בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כיצד הגענו מ"עבד הארמון" לאדריכל שכולנו מכירים?

המילה אַרְדִיכָל עברה הרבה גלגולים בדרכה מהשומרית לאכדית, ואפילו ביקרה בדרום הנילוס

12תגובות
האדרכיל לה קורבוזיה
ASSOCIATED PRESS

הכתב הומצא באזור מושבם של השומרים, דרום עיראק של ימינו, ושם גם קמו כמה מהערים הראשונות בהיסטוריה. בשפה השׁוּמֵרִית, אֶ היתה המילה ל"בית", וגַּל היתה המילה ל"גדול". צירוף שתי המילים יצר את המילה אֶגַּל, שפירושה המילולי היה "בית גדול", ובפועל שימשה לתיאור ארמון או מקדש.

בחלוף הזמן קבוצות של עמים דוברי אכדית היגרו אל שומר, ושתי התרבויות ניהלו מערכת יחסים מורכבת. השפה השומרית נכחדה בערך בשנת 2000 לפני הספירה, אך לא לפני שהתמזגה באכדית ושינתה אותה באופן יסודי. מילים רבות משומרית מצאו את דרכן לאכדית, ואחת מהן היתה אֶגַּל, שנקלטה באכדית בצורה אֶכַּלֻּ. אכדית היתה שפת התרבות, המסחר והדיפלומטיה של האזור באלף השלישי והשני לפני הספירה, וכך הגיעה אֶכַּלֻּ גם לשפות השמיות המערביות, ובכללן לשפה העברית — בצורה הֵיכָל. מילה זו מופיעה לא פעם במקרא, בעיקר בהקשר של בית המקדש.

בסביבות השנה 1000 לפני הספירה החלו להגיע מהגרים ארמיים לאזור דובר האכדית, שבשלב זה נשלט על ידי האימפריה האשורית. הארמים התמזגו לתוך האוכלוסייה הכללית של מסופוטמיה ונעלמו, אך שפתם הפכה לשפה הרשמית של אשור. כשהבבלים השתלטו על האזור הם המשיכו להשתמש בארמית, ובהמשך, כשהגיעו הפרסים, גם הם הותירו את הארמית כשפה הרשמית של האימפריה. בהדרגה נכחדה האכדית, והארמית הפכה לשפת המזרח התיכון. כפי שהאכדית שאלה מילים משומרית לפני שזו נעלמה, גם הארמית שאלה מילים מאכדית לפני שזו נכחדה בתום האלף הראשון לפני הספירה. וכך, הצירוף האכדי אַרַד אֶכַּלִּ — שפירושו המילולי הוא "עבד הארמון" — הפך למילה הארמית אַרְדִּיכְלָא, שפירושה "בנאי".

התיעוד המוקדם ביותר של אַרְדִּיכְלָא נמצא במסמך משפטי שהתגלה באי יֵב שבדרום הנילוס, שם חיו שכירי חרב יהודאיים מסוף תקופת בית ראשון. המסמך, שנכתב ב–26 באוגוסט 440 לפני הספירה, הוא מעין הסכם פשרה בין שני צדדים: מבטחיה בת מחסיה, ששמה מעיד שהיתה יהודייה — ופיא בן פחי, שהיה לא־יהודי. בפתח המסמך נכתב מה היה עיסוקו של פיא: ארדיכל.

האדריכלית זאהה חדיד
אי־אף־פי

עבור היהודים שחיו במזרח התיכון באלף הראשון לספירה, הארמית היתה עדיין שפת הדיבור והכתיבה, והמילה ארדיכלא אכן מופיעה בחשובים שבחיבורים היהודיים מאותן שנים. לדוגמה, הבונים המופיעים בפסוק "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה" (תהלים קי"ח, כ"ב) תורגמו בארמית למילה ארדיכליא. המילה מופיעה גם במסכת בבא מציעא בתוספתא (בבא מציעא י"א, ה'), בתלמוד הירושלמי (בבא מציעא י', ה') ובתלמוד הבבלי, שם נכתב: "הבנאי שמסר לארדיכל — הארדיכל חייב" (בבא מציעא קי"ח, ב').

עם עליית האיסלאם, החלה הערבית להחליף את הארמית כשפת הדיבור של היהודים במזרח התיכון. בהדרגה, מילים ארמיות נדירות יחסית כמו ארדיכל החלו להישכח. על הקושי של היהודים בהבנת מילים ארמיות נדירות אפשר ללמוד מהופעתם של עזרי לימוד, כמו החיבור "לקט פירושי גאונים למילים קשות בתלמוד" משנת 1000 לספירה לערך, שבו אנחנו מוצאים את המילה ארדכלי מוגדרת "בנאין הם". בגרסה של מסכת בבא מציעא שהגיעה לרש"י (1040–1105) השתבש הכתיב, ובמקום "ארדיכל" נכתב "אדריכל". זו הגרסה שהתפשטה באשכנז וזו הגרסה שהופיעה במהדורות המודפסות של התלמוד. במהדורות אלה גם הופיע פירושו של רש"י למילה: "הוא אבי האומנין שהוא מדקדק בהנחת האבן לצדדה על מושבה בשוה שלא תמיש ולא תטה ולא תהא בולטת חוץ לדימוס".

במאה ה–19, כשחיפשו סופרים יהודים תחליף עברי למילה הלועזית ארכיטקט (מיוונית: ארכי — "ראשון", או "מנהיג", וטקטון — "בנאי") עלו הצעות שונות, כמו "ראש לבוני", "המבין באמות הבניין" ו"הבונה אומן". בשנות ה–80 של אותה מאה צברה המילה התלמודית אַדְרִיכָל פופולריות ודחקה את המתחרות. היו אלו שניסו לקדם את הצורה "הנכונה יותר", אַרְדִיכָל, ואכן במחצית הראשונה של המאה ה–20 שתי הצורות היו בשימוש. עם זאת, ההעדפה ל"אדריכל" גברה, וזו המילה שמשמשת אותנו עד היום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו