בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החידה הספרותית

תמיד חשבתי שלא ירשתי את כישרון הריקוד של אמי

אי שם, ברווח בין דמיון לבדיון, מצוי המשרד לדמויות ספרותיות. לשם הן מגיעות לחפש עבודה, לחפש זוגיות ולקבל שירותים נוספים. אבל לא לפני שהן ממלאות טופס מסודר

תגובות

אי שם, ברווח בין דמיון לבדיון, מצוי המשרד לדמויות ספרותיות. לשם הן מגיעות לחפש עבודה, להגיש תלונה, לחפש זוגיות ולקבל שירותים נוספים. אבל לא לפני שהן ממלאות טופס מסודר.

מעוניינת לרכוש שמלה לריקודים סלוניים

גיל: 22.

שפות: אנגלית — שפת אם; סינית — אני מבינה אבל לא כל כך יודעת לדבר.

עיסוק: עבדתי שנים רבות כשוטפת כלים במסעדה בניו יורק. כעת אני פקידת קבלה בסטודיו לריקודים סלוניים. יש שני סוגים עיקריים של ריקודים סלוניים — ריקודים קלאסיים וריקודים לטיניים.

סגנון: זה שנים אני נוטה ללבוש מכנסיים רחבים וחולצה חסרת צורה שמסתירה את גופי. אבל אחרי שנים שאני קוברת את עצמי באוהלים, הזוהר של הסטודיו לריקוד החל לדבוק בי ואני נמצאת בתהליך של שינוי לבוש ומראה. אני מתחילה ללבוש שמלות עם מחשוף מרובע ולמרוח אודם על שפתיי.

רקע משפחתי: אמי היתה בלרינה מצטיינת באקדמיה המהוללת למחול של בייג'ין עד שהתחתנה בסתר עם אבי, מאסטר בהכנת אטריות. הם נמלטו לארצות הברית והקימו משפחה — אני הבכורה ויש לי אחות בת 11. בארצות הברית אמי לא רקדה שוב בפומבי. היא לא ידעה אנגלית, לא הכירה אף אחד בעולם המחול ולא הבינה איך מתנהלים כאן העניינים. היא מתה משבץ מוחי כשהייתי בת 14. אבי לא בילה עם אף אשה מאז מותה. לדעתי, הוא עדיין מאוהב בה.

השפעת המוות עלי: אחרי מות אמי הכל השתנה. התחלתי לשנוא את בית הספר והלימודים נעשו קשים כל כך. גיליתי שאני דיסלקטית. הילדים התעלמו ממני, ואילו המורים ראו בי בעיה דוממת, קודרת ואילמת בקצה הכיתה. לא הייתי מסוגלת לפטפט עם חבורה גדולה של בנות. הייתי חסרת טקט, כנה מדי, גרועה בהעמדת פנים ועצובה.

רקע במחול: כשהייתי קטנה אמי עשתה איתי תרגילי ריקוד — מתיחות, עמידות ידיים, שכיבות סמיכה, פירואטים. היא נהגה לתקן את העמידה שלי ולהוביל את הירכיים, הידיים והצוואר שלי למקום הנכון. הרגשתי אז חזקה וגמישה. תמיד חשבתי שלא ירשתי מאמי אפילו שמץ מהכישרון שלה. עם זאת, יש לי קליטה מהירה ורגליים קלות. בסטודיו לריקוד התחיל להתחוור לי שריקוד זה החיים שלי. ואף שריקוד זו האהבה שלי בחיים, במשך שנים לא העזתי לנסות לרקוד ולממש את היכולת הזאת שטמונה עמוק בתוכי.

מוטו: מחול זה כמו הליכה. מי שיודע ללכת, יודע לרקוד. ומי שילמד ללכת נכון, יוכל לרקוד כל ריקוד.

כישורים: אמי חשבה שטאי צ'י תורמת לבריאות ולאיזון ושלחה אותי לתרגל מגיל קטן. מילדותי אני מתרגלת טאי צ'י אחת לשבוע בשיעור. טאי צ'י היא גם אמנות לחימה וגם שיטת מדיטציה המשפיעה על הגוף והנפש. התנועות המפותלות והמעוגלות מחזירות לאדם את האיזון הנפשי והגופני. אני אוהבת את השיעורים כי אחריהם אני מרגישה ממוקדת, ואין הרבה הזדמנויות אחרות שבהן אני מרגישה נוח בגופי.

עבודות הבית: בתור האשה הבוגרת ביותר במשפחה, הייתי צריכה לעשות את רוב עבודות הבית, אבל מילדות הפגנתי חוסר כישרון מובהק לכל משימה. בכל פעם שרציתי לבשל נכוויתי, וגם כשהשתדלתי מאוד לשטוף את הרצפה, נאלצו לשטוף אותה שוב אחריי. למזלי, אבי טבח מצוין. לאבי לא אכפת שאני כזאת אם כי קרובי משפחתו גוערים בו לעתים קרובות שהוא מפנק אותי יותר מדי.

מיהי הדמות ומהו שם הספר?

פתרונות לחידה אפשר לשלוח למייל: sfarim@haaretz.co.il

בין הפותרים נכונה יוגרלו שלושה ספרים.

פתרון החידה מ–28.2:

הדמות מהחידה הקודמת היא ארתורו ג'רצ'ה מהספר "האי של ארתורו" מאת אלזה מורנטה (תירגמה מאיטלקית: מרים שוסטרמן־פדובאנו, הוצאת הספרייה החדשה, הקיבוץ המאוחד, ספרי סימן קריאה, 1997). בין הפותרים נכונה עלו בגורל יהודית עפרוני מקרית אונו, יבין רוכלי מרמת השרון ואסתר גרינפלד מחיפה.

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו