בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשחרטומן היערות שינה את מסלולו

דרך דמותו הסוחפת והמרתקת של מתיס רפה השכל, גיבור הרומאן "הציפורים", מצליח הסופר הנורבגי טאריי וסוס לדון, בעקיפין, בקושי של התקשורת הבינאישית, אני־אתה־הוא, ובתוצאותיו הטרגיות לפעמים

תגובות

הציפורים, רומאן מאת טארֵיי וֵסוס, תירגמה מנורבגית דנה כספי, הוצאת ספריית פועלים, סיפורת, 2020, 226 עמודים

טארֵיי וֵסוס הוא אמן גדול. ספרו "הציפורים" מוכיח זאת.

"רוח סתיו פתאומית.

מלמולים וצלילים קטנים נשמעו כשהרוח חדרה מבין קירותיו של הבית הישן והרעוע. וגניחה מרוחקת אי שם מבין העצים. וגלים מהירים על פני המים.

כמה נהדר

הוא נרגע ונמלא שלווה.

כי פירוש הדבר שגם מחר תנשב רוח, ותמנע בעדי לעשות משהו.

אצא לאגם ביום ללא רוחות. עכשיו אני יכול לישון.

הוא נרדם מיד, היום הזה היה מעייף ומורט עצבים" (עמ' 212).

טאריי ואסוס
Leif rnelund / Oslo Museum

הדובר הוא שניים שמתחלפים כל העת: מתיס, איש רפה שכל בן ארבעים שהסיפור מובא דרך תודעתו, ומספר כל־יודע שמספר את הסיפור מזווית ההסתכלות בעולם של מתיס. זוויות הראייה מתחלפות כל העת, בקיץ נורבגי אחד בחייו של הגיבור ואחותו הֵגֵה.

"הבית הישן והרעוע" הוא ביתם של מתיס ואחותו, המטפלת בו ומשגיחה עליו. היא בת־שיחו והמפרנסת. היא מוכרת סריגים עם פרחי שושן שהיא עסוקה בסריגתם מבוקר עד ליל. "הבקתה שלהם ניצבה בשקע קטן בקרקע הבוצית העולה מן האגם. יער המחטניים היה מעורב בצי שַדָּר וצפצפה. פלג קטן זרם במורד השקע. בעיני מתיס המקום הזה היה לפעמים יפה מכל המקומות שראה" (עמ 23).

מתיס אינו מסוגל לעבודה, ובכל פעם שהוא מתגייס לעבוד אצל איכר זה או אחר הוא נכשל והתמורה למאמצו היא עלבון והשפלה. אנשי הכפר מכנים אותו "גולם". מתיס מקבל עליו את מעמדו זה, אם כי נדמה לא פעם שהוא מתקומם על התיוג הזה. הוא רואה בדרך כלל בזולתו מישהו חכם ממנו, אבל לפעמים הקביעוֹת של מתיס על חוכמת זולתו מתובלות באירוניה.

תודעתו של מתיס היא אנימיסטית, תודעה של ילד, והקשר העמוק ביותר שלו הוא עם הטבע, קשר לא־מילולי לטוב או לרע. הוא פוחד ממנו כשהוא מתפרע בסופות ברקים והוא נהנה ממנו כשהוא שקט, כי הוא מיטיב לראות ולהבין את יופיו. מתיס שקט כל עוד העולם סביבו יציב. הוא אינו סובל שינויים, אלא אם כן הם כרוכים באהבה. הוא חושב הרבה מחשבות. כמו, למשל: "מעניין איך עובד הראש שלו, של האדם שנהנה להמציא את השמות לצמרות העצים. אין לדעת". הוא חושב כל כך הרבה מחשבות שזה כמעט הורג אותו, כי אין הוא מסוגל לתרגם את המחשבות שלו למשפטים מנוסחים בבהירות, הוא אינו מסוגל לומר אותן בקול. אחותו חוסמת אותו. אין לה סבלנות אליו והיא משתיקה אותו. ניכר שאין לה אמון בו.

מתיס תלוי באחותו באופן מוחלט. הוא מתייחס לעבודתה ביראת כבוד. ידיה הזריזות תמיד סרגו ובזכותן היה להם אוכל על השולחן. החרדה הגדולה ביותר שלו היא שתעזוב אותו. הוא מודע בחריפות להבדל בינו לבין העולם העוין.

סמוך לפתיחת הספר, המציגה את הנוף, הבית והדמויות בחסכנות ובדייקנות, מתרחש השינוי הראשון. רק מתיס חש בו. רק מתיס מבין שזה שינוי מכריע ורב־משמעות: חרטומן היערות משנה את מסלולו, ולפתע הוא עף ישר מעל לבית של מתיס והגה. מה משמעותו של השינוי הזה? "וכך זה יהיה מעכשיו. מדי בוקר וערב". הוא מנסה לספר על כך לאחותו, אבל היא אדישה לסיפורו. הוא מנסה לומר לה שהעולם השתנה, אבל היא לא קולטת. לפעמים ישאל הקורא את עצמו, מי כאן "הגולם" האמיתי, הגה או מתיס?

יש איזו איכות מכשפת למהלכים הזעירים שמביאים שינויים בחייו של מתיס. כוחו של הסופר כדי כך גדול שהקורא נסחף להזדהות עם מתיס ודרך חשיבתו הבלתי אפשרית.

אוהבים/ות ספרים? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של מוסף "ספרים" של "הארץ"

חייו של מתיס קשורים ללא הפרד בתנועה. התנועה של השינוי. המעוף המהיר והחרישי של החרטומן מעל לבית, התנועה החדה והתזזיתית של סופות הברקים, התנועה היציבה, החוזרת על עצמה של מתיס כמעבּורן, החותר מקצה אחד של האגם לשני וחוזר חלילה. למתיס אין לקוחות, אבל החזרה המתמדת על אותה תנועה נותנת לו ביטחון ויציבות. מבלי משים היא גם מביאה את אויבו הגדול אל ביתו.

דרך דמותו הסוחפת והמרתקת של מתיס רפה השכל מצליח הסופר לדון, בעקיפין, בקושי של התקשורת הבינאישית, אני־אתה־הוא, ובתוצאותיו הטרגיות לפעמים. מתיס אינו מובן לסביבתו, אינו מסוגל לבטא את רחשי לבו, אבל אילו היו מקשיבים לו באופן אמיתי אולי היה נפתר הקושי הזה. וסוס הקשיב לו, אבל הקשבתו לא היתה יכולה למנוע את אסונו של מתיס.

הספר כתוב כמעט כסיפור אגדה על גיבור חשוף, רגיש לכל פגע, אדם חסר הגנה ויכולות קיום, שיש לו הבנה עמוקה לבדידותו ולמצבו הקיומי בעולם יפה, אגם, עצים וציפורים, אלא שסופות ברקים מעמידות אותו בסכנה, ממש כמו הזר שהוא מביא לביתו.

הזר, האם הוא ידיד או אויב? הוא אוהב את הגה, אבל מכיוון שהגה מחזירה לו אהבה הוא מאיים על מתיס. כיצד יילחם מתיס בזר הבא לגזול ממנו את אחותו? השאלה הזאת מגלגלת אל פרק הסיום המטלטל של הספר מתח בלתי נסבל ועצבות תהומית. ספר מעשה ידי אמן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו