בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תגובה

נתניהו, כמה הרוגים יהיו במלחמה גרעינית במזרח התיכון?

בארה"ב העריכו בתחילת שנות ה-60 שמספר הקורבנות במלחמה גרעינית נגד בריה"מ וסין יהיה 600 מיליון בני אדם. דניאל אלסברג, מחבר "מכונת יום הדין", שאל לפני 20 שנה שאלה דומה על המזרח התיכון

24תגובות

בהמשך למאמר המעניין ומעורר המחשבה של אדם רז, "דניאל אלסברג מביט מבפנים בתפקיד ארה"ב בעידן הגרעיני" ("ספרים", 27.4), שעסק בספרו של אלסברג "מכונת יום הדין", ברצוני להאיר אפיזודה הנוגעת לתוכנית המבצעית האמריקאית המוזכרת במאמר ובספר. תוכנית זו, נכתב במאמר, כללה בשנות ה–50 ובתחילת שנות ה–60 "מלחמה גרעינית טוטלית נגד ברית המועצות וסין כאחת".

אוהבים/ות ספרים? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של מוסף "ספרים" של "הארץ"

באוקטובר 1996 השתתף אלסברג בכנס בתל אביב תחת הכותרת "דמוקרטיה, זכויות אדם ומרדכי ואנונו", בראשות פרופ' ג'וזף רוטבלט, חתן פרס נובל לשלום לשנת 1995 (את הכנס אירגן הוועד הישראלי למען ואנונו ולמען מזרח תיכון חופשי מנשק אטומי, ביולוגי וכימי). דבריהם של כל הדוברים בכנס כונסו בספר "ואנונו והפצצה" (בעריכת גיורא נוימן ואנוכי), שיצא לאור ב–1998. הנה ציטוט מדבריו של אלסברג בכנס:

"בשנת 1961 ניסחתי בשביל הנשיא קנדי שאלה המיועדת לראשי המטות המאוחדים. הייתי באמצע תהליך של ניסוח הנחיות לתוכניות פעולה במקרה של מלחמה גרעינית כוללת. כתבתי טיוטה של 20 דפים של חומר סודי ביותר, שהתקבלה במלואה על ידי שר ההגנה מקנמרה ונשלחה על ידיו כהנחיות סודיות לראשי המטות המאוחדים, לשינוי מוחלט של תוכניות המלחמה שגובשו בתקופת אייזנהאואר. הייתי גאה מאוד בכך, משום שחשבתי שהתוכניות שלו הן אסון ושהתוכנית שלי טובה בהרבה. אני עדיין יכול לומר שהתוכנית שלי היתה טובה יותר, אבל לא בהרבה כפי שחשבתי. אני נושא את זה על מצפוני. לכן התאפשר לי לנסח שאלות לראש המטות המאוחדים: אם התוכניות שלך יוצאו אל הפועל, ולא יופרעו על ידי סופת טייפון, מתקפה מקדימה או חוסר יכולת מוחלט — כמה אנשים ימותו בברית המועצות ובסין?

דניאל אלסברג, 2010. "אם יש משמעות כלשהי להיותי יהודי, זה נותן לי את הזכות לשאול את השאלה הזאת"
REUTERS

"שאלתי את השאלה הזאת באמונה שלא תהיה בידם תשובה. עבדתי לצד המתכננים בחיל האוויר, שמעולם לא עשו חישובים כאלה. חשבתי שהם יצטרכו להתפתל, שזה יהיה מביך מאוד או שהם ייתנו הערכה נמוכה בצורה מגוחכת. אבל כן היתה בידם תשובה. היה כתוב עליה 'לעיני הנשיא בלבד', אבל מאחר שאני ניסחתי את השאלה, ראיתי את התשובה. החזקתי בידי פיסת נייר מצחיקה. המספר שעליה כלל את מספר הקורבנות בברית המועצות ובסין בלבד. זו היתה עקומה פשוטה: קו בסדר עולה שמתחיל עם מספר המתים ביום הראשון ונמשך עד למספר המתים כתוצאה מנשורת שישה חודשים לאחר מכן. המספר ביום הראשון היה 320 מיליון מתים. 320 מיליון. כך שהם ידעו מה המשמעות של התוכניות שלהם. היה ברור שהחישובים נעשו בעזרת מודל ממוחשב.

"שאלתי מה בדבר שאר העולם. 100 מיליון במערב אירופה ביום הראשון ומספר דומה במזרח אירופה. מדינות נייטרליות הנמצאות בסמוך לברית המועצות — אפגניסטאן, אוסטריה, יפן — נמחקו לגמרי כתוצאה מהנשורת, בלי לחשב את ההשלכות של מתקפת נגד. מספר המתים הצפוי בשבועיים שלאחר מכן היה 600 מיליון.

"שאלתי את עצמי איך אנשים שאני שותה איתם בירה ועובד לצדם יכלו לתכנן תוכנית שכזאת. ואלו לא היו תוכניות היפותטיות. זו היתה ההערכה המספרית של תוכניות למתקפה מיידית בכל העולם לאחר התראה של עשר דקות: טילים, צוללות ומתקנים שקיימים כבר עכשיו, לא בעוד עשר שנים. זה יכול לקרות בשבוע הבא.

"זה מה שהיה קורה אילו היינו יוצאים למלחמה בגלל קובה, דבר שהיה אפשרי מאוד ב–1962, או ברלין ב–1960. 600 מיליון אנשים. חשבתי שאלו התוכניות המרושעות ביותר שאי פעם נעשו בתולדות האנושות. מאז ביליתי 35 שנה בניסיון להבין איך ייתכן שאמריקאים יצרו תוכניות כאלו, ומכשירים כאלו, כשהם מונעים על ידי מניעים פשוטים מאוד. המלה 'מרושע' מטעה, כי היא מרמזת על כוחות שטניים או מניעים שטניים. אלה היו אנשים בעלי כוונות טובות, ומניעים מאוד מאוד פשוטים, בנאליים.

"ובחזרה לישראל, מה היה קורה אילו בנימין נתניהו היה שואל את השאלה הזאת? האם הוא עשה זאת? אני מרגיש ביטחון מוחלט שלא. האם ישראלי כלשהו שאל שאלה כזאת? האם החישובים נערכו? אולי הצבא הישראלי יודע. נניח שניתן לו מספיק זמן לחשב את התשובה. איך ישיב על השאלה 'מה יקרה אם כלי הנשק שלכם ייכנסו לשימוש נגד היעדים שלשמם בניתם אותם?'

"...אני יהודי. האם ייתכן שיהודים יבנו מתקנים להכחדה מיידית של עשרה, 12 מיליון בני אדם? אני לא רוצה שיגידו לי שאין לי זכות לשאול את השאלה הזאת מכיוון שאני לא ישראלי. אם יש משמעות כלשהי להיותי יהודי, זה נותן לי את הזכות לשאול את השאלה הזאת.

"כבר תיארתי מה אני חושב כאמריקאי, שארצו בעלת יכולת השמדה של 600 מיליון בני אדם. כיצד הצבא הישראלי יכול להצדיק את זה שיש ביכולתו אמצעים להשמדת 10–12 מיליון בני אדם, אמצעים שהוא רכש, אימן אנשים להפעלתם, הכין יעדים וכו'? אם המספר נמוך יותר — הבה ונשמע אותו. השאלה שלי היא אם נשיא המדינה, הכנסת, תושבי ישראל, לא צריכים לדעת מה התשובה לשאלה הזאת ואז לדון בשאלה אם צריך להרחיב עוד את היכולת הזאת, והאם זה מה שקורה? כמה אנשים יכלו להיהרג ב–1986, כשוואנונו הגיע להחלטה שלו? למה הכור בדימונה עדיין פועל בעשר השנים האחרונות?... דיון זה כבר היה צריך להתרחש בישראל מזמן. הכנס הזה יכול לתרום לכך".

אלסברג היה אופטימי מדי. יותר מ–20 שנה עברו מאז הכנס, והדיון הזה עוד לא נערך כאן, בוודאי לא בפומבי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו