בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תגובה

התרגום המביך שיוחס לי נעשה על ידי גדול חוקרי היידיש

אמיר שומרוני, שאסף וביאר את שיריה המתורגמים של קדיה מולודובסקי בספר "לילות חשון", מצביע על שלוש טעויות שנפלו בביקורת עליו

31תגובות
קדיה מולודובסקי, 1949
אפרים ארדה/הספרייה הלאומית, אוסף שבדרון

אני מסכים עם מרבית היסודות בביקורתו המקפת של טינו מושקוביץ ("ספרים", 4.10) על הספר "לילות חשון", הכולל מבחר תרגומים לשירי קדיה מולודובסקי, שאספתי וביארתי, וכן עם הדגשתו של המבקר את החשיבות שבהצגה מחודשת ורחבה של יצירתה הלירית של המשוררת. אכן, מולודובסקי היא "משוררת טובה", כדבריו. אך בביקורת נפלו שלוש טעויות שאני מבקש לתקן.

אוהבים/ות ספרים? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של מוסף "ספרים" של "הארץ"

עטיפת הספר "לילות חשון"
הוצאת הקיבוץ המאוחד

ראשית, מושקוביץ קובע כי "החלטתו של שומרוני לכלול בספר את תרגומיו שלו... היא לא פחות ממשגה חמור", ולשם הדגמת טענתו מביא ציטוט של קטע משיר ה"כולל כמעט את כל הבעיות של תרגומי שומרוני", ומוסיף ומפרטן: "תחביר נמלץ", "ניסיונות מביכים לחרוז" ו"שימוש תכוף ותמוה במשקל פרוזאי מובהק". לכל אחת מן ה"בעיות" המפורטות אף מובא ציטוט מתוך קטעי השיר המדגים את הבעיה. אלא שאליה וקוץ בה: הקטעים האמורים לקוחים מתוך תרגום השיר "שביתה" (עמודים 64 ו–66 בספר), שהותקן על ידי דב שטוק (סדן), ולא על ידי, כפי שמצוין בסוף השיר (עמוד 68). בהערותי לשיר (עמוד 325) ציינתי כי התרגום פורסם ב–1934, שנים רבות לפני שנולדתי. לעצם הביקורת על תרגומו זה של סדן: לעניות דעתי, אין לשפוט שיר שתורגם לפני 84 שנה לפי קני המידה של השפה העברית כיום. הארכאיות של שפת התרגומים העסיקה אותי הרבה בעת הכנת הספר, אך החלטתי להביא את התרגומים כפי שהותקנו במועדם, ובמידת הצורך להוסיף הבהרות בפרק ההערות לכל השירים. אני מאמין שבכך הותרתי לקוראים היום לחוש, גם מעטיהם של משוררי התקופה שנדרשו לתרגומים, את הרוח הפואטית שרווחה אז. אשר למעמדו וייחודו של סדן, גדול חוקרי שפת היידיש ואולי גדול מתרגמיה לעברית, אין להכביר מלים, והדברים ידועים.

שנית, מושקוביץ מביא בביקורתו דוגמה הפוכה של תרגום ובו "לא מעט שורות יפות ומדויקות מאוד". תרגום זה הוא של השיר "לילות חשון", שהעניק את שמו לקובץ שיריה הראשון של מולודובסקי וגם לספר הנוכחי. לצערי, לא מצאתי תרגום לשיר נפלא זה ותירגמתיו בעצמי, כדי להביא בפני הקוראים את מקומו התמטי רב החשיבות ואת יופיו. בביקורת לא צוין כי התרגום, שזכה כאמור לשבחיו של מושקוביץ, הוא שלי.

בספר נכללים 12 שירים של מולודובסקי בתרגומי. ל–11 מהם לא נמצאו תרגומים עבריים ובחרתי לתרגמם משום שמחקרי העלה כי מולודובסקי תיכננה לכלול אותם בקובץ התרגומים שעמד לראות אור או בשל חשיבותם התמטית. השיר "אל חנון", שיר השואה המרכזי של מולודובסקי, זכה לשישה תרגומים מאז 1945, אבל אף אחד מהם אינו מדויק ושלם ולכן הבאתי אותו בספר בשתי גרסאות — בתרגומו של משה בסוק (מ–1947) ובתרגום שלי.

והערה שלישית ואחרונה: המתרגם, המשורר ומבקר הספרות שכנא נשקס (1906–1981), המוזכר בביקורת, אינו אשה, כפי שעולה מהטקסט של מושקוביץ. חזקה על מי שלכאורה אמון על "הניגון היידישאי" (כפי שהוא מעיד על עצמו) שיידע כי שכנא הוא שם זכרי (ראו, למשל, שם גיבורו של י"ל פרץ ב"דודי שכנא ודודתי יחנה"). סקירה קצרה על נשקס ופועלו מופיעה ב"לילות חשון" בפרק "על המתרגמים" בעמוד 376.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו