בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בדלתיים פתוחות

לעתים נדמה כי קיר הזכוכית בין השופטים לנאשמים עומד בסכנה

מה סיפר לי האסיר המסתורי, ולמה דבריו גרמו לי לשוב בריצה לבית המשפט מחשש לחיי השופטים?

64תגובות
מתוך "הסנדק", 1972

אני נמצא באגף החדש של בית המשפט המחוזי בתל אביב. בקומת המרתף, באולם הגדול המיועד בדרך כלל לארגוני פשע. כרגע יושבים על ספסל הנאשמים כעשרה אנשים המייצגים כמה ארגוני פשע שהתאחדו ונפרדו ולעתים רצחו זה את זה, ולעתים רצחו יחד חברים בארגוני פשע אחרים. לחובת הנאשמים מיוחסים כ–20 מעשי רצח וניסיונות לרצח, מִי בָּאֵשׁ, מִי בַּמַּיִם, מִי לְאוֹר יוֹם, מִי לְעֵת לַיִל, מִי בַּחֲרִיצַת מִשְׁפָּט, מִי בְּיִסּוּרִים מָרִים, מִי בְּיוֹם אָבִיב זוֹהֵר־זוֹהֵר, מִי בִּמְעִידָה קְטַנָּה, מִי בְּכַדּוּרֵי שֵׁנָה, מִי בְּעוֹל הָאַהֲבָה, מִי בַּחֲבָטַת אַלָּה, מִי בָּרַעַשׁ, מִי בְּאַבְקָה, מִי בִּגְלַל הַחַמְדָנוּת, מִי בִּגְלַל רָעָב פָּשׁוּט, מִי לְאַט מְאֹד יִתְפּוֹרֵר, וּמִי בְּהַשְׁלָמָה שְׁלֵוָה, מִי בִּתְאוּנָה קְרוֹבָה, מִי יָחִיד בִּבְדִידוּתוֹ (לאונרד כהן). על דוכן השופטים יושבים שלושה שופטים, האמצעית היא שופטת אדומת שיער ולצדה שני גברים. ספק אם הרימו יד על מישהו בחייהם, ספק אם תראו אותם במועדוני כושר מחזקים את אגרופם לטובת מכת המחץ הקטלנית על פי שיטת MMA הברזילאית. באולם נמצאים גם כמה אנשי ביטחון. אחד עסוק בטלפון שלו, אחד קורא עיתון המוסתר בין רגליו ואחד יצא לשירותים. גם מחוץ לאולם יש איש ביטחון אחד או שניים.

Leonard Cohen - Who by fire - דלג

בכל פעם שאני מייצג עבריין כבד — שמזמן ניתק את קשריו עם החוק והסדר, ונותר בחיים רק בזכות יכולתו לשכנע את יריביו כי הוא מסוגל להרוג אדם או לשלוח אחרים להרוג מבלי למצמץ בעינו, ומבלי שלרגע אחד תנדוד שנתו — אני שואל את עצמי מה מונע ממנו להתפרץ כרוח סערה מספסל הנאשמים ולהרוג את השופט, או לגרור אותו מן המקום כבן ערובה. מה מונע ממנו לשלוח אל אולם המשפטים את רוצחיו המיומנים ביותר, המסוגלים להיכנס בלילה לביתו של איש עסקים ולרצוח אותו מבלי שאשתו תתעורר.

התשובה היא לא אנשי הביטחון בבית המשפט, גם לא חברי יחידת נחשון המצוידים בגלילון מקוצר קנה, גם לא הצלף שראיתי פעם עומד על גג בית שלום עליכם ומכוון רובה צלפים אל נאשם ידוע לשמצה, באחד האולמות בקומה ג' של בית המשפט המחוזי הישן. קומה שראתה את טוביה אושרי, את שמעון זריהן ואת המחסלים הגרוזינים שנלכדו רגע אחד לפני שעלו על המטוס.

מה שבאמת מונע מאלופי הרצח, מהרמטכ"לים של עולם הפשע, מהטייקונים של הברחות הסמים, שיכולים לגייס את טובי הרוצחים השכירים בעולם, מה שמונע מהם לקום ולתקוף את שופטיהם הוא מין הסכם ישן הטבוע בדנ"א העברייני. הסכם האומר לשופט — אתה תשפוט אותי בצדק וביושר ותיתן לי את אשר מגיע לי, תזכה אותי אם אני חף מפשע, תרשיע אותי אם אני האשם. ההסכם הזה ניצב כחומת זכוכית לא חדירה לכדורים, בין ראשי הפשע היושבים על ספסל הנאשמים ובין השופטים הרופסים, שנגיעה קלה בין הצוואר והסרעפת תשתק אותם לעשר דקות.

עוד אני יושב שם והנה אני מקבל שיחה לא מזוהה לטלפון. מישהו השאיר לי הודעה. הוא מזמין אותי להגיע אליו בדחיפות, עבריין קשיש, שיושב בשם בדוי, בתא מבודד, בבית סוהר שלא קיים. כשהגעתי אליו ראיתי כי לצד מיטתו מונח ספרו של שפינוזה "מאמר קצר על אלוהים, האדם ואושרו". הוא סימן לי באצבע להמתין קמעה עד שיסיים פסקה בספרו של עמנואל לוינס "קריאות תלמודיות חדשות", ואז הזדקף במיטתו ואמר בקול שניכר שאין הוא עושה בו שימוש רב, "אני מודאג". שתקתי. הוא חזר ואמר "אני מודאג, אני מרגיש שההסכם מתבטל".

ידעתי על איזה הסכם הוא מדבר. מסך הזכוכית נסדק. עוד נגיעה קלה והמסך נשבר לחתיכות קטנות והנאשם והשופט מוצאים עצמם יושבים פנים אל פנים בלי חציצה והנאשם רואה את קמטי הדאגה של השופט, את עיניו האדומות, את הרעד הקל בשפתיו, את שיניו המצהיבות, את נימי הדם העוברים באפו. "ההסכם מתבטל", הוא אמר, ואני ידעתי על מה הוא מדבר. זה הרי התחיל כבר בסרטון המזויף של תעמולת הבחירות של הימין החדש, כאשר שרת המשפטים איילת שקד צייצה לעברו של נפתלי בנט, "בוא, מי מינה 40% משופטי בית המשפט העליון, ובוא, מי מינה למעלה מ–300 שופטים לבתי המשפט האחרים".

"ואתמול", שואל האסיר בלי שם, "ראית איך ראש הממשלה בנימין נתניהו שובר בפטיש של עשר קילו את קיר הזכוכית בין הנאשמים והפרקליטות והמשטרה? תופרים תיקים, אמר, מפריחים בלונים, מנהלים מסע ציד.

"קיר הזכוכית", אומר לי האסיר, "שמר עלי ושמר עליך ועל השופטים ועל הפרקליטים. חזור מיד למרתף בית המשפט המחוזי בתל אביב, ראה אם הנאשמים לא קמו על שומריהם, אם אנשים בחליפות גומי לא השתלשלו מן הגג ושחטו את השופטים, ואם לא פרצו אחרים דרך הכניסה המיוחדת לעדי מדינה ועטו על הפרקליטים והפרקליטות בספסל הראשון, כשהם צועקים לעברם 'תופרי תיקים! אנחנו נתפור אתכם מהקורקבן עד הצוואר'. חזור לשם מיד, כי ההסכם התבטל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו