בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתגעגעת לפולין הרבגונית של פעם

קשה להגדיר את הספר "ספרי יעקב" מאת אולגה טוקרצ'וק, הרואה בימים אלה אור בעברית, מבחינת הסוגה. יש בו סממנים של רומאן היסטורי, אך זהו גם ספר של מעשיות ושל עולם מאגי. בהרצאה לרגל קבלת פרס נובל מתחה טוקרצ'וק ביקורת על החלוקה המקובלת לסוגות ספרותיות. היא מעדיפה דווקא מעין ערבוב של אופני כתיבה באותה יצירה עצמה

תגובות

ספרי יעקב או המסע הגדול דרך שבעה גבולות, חמש שפות, ושלוש דתות מרכזיות, להוציא את השוליות, כפי שסופר על ידי המתים וכפי שהשלימה המחברת על סמך עיון בספרים שונים ובעזרת הדמיון שהוא המתת הגדולה של הטבע שזכה בו האדם, מאת אולגה טוקרצ'וק, תירגמה מפולנית מרים בורנשטיין, אחרית דבר מאת יונתן מאיר, הוצאת כרמל, 2020, 701 עמודים

ימים מספר אחרי שנודע לי שהסופרת הפולנייה אולגה טוקרצ'וק זכתה בפרס נובל לספרות שלחתי אליה מייל וזמן קצר לאחר מכן שוחחנו בטלפון. תחילה, כיאה לג'נטלמן פולני, בירכתי אותה לרגל הכבוד הגדול וסיפרתי לה שקראתי את ספרה המונומנטלי "ספרי יעקב". השיחה בינינו התנהלה כדלקמן: "אני יליד שנת 1935". אולגה: "גם אבי נולד באותה שנה". "נולדתי בלבוב וחייתי בבז'ז'ני הסמוכה". אולגה: "ביקרתי בבז'ז'ני. זו עיר מאוד יפה. אבי חי כילד בקוזובה". קוזובה, שפירושה בפולנית עיר העזים, ממוקמת כעשרה קילומטרים צפון מזרחה מעיר ילדותי. ידעתי שהמו"ל של טוקרצ'וק בארץ הוא ישראל כרמל וראיתיו פעם או פעמיים מגיע ליום הזיכרון לעיירתנו. התקשרתי אליו ושאלתיו על קשריו עם בז'ז'ני, ואז התברר שגם משפחתו מוצאה מעיר מחוז זו שבמזרח גליציה, שפעם היתה שייכת לפולין וכיום היא עיר אוקראינית לכל דבר.

כשחזרתי ועיינתי בפרק הראשון של "ספרי יעקב" גיליתי שהוא מתרחש ברוהאטין, כשלושים קילומטר מדרום מערב לבז'ז'ני. גם לעיר ילדותי יש כמה אזכורים בספר.

אולגה טוקרצ'וק בספרייה
Martin Meissner/אי־פי

אין זה מקרה שספרה של טוקרצ'וק מתחיל בסביבה מעורבת מבחינה אתנית ודתית. המחברת נוהה אחרי המיעוטים שחיו פעם בקרב האוכלוסייה הפולנית, כגון יהודים, אוקראינים ליטאים וארמנים. בניגוד לעצם מהותה המונוליטית של פולין שלאחר מלחמת העולם השנייה והערצת הפולניות הנתמכת על ידי הממשלה הפולנית הנוכחית, טוקרצ'וק מתגעגעת לפולין הרבגונית של פעם. היא יורשתם הראויה של שורת סופרים ומשוררים פולנים מן השורה הראשונה שכתיבתם עסקה בנושאים יהודיים וביחסים שבין פולנים ויהודים, החל מאדם מיצקייביץ' ועד צ'סלב מילוש. זו מסורת ארוכת שנים של גישה הומנית וליברלית שחשוב להכיר ולהוקיר, דווקא בימים אלה הרוויים בוויכוחים מרים בין דוברי שני העמים.

הסופרת אינה נרתעת מלהתריע על גילויי האנטישמיות בפולין, ועל כך היא מותקפת השכם והערב בעיתונות ובאמצעי התקשורת הימניים והלאומניים בארצה.

מבחינה גיאוגרפית מתרחשת עלילת "ספרי יעקב" באזורי האימפריה העותמאנית בדרום אירופה ובסופם בשטחים גרמניים, אולם עיקריהם בגליציה המזרחית. טוקרצ'וק הקדישה שנים למחקר ולכתיבה של ספרה ועיקרי המקורות שעליהם התבססה מצויים בהערה ביבליוגרפית מפורטת בסוף הספר.

טוקרצ'וק היא אמנית תיאורי היום־יום. התיאורים המפורטים של עצים, צמחים, מאכלים, רהיטים, מלבושים ואופני דיבור יוצרים תחושה של קירבה ואותנטיות. מבחינה חברתית מוצג בספר מגוון רחב של דמויות, החל ממלכים, נסיכים, בישופים ורבנים וכלה באיכרים בורים ומיני ארכי פרחי הנודדים בדרכים.

הספר סובב סביב מספר דמויות ראשיות ואין סוף דמויות משניות. דמויות אלה מופיעות ונעלמות לסירוגין. הדמות המרכזית היא דמותו של יעקב פרנק. האיש שבמסורת היהודית נחשב כהתגלמות הבגידה והסכנה מתואר כאן כאדם רב־פנים העובר מדת לדת ומארץ אחת לשכנתה. למרות הפירוט הרב בחייו האישיים, דמותו נותרת רב־משמעית ואפילו מסתורית. כוחו רב יותר בנאומיו מאשר ביצירת משנה סדורה. הוא בעל כוח מאגי במגעו עם בני אדם. אחד מן האמצעים המרכזיים בקשירת סביבתו הקרובה אל השקפותיו ומעשיו היא המיניות. הספר כולל לא מעט סצינות של מין פרוע שנועד לקשור בין גברים ונשים, בינם לבין עצמם וביניהם לבין מנהיגם. קשרי זיווג וקשרי דם בלתי מקובלים הם הדבק שבו משתמש פרנק על מנת לחזק את סביבתו הקרובה ביותר.

דמות מקבילה לזו של פרנק ומנוגדת לו במהותה היא דמותו של הכומר הפולני חמיילובסקי, שהיה ממבשרי ההשכלה המערב אירופית בפולין. חמיילובסקי האמין בדת קבועה ובעולם מסודר שניתן להבנה מקיפה על ידי תיאורו באנציקלופדיה, ואילו פרנק מצוי במרדף מתמיד אחרי הבנת האלוהים והיקום. עולמו של חמיילובסקי הוא עולם הספרים ששולטת בו כמובן השפה הלטינית, כיאה למשכיל האירופי באותה תקופה.

אוהבים/ות ספרים? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של מוסף "ספרים" של "הארץ"

המתח והדרמה שבספרה נסמכים על השימוש המרבי בזמן הווה. לקורא נדמה כי הוא נוכח בתוך הסצינות וההתרחשויות. נקודת השיא הדרמטית בספר היא תיאור השמד ההמוני של הנוהים בעקבות יעקב פרנק בעיר הראשית של גליציה המזרחית, לבוב, בשנת 1759. אולם תוך כמה חודשים מוצא את עצמו יעקב פרנק כאסיר במנזר בצ'נסטוחובה, אחת הערים הפולניות הקדושות ביותר לקתולים. בעקבות אירועים היסטוריים משתחרר פרנק ממאסרו ומגיע עם קהילתו לאוסטריה.

קשה להגדיר את הספר מבחינת הסוגה. יש בו סממנים של רומאן היסטורי, אך זהו גם ספר של מעשיות ושל עולם מאגי. בהרצאה לרגל קבלת פרס נובל מתחה טוקרצ'וק ביקורת על החלוקה המקובלת לסוגות ספרותיות. היא מעדיפה דווקא מעין ערבוב של אופני כתיבה באותה יצירה עצמה. ואמנם, ספרה ייחודי במבנהו ובעירוב של טקסט עם איורים רבים וצילומי מפות ישנות. מספור הדפים הפוך מהמקובל ומתכתב במרומז עם העברית וגם החלוקה לפרקים אינה קונבנציונלית.

פעילותה הספרותית של טוקרצ'וק משתרעת על פני שלושים השנים האחרונות. ספריה תורגמו לעשרות שפות, ורק עכשיו רואה אור בעברית ספרה הידוע ביותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו