בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תגובה

למי אכפת מי מסתתר מאחורי שם העט בן פול?

נטען שהסקרנות היא שגורמת לנו לתהות מי הסופר שחותם בשם בן פול. מה שמתמיה אותי הוא הנזיפה במי שפרע את הסדר. יערה שחורי, עורכת ספרות המקור בהוצאת כתר, מגיבה על ביקורתו של יובל אביבי על "תור השחור"

11תגובות
מתוך המחזה "מיכאל קולהאס" בהבימה. בן פול כותב סיפור על נקם שלא שולם
ז'ראר אלון

כשבן פול הכתיר את הספר האחרון בטרילוגיה שיצר (שתחילתה ב"מלך, בלש", הוצאת בבל, 2014; והמשכה ב"אתה שוטר בירושלים", הוצאת כתר, 2016) בשם "תור השחור", הוא תחב את ידו לפצע המבאיש של ההווה. "תור השחור" הוא שם אפשרי מאוד לזמן המתקדר ומשחיר סביבנו כמו עונה רעה. בלשון עיתונאים ופוליטיקאים הוא מכונה "המצב". אבל בן פול אינו עיתונאי ואינו פוליטיקאי. הוא סופר. וככזה לפעמים הגיבורים שלו הם שוטרים ולפעמים חוקרים, עיתונאים או מוזיקאים שתהילתם מאחוריהם. אבל האיש בתמונה אינו הוא. לעניין הזהות נגיע אחר כך. הרי מוכרחים, אז נגיע.

אוהבים/ות ספרים? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של מוסף "ספרים" של "הארץ"

עטיפת הספר "תור השחור"
כתר

המעשה הספרותי של בן פול הוא מסע — מסע פוליטי מאוד שבו עבר לא מתוק ולא נוסטלגי אוחז כל הזמן בקרסולי ההווה, שבו פשעים נעשים באור התכלת הצורב. "תור השחור" הוא כתב האשמה נגד החברה הישראלית. יובל אביבי טען בביקורתו על הספר ("ספרים", 2.1.2019) ש"תור השחור" מציג את תבוסת השמאל וראה קשר ישיר בין הגיבור ובין מדינת ישראל. היינו, המדינה היא הוא.

המשל, איך נאמר, פשוט מדי. אביבי התמקד בגיבור החלק הראשון, עיתונאי ותיק בשם בן פולק, שנוסע לחתונת בתו המתקיימת בשטחים. בדרך לשם נטווה סיפור בתוך סיפור: פולק שומע אודיו בוק של סופר שעושה וריאציה על סיפור הנקמה הגדול של התרבות המערבית — מיכאל קולהאס, סוחר הסוסים הנגזל בשם חוקים שאין להם שחר ולבסוף נוקם את נקמתו. אבל בן פול כותב סיפור על נקם שלא שולם. אין מיכאל קולהאס שיחריב ארץ בשל עוון ועוול. הארץ שותקת.

אביבי מתעכב על הרגע בחתונת הבת, שבו הגיבור מוקסם מהריקוד המשולהב. אבל מכאן ועד לטענה שבן פול עצמו נשבה באותו חיזיון של שמחה טהורה רב המרחק. וזה הרי העניין עצמו. אמנם הרב המתנחל מתואר כאיש אינטליגנטי וכריזמטי, אך אין בכך להפחית ולו במעט מעוצמת הפשע והגזל הקולהאסי שהרב סומך עליו את ידו. האם בחסות מאור פנים קורים מעשי זוועה? כן, אומר בן פול, זה בדיוק העניין. הוא לא מתאר מפלצות אלא פורט את האנושי, את הפריבילגיות מטעם השליט, את השליטים החדשים.

ביקורתו של אביבי התפרסמה שבעה חודשים אחרי שהספר ראה אור. עיתוי כזה הוא כמו קבורה לספר. קדיש. אבל הקדיש גם מתעקש לחבוט בבן פול על החלטתו לפרסם את ספריו בלי לחשוף את זהותו. כדי להקל על הקוראים, אלה הניחושים המובילים בנוגע לזהותו של מחבר הטרילוגיה: אביגדור פלדמן, דרור בורשטיין, עידן לנדו, עמוס עוז (!) ואסף שור. עתה צורף לכל גווארדיית הסופרים הנכבדת הזאת גם עיתונאי ותיק — רון מיברג. כמי שערכה שניים מספריו של בן פול, לא הבנתי מה בין מיברג לכתיבתו. אולי כמה קווים בביוגרפיה של מיברג נושקים לדמות הבדויה שמציב בן פול ב"תור השחור", אבל די לקרוא עמוד מזה ועמוד מזה כדי לראות את הים המפריד ביניהם.

אביבי האשים את בן פול בפחדנות ובהסתתרות, כאילו היה הסופר מיץ פטל המסרב לצאת החוצה, למרות תחנוניהם של הג'ירפה והאריה. אבל מה לעשות, מיץ פטל לא יצא מהבית, כי אין בית. זוהי ספרות שאינה בעלת בית במובן העמוק של המלה. יש בה שאלה וספק וזעם, לא עוד דונם ועוד עז. להיפך.

החיפוש הנמשך אחרי בן פול מזכיר לי חדר אוכל בקיבוץ, שבו יושבים מצד אחד של השולחן כדי לזכות בתצפית טובה יותר על הדלת: מי זה, למי הוא שייך. בן פול אינו עובר בדלת. אנחנו לא יודעים אם הוא נשוי, לא קיבלנו את המתכון שלו לקציצות, לא ידוע לנו אם הוא גר בעיר גדולה. אין גיל, אין מגדר, אין משלח יד. ובכל זאת, ארהיב עוז ואומר שאנחנו יודעים עליו את הדברים החשובים כי את העיקר הוא טמן בספרים. החופש שנותנת לו המסיכה גדול פי 70 מהחשיפות שנגלות לנו בכתבות דיוקן ובראיונות. בן פול הוא אדם אמיץ. הוא סופר ולא לוליין. אולי הוא אמן צום.

נטען שהסקרנות הבריאה היא שגורמת לנו לבקש ולדעת מי הוא, שמותר לנחש. ודאי שמותר. מה שמתמיה אותי הוא הנזיפה הנמשכת במי שפרע את הסדר ויצא מכללי המשחק המוכרים. אם לא תאמר לנו מי אתה, נחליט בשבילך. אבל בן פול נתן לנו מלים. יש מלים. יש צל. יש אור חזק. תמה הטרילוגיה. אולי עכשיו נקרא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו