טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שלום, סופר הספר של קלינטון מאכזב אך ראשת ממשלת ישראל בולטת לטובה

ביל קלינטון תרם למותחן "הנשיא נעלם", שפורסם באנגלית ויתורגם לעברית בספטמבר, שפע פרטים עסיסיים מימיו בבית הלבן, אבל שותפו לכתיבה, סופר המתח הנודע ג'יימס פטרסון, הביא רק תחבולות צפויות. רגעים מעניינים מספקת דווקא דמותה של ראשת ממשלת ישראל, נויה ברעם

ביל קלינטון, 2008. ספרו אינו מספק הסבר לשאלה מדוע הנשיא נאלץ לעזוב את הבית הלבן ולנהל את המשבר מחמ"ל סודי
AP
10תגובות

לצפייה ברשימת הכתבות
שלכם בעמוד הארץ שלי

בשנה וחצי האחרונות לימד אותנו הנשיא כתום השיער בבית הלבן כיצד החיים יכולים להיות הרבה יותר קלים ונוחים כשמתעלמים לחלוטין מהאמת ומתנהלים במציאות מקבילה. ביל קלינטון, שעזב את שדרות פנסילבניה 1600 16 שנים לפני שדונלד טראמפ עבר לגור שם, החליט להפוך את הניסוי לאמנות עם המותחן "הנשיא נעלם", שכתב יחד עם הסופר ג'יימס פטרסון. הספר ראה אור החודש בארצות הברית, נחת בצמרת רשימת רבי המכר של אמזון עוד לפני צאתו ומכר 250 אלף עותקים רק בשבוע הראשון לפרסומו.

אוהבים/ות ספרים? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של מוסף "ספרים" של "הארץ"

עטיפת הספר "הנשיא נעלם"
Little / Brown and Company and Knopf

במקום ההשתמטות מווייטנאם של ויליאם ג'פרסון קלינטון, הנשיא המככב בספר, ג'ונתן לינקולן דנקן, הוא גיבור מלחמה עטור אותות ומופתים (אף ששניהם קיבלו נשיא לשעבר בשם האמצעי); במקום גברת ראשונה ששמה הילרי הומצאה דמותה של רייצ'ל, גם היא עורכת דין מבריקה שהגיבור נאלץ לעבור מבחנים רבים כדי לכבוש את לבה; ובמקום שאיפות פוליטיות משל עצמה, בסיפור הזה פשוט הורגים אותה עם מחלה ממארת רגע לפני שהנשיא נכנס לבית הלבן. נראה שמוות טרגי הרבה יותר סקסי בעיני המחברים מחוק בריאות כושל או הפסד מביך לטראמפ. ומוניקה לוינסקי? יוק! נאדה! מאז שרייצ'ל מתה, נשים אינן מעניינות את הנשיא הזה. הוא לא עשה סקס עם האשה הזאת ולא עם אף אשה אחרת, הדבר היחיד שמעניין אותו הוא להגן ולשמור על ארצות הברית של אמריקה, וסו הלפ מי גוד. יה, רייט.

לכל אורכו של "הנשיא נעלם" נדמה שקלינטון מנסה לתקן את הפגמים משמונה שנות נשיאותו: הוא ממנה נשים אפריקאיות־אמריקאיות לתפקידים הבכירים ביותר, מביס את הניוט גינגריצ'ים למיניהם ומזהה כבר בשלב מוקדם את הסכנה בעלייה המטאורית של בן דמותו של ולדימיר פוטין. את החלקים היותר מחמיאים בביוגרפיה שלו קלינטון מעתיק גם לספר: כהונה מוצלחת במיוחד כמושל של מדינה דרומית (צפון קרוליינה במקום ארקנסו), טיפול מסור באמו לאחר מותו המוקדם של אביו, בת יחידה ומוצלחת מאוד ומוניטין בינלאומיים של משכין שלום, בעל יכולת תיווך מעוררת השתאות.

את החושים הפוליטיים החדים כתער שלו קלינטון מביא גם לספר, שמספק פרטים עסיסיים על אחורי הקלעים של הבית המפורסם בעולם: הטפטים המוזרים של ג'קי קנדי, הקפריזות של בטי פורד, המעבר הסודי שמחבר את הבית הלבן לחניון נטוש במשרד האוצר, התמונה של תאודור רוזוולט במדי הלוחם הפרוע שהנשיאים מחבבים במיוחד, החדר הסודי של אחייניתו של תאודור אלינור רוזוולט, הפרנויה של הנשיאים ממשפחת בוש — ועוד שפע של מעדנים שחובבי היסטוריה אמריקאית יבלעו כמו צלעות חזיר עמוסות ברוטב ברביקיו במזללה טקסנית. למרות הצדקנות המייגעת (נאום ארוך וטרחני בפרק הלפני האחרון בפני מושב משותף של הסנאט ובית הנבחרים) והנטייה לזרוע בספר ביקורת על הנשיא המכהן (וגם בקשה מפורשת ומשעשעת מפוטין: "תפסיק להתערב בבחירות שלנו"), נדמה כי קלינטון נותן תמורה מלאה בעבור החלק שלו בעסקה, מה שקשה מאוד להגיד על שותפו לכתיבה, פטרסון.

כמו שסטיבן קינג אמר פעם, פטרסון הוא סופר המותחנים הגרוע המצליח ביותר בכל הזמנים. בעשרות ספרי המתח שכתב מאז אמצע שנות ה–70 השטיק ידוע מראש: עלילות נטולות עלילה, פרקים קצרצרים בני 200 מלה שמסתיימים בדרמטיות מוגזמת, גיבורים פלסטיים, רוצחים שכירים מופרכים, המון הרוגים ואפס היגיון. הקונספט הזה הכניס לפטרסון עשרות מיליוני דולרים וגם נתן לו את הפריבילגיה להיות הסופר הראשון בתולדות האנושות שזכה לקבל בעבור ספרו החדש את הידע העצום שרכש נשיא אמריקאי לשעבר.

President Bill Clinton Reconsiders His #MeToo Comments - דלג
President Bill Clinton Reconsiders His #MeToo Comments The Late Show with Stephen Colbert

אבל למרות זאת התוצאה הסופית מאכזבת עד כדי גיחוך, ונדמה שאיכותו של המותחן לא היתה משתנה אילו נכתבה עלילתו על ידי כל תלמיד תיכון אמריקאי ממוצע, שבן כיתה מטורף עדיין לא הצליח לחסל עם תת מקלע שרכש בוולמרט. קלינטון ופטרסון מספרים על סולימן צ'ינדורק, מנהיג ארגון הטרור "בני הג'יהאד", המאיים להפעיל וירוס קטלני שעלול לפגוע בכל המחשבים בעולם המערבי ולהעניק לו שליטה על פצצות האטום של ארצות הברית; על מחסלת קטלנית ששמה באך המתרוצצת ברחובות וושינגטון במטרה לחסל את הנשיא; על בוגד במסדרונות בניין הקפיטול המעביר סודות מדינה למנהיג הדומיננטי והרצחני של רוסיה; ועל נשיא שנאלץ לרדת למחתרת כדי להציל את המעצמה החזקה בעולם מיום הדין המתקרב בצעדי ענק.

וזו אולי הבעיה הכי גדולה של הספר: לגמרי לא ברור מדוע הנשיא נאלץ לעזוב את הבית הלבן ולנהל את המשבר מחמ"ל סודי ומבוצר של חבר בערבות וירג'יניה. אף הסבר הגיוני אינו ניתן לקוראים, ונדמה שהיוצרים גם אינם מנסים לספק הסבר כזה. נראה שמחוץ לבית המאובטח ביותר בעולם הנשיא יכול לפתוח באש על טרוריסטים צ'צ'נים, או לפגוש מודיע מסתורי במשחק בייסבול. "הנשיא נעלם" הוא אמנם שם מעולה למותחן, אבל ההיגיון העלילתי היה חשוב פחות כנראה למחבריו.

במקרה הזה אין גם שום חשש מספוילרים מיותרים: כבר מעמודו הראשון של הספר ברור לכל קורא כי הנשיא הלוחם יגבר בסופו של דבר על כל אויביו וכי קלינטון ופטרסון לא ישלפו שפנים מהכובע או תפניות בלתי צפויות בעלילה. אפילו הסוף המפתיע לכאורה אינו מצליח לשנות את התמונה שבה הכל ברור וידוע מראש, כשם שלא תהיה הפתעה גם בעיבוד הטלוויזיוני, שעל הפקתו החליטה רשת שואוטיים עוד לפני שנכתבה המלה הראשונה בספר. הוליווד הרי מחבבת נשיאים אקדוחנים בעשור השביעי או אפילו השמיני לחייהם, המרססים את האויבים שלהם בצהרי היום כאילו היו גרי קופר.

קלינטון בפגישה עם ולדימיר פוטין ב-2010. הספר כולל בקשה מפורשת מנשיא רוסיה: "תפסיק להתערב בבחירות שלנו"
Mikhail Metzel / ASSOCIATED PRES

אבל בניגוד לאולפני הענק ורשתות הטלוויזיה הגדולות, המלה הכתובה עדין מתקשה להסתיר את המבוכה. קינג גם אמר על פטרסון שהוא מסיים לכתוב ספר בשמונה שעות עבודה מקסימום — וזה בהחלט הרושם המתקבל לאחר קריאת "הנשיא נעלם", וייתכן כי במקרה הזה פטרסון התאמץ אף פחות, כי הרי ידע שהספר ימכור מיליוני עותקים בתוך פחות זמן משמונה השעות שלקח לו לכתוב אותו. קלינטון, למרבה הצער, חולק עם פטרסון את אותו הסוכן, וכך הפוליטיקה שוב מנצחת ואנחנו מפסידים; בחירה באחד מסופרי המתח המשובחים של צפון אמריקה כמו דניס ליהיין או מייקל קונלי היתה יכולה לרומם את הספר לשיאים שספרי מתח אחרים אינם יכולים להשיג (שלא לדבר על סופר המתח המועדף על קלינטון, וולטר מוזלי המופלא). אבל עם פטרסון, השורה התחתונה היא שלמרות תרומתו של קלינטון, "הנשיא נעלם" הוא מותחן ירוד, המקבל בקושי כוכב אחד מתוך חמישה.

ולמרות הכל, הקריאה ב"הנשיא נעלם" — שתרגומו העברי עתיד להתפרסם בספטמבר בהוצאת מודן — אינה חוויה בלתי נעימה, במיוחד כאשר לקראת אמצע הספר נוחתת בוושינגטון המנהיגה הקרובה ביותר לנשיא — ראשת ממשלת ישראל, נויה ברעם, בכבודה ובעצמה. דמותה היא כמובן אנטיתזה מוחלטת לבנימין נתניהו הסרבני ואהוד ברק העצבני, שהרסו לקלינטון את חזון השלום במזרח התיכון הקרוב כל כך ללבו. ראשת הממשלה ברעם תומכת כמובן בפתרון שתי המדינות ומספקת לנשיא שלל עצות משירותה רב השנים במוסד, כולל אחת שתציל ככל הנראה את העולם החופשי.

האם קלינטון ביסס את דמותה של ברעם על אדם שאהב כמו יצחק רבין? אפשרי בהחלט, מאחר שכמו רבין גם ברעם אינה מצטיינת בדיפלומטיה ויורה את השורות שלה בדוגריות נטולת תקינות פוליטית. לשניהם עבר ביטחוני מפואר ונטייה לומר את האמת, קשה וכואבת ככל שתהיה. ואולי קלינטון רומז לנו שברעם היא המנהיגה הווירטואלית שהיתה יכולה להביא שלום למזרח התיכון, אבל לעולם לא נזכה בה?

קלינטון, רבין וערפאת בטקס חתימת הסכם אוסלו בבית הלבן, ספטמבר 1993. ראשת ממשלת ישראל בספר מדברת בדוגריות נטולת תקינות פוליטית
AP

אף על פי ש"הנשיא נעלם" מצליח לשעשע מדי פעם, בסופו של דבר המציאות חזקה כנראה יותר מכל דמיון, ונותר רק לקוות שגם האמת תנצח: המוקיון שיושב היום בחדר הסגלגל יוחלף בבוא העת על ידי אדם בעל רמת משכל נורמלית, נורמות מוסריות סבירות ויושר בסיסי. ובנוגע לקלינטון: ספרו האוטוביוגרפי "חיי" (שתורגם בהוצאת ידיעות ספרים ב–2005) — עם הילרי החיה והנכשלת הסדרתית, עם מוניקה לוינסקי והשמלה המוכתמת, עם ניוט גינגריץ' ודיוני ההדחה, עם רבין ויאסר ערפאת ולחיצת היד המפורסמת על מדשאת הבית הלבן — מרתק הרבה יותר מספר המתח החדש והמאכזב שלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות