בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השדים המפחידים שיצרו את הסִיּוּט

מאיפה הגיעה המילה "סיוטא" ואיך נוצר חֲלוֹם בַּלָּהוֹת? היסטוריה מהצד המפחיד של הלילה

6תגובות
צללית של אישה מאוחורי זכוכית
Getty Images IL

האירופאים הקדמונים האמינו שסִּיּוּטִים נבעו מהגעת שדים, והמילים שתיארו אותם נגזרו לפיכך ממילים קדומות לשדים. באיטלקית, למשל, חלום רע נקרא אִנְקוּבּוֹ, על שם השד הלטיני אִנְקוֹבּוּס; ובגרמנית קוראים לחלומות מפחידים אָלפְּטְרַוום, שכן אָלְפּ הוא שדון מרושע. השד העתיק מַר מופיע, בווריאציות קלות, במילים: נַייטְמֵר באנגלית; מָרְאֵרִדְט בדנית; נַכטְמֵרִי בהולנדית; מָרֵרִית בנורבגית; נוֹצְ'נִי מוּרָה בצ'כית; מַרְדְרוֹם בשוודית; וקוּשְׁמָר בצרפתית או קוֹשְׁמָר בפולנית, ברומנית, ברוסית וביידיש.

בפתח המאה ה–20, עם התחדשות העברית כשפת דיבור חיה, לא היתה מוכרת מילה עברית לחלום רע, והיה צריך לחפש מילה כזו בארון הספרים היהודי. עבודתו של אליעזר בן־יהודה באותם ימים, על מילון השפה העברית, היתה במידה רבה חיפוש אחר אותן מילים אובדות, שיוכלו לשוב ולשמש את דוברי העברית החדשים.

ב–1904, או מעט לפני כן, קרא בן־יהודה את הספר "תוכחות מוסר" של רבי עזרא בן יחזקאל הבבלי, שראה אור באיסטנבול ב–1735. בין עמודיו הוא מצא את המשפט: "מרוב חולשתך תראה בחלומך סיוטא כאילו שתית מי המרים כסוטה, כל רעך יקוצו בחייך ודמעותיך יזלו על לחייך". מההקשר הבין בן־יהודה שהמילה "סיוטא" פירושה "חלום רע". הוא החל לשבץ את המילה המעוברתת בעיתוניו — כאילו תמיד היתה שם — בלי להסביר אותה. עם זאת, מההקשר היה אפשר להבין במה מדובר. "לא. זה לא חלום! לא, זה לא סיוט!" כתב ב–1904. "מי יודע אי אלה חלומות, אי אלה סיוטים?" שאל חמש שנים לאחר מכן.

אבל מאיפה הגיעה "סיוטא"? נראה שהמילה הארמית הזאת שימשה את יהדות בבל במשך מאות שנים כדי לתאר שד מפחיד התוקף יהודים בשנתם. זו, כנראה, היתה גם משמעות המילה בתלמוד: "שאול בן קיש הדר חזא סיוטא בחלמיה" (יומא כ"ב, ב'). בפירושו לתלמוד, רש"י מגדיר את "סיוטא" כ"מלאכי פחד". ואכן, מילה זו מופיעה לצד שמות של שדים אחרים בקערות השבעה — קערות ששימשו לטקסים מאגיים בקרב יהודים בבליים.

פרדי קרוגר
New Line / Kobal / REX

ומה לגבי חֲלוֹם בַּלָּהוֹת? המילה בַּלָּהוֹת מופיעה כמה פעמים במקרא, בין השאר בפסוק "לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה בַלָּהָה בְּטֶרֶם בֹּקֶר אֵינֶנּוּ" (ישעיהו י"ז, י"ד). כל מופעי המילה קשים להבנה, ולמילה יש כמה פירושים אפשריים. בימי חז"ל פורשה המילה כהלחם של "בל היות", כלומר חדל להתקיים. פרשנות נוספת, המובאת במילונו של רבי דוד קמחי ובמקורות אחרים, קושרת בין "בלהות" ו"בהלות" — כלומר פחד — אך רוב החוקרים המודרניים מסכימים עם רש"י, שראה בבלהות סוג של שדים.

בספרות ההשכלה היתה "בלהות" מילה פופולרית למדי, בעיקר בצירופים "מלך בלהות" (שטן) ו"בלהות צלמוות" (פחד איום). המילה גם הופיעה בפני עצמה, במשמעות של "אימה". עם זאת, סופרי ההשכלה לא יצרו את הצירוף "חלום בלהות" המתבקש ממשמעות המילה ומסמיכותה למילה חלום, כפי שמופיע בספר תהילים: "אֵיךְ הָיוּ לְשַׁמָּה כְרָגַע סָפוּ תַמּוּ מִן בַּלָּהוֹת כַּחֲלוֹם מֵהָקִיץ אֲדֹנָי בָּעִיר צַלְמָם תִּבְזֶה" (ע"ג, י"ט־כ'). אך הם היו קרובים: בכתב העת "המאסף" אפשר למצוא בשנת 1808 את המשפט: "כי יכסהו צללי נשף ויבעתהו בלהות אישון ליל"; ב"המליץ" ב–1860 נכתב "כי מעת ההיא סרה קנאת הדת והכלי אמונת שוא ספו תמו מן בלהות, וכחלום מהקיץ נבזה צלמם בעיר כי עלה שחר ההשכלה"; וב"הלבנון" ב–1878 נכתב "האח, אך חלום נורא! חלום מלך בלהות!"

אך רק אִירָה יאן — סופרת וציירת שכתבה ב"פועל הצעיר" חיבור בשם "מיומנה של ירושלמית" — היא שעשתה ב–1908 שימוש מופגן בצירוף "חלום בלהות". "המציאות או חלום בלהות הוא שעם ישראל — עם סגולה, שעם ישראל הוא הנאלח והנבזה בעמים? המציאות או חלום בלהות הוא שהציונים הם השאור שבעיסה הישראלית מציאות או חלום בלהות הוא..." 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו