בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תגובה

זה לא טראמפיזם, זו ציונות אמיתית

מייקל אייזנברג מגיב על הביקורת של קרולינה לנדסמן על ספרו המציע פרשנות אקטואלית למגילת אסתר. לדבריו, הוא לא ביקש לבקר את יהדות הגולה, אלא לטעון שחיים יהודיים בעלי ערך יכולים להתקיים רק במדינת ישראל

תגובות

ב–20 בפברואר פורסמה במוסף זה ביקורת על ספרי "ככה ייעשה ליהודי", המציע פרשנות ציונית, אקטואלית ולעניות דעתי מדויקת על מגילת אסתר. תחת הכותרת "פורים צריך להיות יום אבל לזכר היהודים שהתבוללו" פירסמה קרולינה לנדסמן טקסט פוליטי חריף וקונספירטיבי שניסה לקשור בין הספר למזימה רחבת היקף שמטרתה לבסס את שלטונם של דונלד טראמפ ובנימין נתניהו, להביא לסיפוח יהודה ושומרון וליצור דה־הומניזציה ליהודים החיים מחוץ לישראל.

למרבה הצער ואולי המזל, ההקשרים שיצרה לנדסמן בין הספר (שנכתב ויצא לאור לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית), טראמפ ומדיניות ישראל מול הפלסטינים אינם קיימים. מטרתו של "ככה ייעשה ליהודי" אינה לקדם אינטרסים או אידיאות פוליטיות של מחנה מסוים, אלא להצביע על אזהרה חשובה ונסתרת הטמונה בין דפיו של אחד מהטקסטים הידועים והאהובים של העם היהודי.

ציור ממגילת אסתר. ניתוק תרבותי מערכי העם היהודי מוביל ליציאה ממנו
Frans Francken the Younger

מה היא אותה אזהרה? בניגוד אלינו, המצויים במרחק של אלפי שנים וגלות ארוכה מהמתרחש בשושן, מחברה של המגילה היה ער להקשר ההיסטורי שבו התרחש סיפור ההצלה של מרדכי ואסתר. הוא היה מודע לכך שבתקופת סיפור המגילה התקיים לצד הגולה היהודית העשירה בפרס מיעוט עיקש וערכי, שדרש מעמנו לחזור ולהקים מדינה בארץ ישראל. המיעוט הזה, שעקר את חייו בחזרה לישראל, נאלץ להיאבק בעוני, מחסור במשאבים ובעלי ברית, וגם בחלופה המפתה של חיים נוחים בגלות פרס — האימפריה העשירה והאדירה של אותם ימים.

מרדכי, שנהפך למנהיג הגולה הפרסית — שאותה ניתן להמשיל לגולה היהודית־אמריקאית של ימינו — בחר בקרבה למלך אחשוורוש, על כוחו, כבודו ועושרו החומרי, על פני עלייה לארץ והגשמה של ייעודו כבן לעם היהודי. במסגרת הנקודתית והמוגבלת של חיי אדם, מרדכי התנשא ודאי כענק מעל לבני דורו, יהודים וגויים כאחד. ואולם, מנקודת מבט רחבה, רומז לנו מחבר המגילה כי מעשיו — או ליתר דיוק, המעשה הגדול האחד שלא עשה — הובילו לכך שהוא וצאן מרעיתו כרכו את חייהם ואת עתידם באלה של האומה הפרסית ואבדו מהעם היהודי ומההיסטוריה, יחד עם מורשתו של אחשוורוש.

ההכרה בכך שניתוק תרבותי ורוחני מערכיו של העם היהודי מוביל בטווח הבינוני והארוך ליציאה ממנו היא עובדה כואבת, אך נכונה. היהודים, בניגוד לרוב עמי העולם, אינם חולקים זה עם זה מאפיינים אתניים חיצוניים, אלא מלים, טקסים, ערכים וחלומות. נדבך מרכזי בעולם האידיאות הזה הוא השאיפה להקמה של חברת מופת בארץ ישראל, הבית הלאומי של העם היהודי.

הקמת מדינת ישראל המודרנית, כהגשמה פלאית של אותה שאיפה ארוכת שנים, מהווה ציון דרך בתולדותיו של העם היהודי. אך בצדה של ההזדמנות הגדולה קיומה גם מעמיד סכנה ברורה ומיידית ליהודי הגלות, סכנה הנובעת מההכרה שקיום יהודי בארץ ישראל לא יכול עוד להיות תיאורטי וערטילאי.

קיומה של חלופה מדינית יהודית מעמיד בפני כל יהודי שנולד מחוץ לישראל ברירה חריפה. מצד אחד, הצטרפות להגשמה במסגרת לאומית שאליה התאווה עמו במשך אלפי שנות גלות. מצד שני, הרווחה החומרית והנוחות שבהישארות במדינה שבה גדל. אלא שחיים בגולה בעולם שבו קיימת מדינת ישראל הם חלולים, ארעיים ומנותקים יותר מבחינה יהודית, ולפיכך הגיוני כי מגמות של התפרקות מערכים יהודיים והתבוללות יהיו נפוצות יותר.

ההכרה במתח שמוסיף קיומה של ישראל לחיים יהודיים בגלות נובעת מהקבלה המובנית מאליה של העובדה שהציונות והיהדות כרוכות זו בזו. הניסיון לפתור את המתח הזה על ידי קריאה לאחינו בגולה לעלות לישראל אינה טראמפיזם, ביביזם או סיפוחיזם — היא פשוט ציונות במובנה הרחב ביותר.

המגילה והספר נכתבו מתוך אחווה לאחינו בגולה. בשר מבשרנו. הדרך להביא אותם לפה היא לא לבקר אותם, אלא להפוך את ישראל למדינה משגשגת יותר ותוקפנית פחות, שתמשוך אליה את אחינו ברוח החזון הציוני הנפרש מתקופת עזרא ונחמיה ועד לדוד בן־גוריון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו