בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מילה מסתורית, שני בלשנים והערה עוקצנית אחת

רבנים ובלשנים שברו את הראש במשך מאות שנים בניסיון לפענח את פירוש המילה בְּצִקְלֹנוֹ. תגלית מרעישה בסוריה סייעה בפתרון התעלומה

10תגובות
שדה חיטה
אילן אסייג

תארו לכם שהייתם הראשונים לפתור חידה עתיקה, אך ששנים ספורות לאחר שפירסמתם את התשובה, עמיתכם לעבודה פירסם גם הוא את אותו פתרון — והציג אותו כשלו. הדבר קרה לפרופ' משה דוד קאסוטו ב–1945, כאשר עמיתו, פרופ' נפתלי הרץ טור־סיני, פירסם את הכרך ה–11 של מילון בן־יהודה. תגובתו של קאסוטו, כך למדתי מפי מורי, פרופ' משה מורגנשטרן, היתה הערת שוליים קטנה ותמימה למראה, שכללה שימוש ארסי במיוחד במילים "ועכשיו עיין גם".

החידה עסקה בפירוש המילה בְּצִקְלֹנוֹ, שמופיעה בפסוק אחד בספר מלכים ב': "וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים עֶשְׂרִים לֶחֶם שְׂעֹרִים וְכַרְמֶל בְּצִקְלֹנוֹ. וַיֹּאמֶר תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ" (ד', מ"ב). מתרגמים, רבנים, פרשנים ופילולוגים שברו את הראש במשך מאות שנים בניסיון לפענח את פירוש המילה. גם מתרגמי הפסוק ליוונית כנראה לא ידעו מה התשובה, והמילה פשוט הושמטה בגרסה אחת של הפסוק בתרגום השבעים. בגרסה אחרת היא הופיעה, אך בתעתיק לאותיות יווניות. בתרגום יונתן, התרגום הרבני של הפסוק לארמית, תורגמה המילה ל"בִלְבָשֵיה", כלומר, בלבושו. באופן דומה תורגמה המילה בתרגום הנוצרי לארמית סורית, הפשיטא, למילה "בסדנו" — ביריעת הבד שלו. הירונימוס, שערך את התרגום הלטיני של התנ"ך, הוולגטה, תירגם את המילה ל"pera" — תרמיל. ואכן, נראה שרבים פירשו את בְּצִקְלֹנוֹ כ"בתוך הַצִּקְלוֹן שלו", וסברו שצִקְלוֹן היה פריט לבוש או תיק שבו נשאו את כיכרות הלחם. החל מימי הביניים ועד היום, ניתן למצוא מופעים שונים של המילה צִקְלוֹן במובן של "תיק".

אך חוקרי המקרא המודרניים לא הסתפקו בתשובות המתרגמים, ורצו לדעת מה מקור המילה. תיאוריה אחת גרסה כי מדובר במילה קרובה למילה הערבית צַקַל — הצד של הבטן. על פי פרשנות זו מדובר במין תיק, שנתלה משני צדיו של הסוס. לפי תיאוריה אחרת, מדובר בשגיאת העתקה, ובטקסט המקורי לא היה כתוב "בצקלונו" אלא "בקלעתו" — סל קלוע.

לא צקלון, בצקלון

ב–1928 נתקל חקלאי סורי בסלע גדול, בעת שחרש שדה לא רחוק מהעיר לטקיה. כשהבחין כי לסלע פינות מרובעות, הוא משך אותו מהאדמה, ומתחתיו מצא חדר גדול ובו אוצרות משנהב, כסף וזהב. במהרה התברר שמדובר באחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות של המאה ה–20: מתחת לשדה של אותו חקלאי איתרו ארכיאולוגים את העיר העתיקה אוגרית, ובה כתובות רבות בשפת המקום — אוגריתית, שפה קרובה לעברית המקראית אך עתיקה ממנה.

ממצאים אלה עוררו עניין רב אצל חוקרי העברית והמקרא, ובהם קאסוטו. כעבור עשור העביר קאסוטו קורס באוניברסיטת רומא, שעסק בטקסט "אגדת אקהת". הוא ניתח את הטקסט עם תלמידיו, ואת הממצאים ריכז במאמר שפירסם בכתב עת המדעי "Orientalia", שראה אור בוותיקן. במאמר ציין קאסוטו שבטקסט האוגריתי הישן־חדש מופיעה המילה "בצקל" כמה פעמים — ושהיא מקבילה למילה "שיבולת". כיוון שבְּצִקְלֹנוֹ מופיעה במקרא גם היא בהקשר של דגנים, כתב קאסוטו, לא ייתכן שמדובר בצירוף מקרים, אלא שמדובר באותה מילה. אם כך, האות ב' המופיעה בתחילת המילה היא חלק ממנה. קאסוטו הסיק שהמילה אינה צִקְלוֹן אלא בְּצִקְלוֹן, ושפירושה אינו תיק או בגד אלא "שיבולת טרייה".

פרופ' משה דוד קאסוטו

המאמר התפרסם ב–1939, אחרי שקאסוטו נמלט מאיטליה בעקבות עליית הפשיסטים לשלטון. הוא החל לעבוד באוניברסיטה העברית בירושלים לצד פרופ' טור־סיני, שנקרא אז טורטשינר. לשניים היה הרבה במשותף: טורטשינר עצמו הגיע לאוניברסיטה העברית רק כמה שנים לפני כן, כשנמלט מגרמניה. באותם ימים הוא עסק בעריכת מילון בן־יהודה ובהוצאתו לאור, כרך אחר כרך. ב–1945 התפרסם הכרך ה–11 של המילון, ובו הערך צִקְלוֹן. בנוסף להערות המחבר בדבר האפשרויות השונות להבנת המילה, הוסיף טורטשינר הערה משלו, ובה כתב כי "התגליות האחרונות משרידי לשון אוגרית הוכיחו שלא צִקְלוֹן צורת המילה במקרא אלא בצקלון, בבית שורשית". את התגלית הוא לא ייחס לקאסוטו.

כמה חודשים אחר כך התפרסם גיליון מיוחד של כתב העת "לשוננו" לכבודו של טורטשינר, ובו התבקשו בלשנים שונים לתרום מאמרים הקשורים לעבודתו. בקובץ הזה התפרסם גם מאמר של קאסוטו, "מילים מקבילות בעברית ובאוגריתית". וכך הוא הציג את בְּצִקְלֹנוֹ: "אביא על זה דוגמה אחת, שכבר עמדתי עליה לפני שבע שנים". בהערת שוליים, שהפנתה למאמרו ב"Orientalia", הוסיף: "ועכשיו עיין גם טורטשינר במילון בן־יהודה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו