בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פורים | מגילת אסתר השנייה

האגדה על אסתר'קה, אשתו היהודייה של קזימיר הגדול מלך פולין, טופחה במאה ה-19 כסיפור הנועד לעודד יהודים להאמין ביתרון החיים בגולה, כמו מגילת אסתר המקורית

תגובות

מי שיפתח את כרכי האנציקלופדיה הפולנית הכללית שהחלה לצאת לאור החל משנת 1859 באות E יגיע אל הערך "אסתר'קה", המביא את המסורת על אשה יהודייה ושמה אסתרק'ה מהעיירה אופוצ'נו בפולין, שהיתה שפחתו־פילגשו או אשתו של קַזימיר הגדול מלך פולין (1370-1310). הסיפור תואר ופורש באופן שונה לאורך ההיסטוריה הפולנית, וחדר גם לספרות היידיש ויותר מאוחר גם לזו העברית.

סיפור האהבה בין המלך לעלמה היהודייה מופיע לראשונה בכרוניקה שכתב איש הדת והיועץ המלכותי יאן דלוגוש (1480-1415) באמצע המאה ה15-, כמאה שנים אחרי התרחשותו כביכול. המלך סולד מפילגשו הקירחת רוקיצַנה, מגרש אותה ומתאהב באסתר יפת המראה. אסתר נהפכת לפילגשו ויולדת לו שני בנים, ובזכות זה מנפיק המלך כתבי זכויות ליהודי פולין ומוערר בכך את חמתם של בני האצולה. דלוגוש מכנה את הקשר היהודי הזה "צחנה מסריחה", ואמנם, המלך בא על עונשו: בנו הצעיר מת בטרם עת ובנו הבכור נרצח על ידי המון זועם. לקזימיר הגדול נולדו מפילגשו גם שתי בנות שגדלו כיהודיות.

ולדיסלב לושקייביץ', המלך קזימיר הגדול מבקר בביתב של אסתר'קה, 1870
Lviv National Art Gallery

במקורות היהודיים הופיע הסיפור לראשונה בפראג בשנת 1595. בספרו "צמח דוד" מתאר המחבר דוד גנץ את מלך פולין קזימיר כמי שלקח פילגש יהודייה ושמה אסתר והיא היתה לאשתו. אסתר נודעה ביופיה בכל הממלכה. למענה היטיב המלך עם יהודי פולין ונתן להם כתבי זכויות ופריבילגיות.

קזימיר השלישי, המכונה הגדול, שהשקיע מאמץ כביר באיחוד נסיכויות פולין לממלכה ריכוזית ושילש את שטחה של פולין, אכן שב ואישר בימי מלכותו זכויות ליהודים שלוש פעמים והעניק להם חופש דתי, מערכת שיפוט עצמית וזכות לעתור למלך. בימיו הורשו יהודים להגר לפולין ולהתיישב בה. פולין אספה אליה אז יהודים ממוצא ספרדי, גרמנים מהאימפריה הרומית, אנגלים, צרפתים, בלגים והולנדים.

בשנת 1894 יצא לאור בווילנה הספר "כור עני" מאת יצחק בן משה ובו סיפור הנקרא "מגילת אסתר השנייה", שתורגם ביד המחבר מגרמנית ועובד ("נתקן כמעט כולו מחדש"). במגילת אסתר השנייה מיתווספות לסיפור עוד שתי דמויות: אשתו של קזימיר, המלכה אדלהיד מהסן שעושה הכל כדי למנוע יישום החוקים המיטיבים עם יהודי פולין, והמאהבת מפראג של קזימיר, רוקיצנה. ב"מגילת אסתר השנייה" גם מופיעה הדודה המאמצת את אסתר'קה לבת עם מות הוריה ומייעדת לה את בנה אליעזר לבעל. ויש עוד קווי דמיון בין הסיפור למגילת אסתר המקראית: איש מהגברים בעיירה, החל ברב הישיש רבי יאסען וכלה בבן דודה של אסתר'קה אליעזר, אינו מעלה על דעתו לסכן חייו למען הציבור. שהרי לנסות להתקבל אצל המלך ולבקש על נפשה של הקהילה עלול לעלות בחייו של השליח. אסתר'קה גומרת בדעתה לעשות זאת במקומם.

כזכור, מגילת אסתר המקראית אינה עוסקת בשאלות הלכתיות: היא אינה דנה בסוגיית הכשרות בארמון המלך ומתעלמת מהעבירה שבנישואין של יהודייה עם גוי. לא כן במגילת אסתר השנייה: אסתר'קה שואלת את הרב אם לא היה על אסתר המלכה לבחור במוות ולא להינשא לאחשוורוש. הרב הישיש עונה לה ש"ברוח ה' אשר נוסחה בם, והמה לא היו, כי אם הכלי ביד ה' אשר בחר בם להציל את אחיהם הלקוחים למות".

ואמנם, המלך קזימיר מאפשר לאסתר'קה להמשיך ולשמור על יהדותה ומביע את הסתייגותו מניסיונות ההמרה בכפייה: "חלילה לי מה' להעביר תחת שבט ממשלתי את רוח האדם ורגשי לבבו. קנאת הדת לא מצאה קן לה בלבבי". ואמנם, מגמתה של מגילת אסתר המקורית, וכמוה גם הסיפור על אסתר'קה ב"מגילת אסתר השנייה", היתה כנראה ליצור אצל הקורא את הרושם שישיבה בגלות אינה דבר פסול. נהפוך הוא. הרעיון להיות חלק מחברה שבה המלך וממשלו דואגים לזכויותיך והמצב הכלכלי הולך ונעשה טוב הוא רעיון מבורך. והרי זה היה כנראה המסר הישיר של מגילת אסתר לזמנה: שאחרי ככלות הכל, הישיבה באימפריה הפרסית נחשבת בטוחה, מקבילה לחלוטין באיכותה לישיבה בארץ ישראל שאליה שבו מקצת מן הגולים, ומאפשרת קיום חיי קהילה מלאים וראויים. כך גם בסיפור מגילת אסתר השנייה, שנכתב ממש עם הופעתה של התנועה הציונית במזרח אירופה והתעוררות הלאומיות, גם בו מובעת התקווה לראות בפולין מקום טוב ליהודים לגור בו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו