות יוצאות דופן, שילוב שהיה חסר ליריביו. ברוך לשם מגיב על ביקורתה של מיה בנגל על ספרו

תגובה | לבו של המבקר נאטם ועינו נעצמה

בביקורת על ספרי החמיץ גלעד מלצר את מלאכת האיסוף של חומרים על המחלקה לצילום בבצלאל ואת הציר ההיסטורי המשמעותי שביקשתי לנסח דרכה

תגובה | מה הקשר בין ידיעת הערבית של בן־גוריון לטבח בכפר קאסם?

בביקורתו מצביע תום שגב על אי־דיוקים שנפלו לכאורה בספרי וממהר לשלול את הקשר בין תוכנית הגירוש של תושבי המשולש לטבח בכפר קאסם. אלא שהראיות הרבות לכך מוכיחות אחרת

תגובה | האומץ לסיים

תגובה על מאמרו של בנימין פולק, "ואל מה נפתחות דלתות השער? אל החיים"

תגובה למי אכפת מי מסתתר מאחורי שם העט בן פול?

נטען שהסקרנות היא שגורמת לנו לתהות מי הסופר שחותם בשם בן פול. מה שמתמיה אותי הוא הנזיפה במי שפרע את הסדר. יערה שחורי, עורכת ספרות המקור בהוצאת כתר, מגיבה על ביקורתו של יובל אביבי על "תור השחור"

תגובה הרלוונטיות העמוקה של חוסר הרלוונטיות של המצפון והסירוב

הטענה על חוסר הרלוונטיות של הספר "סירוב" לרוח הזמן והמקום מעידה דווקא על הרלוונטיות העמוקה שלו. עדית זרטל מגיבה על ביקורתה של אבירמה גולן

תגובה דן מירון משיב לגבריאל מוקד: מי היו "יותר שמחים מאשר עצובים"?

ברשימתו על ספרו של מיכאל גלוזמן, גבריאל מוקד נאחז בקרנות המזבח של המושג "דור המדינה" ומתעלם מכך שהחלוקה לדורות בספרות העברית היתה לא פעם שרירותית או מוכתבת פוליטית

גבריאל מוקד: מיכאל גלוזמן טועה ומטעה בתזה שלו על שירת דור המדינה

אין שחר לתזה המרכזית בספרו של מיכאל גלוזמן, "שירת הטבועים", שעל פיה שירת דור המדינה התאפיינה בתחושת אובדן בגלל השגת הריבונות היהודית. תגובה על ביקורתו של יהודה ויזן

תגובה למרות הלשון הבוטה של יהודה ויזן, יש לתת את הדעת על טיעוניו

מאחורי ההשתלחויות האישיות בביקורתו של יהודה ויזן על ספרו של מיכאל גלוזמן עומדים שאלות מוקשות והרהורים ענייניים על גבולות הפרשנות

תגובה "במקום דיון פורה ודיאלוג רציני, יהודה ויזן הולם בלשונו"

מורי החוג לספרות באוניברסיטת תל אביב מגיבים על ביקורתו של יהודה ויזן על ספר המחקר של פרופ' מיכאל גלוזמן. לדבריהם, הביקורת מיוסדת על אי־הבנה חמורה של מונחי הביקורת ועל אידיאולוגיה טהרנית של הספרות, ששעתה חלפה מזמן

הבהרה בעקבות הביקורת על "לילות חשון", ספר שיריה של קדיה מולודובסקי

תגובה התרגום המביך שיוחס לי נעשה על ידי גדול חוקרי היידיש

אמיר שומרוני, שאסף וביאר את שיריה המתורגמים של קדיה מולודובסקי בספר "לילות חשון", מצביע על שלוש טעויות שנפלו בביקורת עליו

תגובה בני ציפר דוחף את רונית מטלון בכוח לתוך זהות שקבע בשבילה

רונית מטלון מעולם לא התגדרה ב"רגישות זהותנית", לא בספרות שכתבה ולא במה שאמרה על ספרות. תגובה על ביקורתו של בני ציפר על קובץ המסות של מטלון, "עד ארגיעה"

תגובה בניגוד לטענת תום שגב, "שיח לוחמים" לא נועד לייצר שום מיתוס

משתתפי הקובץ "שיח לוחמים" לא היו אליטיסטים, רובם נשארו בקיבוצים והם אכן היו צעירים שהתנסו לראשונה בחייהם במלחמה. תגובה על ביקורתו של תום שגב על המהדורה החדשה של הספר

תגובה מבקר "הארץ" טועה: עישון גראס בקבוצה רחוק מלהיות פנאי רציני

פנאי רציני מזמין את האדם להרהר על המרחבים החדשים שאליהם הוא זמין ודורש ממנו משאבים פנימיים. תגובה על ביקורתו של בועז יזרעאלי על ספרה של טלי היוש

תגובה קצוות העלילה הפרומים בספר שלי הם מטפורה לקיום הישראלי־ערבי

עדנה שמש מגיבה על ביקורתה של אינס אליאס על ספרה "לכי, רצפי את הים". לדבריה, אם המבקרת נשארה בתום הקריאה ורק חצי תאוותה בידה, נראה שהסופרת עשתה את עבודתה כהלכה

תגובה קו פרשת המים הוא 1967, לא 1948

נעימה ברזל מגיבה על ביקורתו של אברהם בורג על ספרה, "המתנחלים בלבבות". לדבריה, בורג בחר לצאת למתקפה פוליטית וערכית על תנועת העבודה והקיבוצים, התעלם מכמה מקביעותיה ושגה בפירוש שנתן לעמדותיה

תגובה אראסמוס אכן מהתל בקוראיו, כולל במבקר של "הארץ"

"השבח לטיפשות" כנראה נכתב באמת בתוך כשבוע, נתקל בהתנגדות רבה יותר מכפי שמקובל להניח ומעבר להלצה ספרותית, יש בו גרעין משמעותי של תיאולוגיה. מתרגם ספרו של אראסמוס, נתן רון, מגיב על הביקורת של אריאל קריל

תגובה נתניהו, כמה הרוגים יהיו במלחמה גרעינית במזרח התיכון?

בארה"ב העריכו בתחילת שנות ה-60 שמספר הקורבנות במלחמה גרעינית נגד בריה"מ וסין יהיה 600 מיליון בני אדם. דניאל אלסברג, מחבר "מכונת יום הדין", שאל לפני 20 שנה שאלה דומה על המזרח התיכון

תגובה כשהגמרא מתארת אשה חכמה, המבקרת פוסקת: לא יכול להיות

אברהם קושניר מגיב על ביקורתה של תמר רותם על ספרו "הפיתוי של ברוריה". לדבריו, טיעוניה של המבקרת פוגעים במאבק הנשי לשוויון

תגובה זה לא טראמפיזם, זו ציונות אמיתית

מייקל אייזנברג מגיב על הביקורת של קרולינה לנדסמן על ספרו המציע פרשנות אקטואלית למגילת אסתר. לדבריו, הוא לא ביקש לבקר את יהדות הגולה, אלא לטעון שחיים יהודיים בעלי ערך יכולים להתקיים רק במדינת ישראל

תגובה הסיסמה "יהדות השרירים" ביטאה כניעה לדימויים אנטישמיים

משה צימרמן מגיב על הביקורת על קובץ המאמרים בעריכתו וטוען כי הסיסמה "יהדות השרירים" לא היתה אלא יומרה ציונית, שגם נתנה מענה לאמונה התפלה כי היהודים הם עצבניים במיוחד

תגובה היקסמות חיונית לכל פעילות אנושית יצירתית, גם לפסיכואנליזה

ענר גוברין מגיב על הביקורת של משה אלחנתי על ספרו העוסק בדימויי הידע של הפסיכואנליזה. לטענתו, אלחנתי התייחס רק לתזה הכללית הרחבה, אך הציג חלקים רבים באופן מקוטע

תגובה במזנון הכנסת מדברים בגובה העיניים, בלי חרטוטים

יחיאל (חיליק) גוטמן מגיב על הביקורת של תום שגב על הספר שחיבר עם דן קורן, המנתח החלטות היסטוריות של ממשלות ישראל. הוא מבהיר כי כוונתם היתה לכתוב ספר קליל, זורם ולא טרחני

תגובה איך אפשר לבקר ספר על יהוה מבלי לנקוב בשם המפורש?

האופן שבו הלל בן ששון כותב את שמו של אלוהי ישראל מבהיר כי ראוי שאדם שידיו כבולות מטעמי אמונה, יימנע מפרסום ביקורת על ספר שכל עניינו הוא קורותיו של אותו אל

תגובה לקרוא את אנטוניוני בלי קנטרנות ובלי התייגעות

הביקורת של אורי ש. כהן על "הבאולינג ההוא על הטיבר" מאת מיכלאנג'לו אנטוניוני עלולה להרחיק קוראים פוטנציאליים מיצירה מיוחדת ורווית יופי