בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החיים הקצרים של המילה גַּנְזַךְ

המילה גַּנְזַךְ משמשת רק את ארכיון המדינה, וגם שם לא כל כך מתלהבים ממנה

2תגובות
גנזך המדינה
תומר אפלבאום

את הארכיון הביאו לכאן הבריטים, יחד עם שאר מנגנוני המנדט. השם העברי שניתן לארכיון בזמנו היה אַרְכִיב — הצורה המעוברתת של Archive, שבעצמה היתה צורה מאונגזלת של המילה הלטינית archvum. מילה זו הגיעה ללטינית מהיוונית, שבה אַרְכִיּוֹן היתה מילה שפירושה בניין ציבורי.

אחרי הקמת המדינה הוקם גם הארכיון הלאומי. באוגוסט 1949 שיגרה ממלאת מקום מזכיר הממשלה, חנה אבן־טוב, מכתב לנשיא ועד הלשון נפתלי טורצ'ינר (טור־סיני), ובו כתבה: "נתבקשתי על ידי ראש הממשלה, מר ד. בן־גוריון, לפנות אליך בשאלת תרגום מתאים למילה 'ארכיב' — 'ארכיון'. בקשר לייסוד ארכיון המדינה התעוררה השאלה אם לא הגיע הזמן לתת שם עברי למוסד זה, שעד עכשיו כינו אותו תמיד בשם לועזי. מר בן־גוריון היה רוצה לשמוע את דעתך על הצעתו והיא: 'גנזך' — מקום גניזה לניירות".

בתשובתו כתב טור־סיני שהצעת ראש הממשלה "מעוררת ספקות". נימוקיו העיקריים היו שהמילה גַּנְזַךְ אמנם מופיעה במקרא (דברי הימים א' כ"ח, י"א), אך אינה מילה עברית במקורה, אלא פרסית (שמשמעותה "אוצר המלך"); שהשורש גנ"ז מורה לא על "שמירת תעודות לשעת הצורך", אלא על "אוצרות ורכוש של גניזת כתבים, שנפסלו לשימוש"; וש"קשה לגזור ממילה זו את התארים כגון ארכיוולי, ארכיוור וכו'". במקום גַּנְזַךְ, הציע טור־סיני את השם כְּמִיסָה.

בן־גוריון לא השתכנע. ב–1955, כשחוקקה הכנסת את חוק הארכיונים, נקבע בו שארכיון מדינת ישראל ייקרא גנזך. ארגונים אחרים החליטו לקרוא לעצמם אַרְכִיּוֹן, מילה שמופיעה במדרשי חז"ל המאוחרים, והמילה אַרְכִיב החלה להיעלם בהדרגה. לצד ארכיון נותרה גנזך מילה מיוחדת לארכיון המדינה, והגנזך גם פעל לשמר את המונופול הזה. ב–1977, כשחברת ייעוץ נרשמה ברשם החברות בשם "הגנזך", פנה גנז המדינה פאול אברהם אלסברג אל היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה, מאיר ארן, ודרש למנוע את השימוש בשם זה: "לצערי משתמשים מדי פעם בצירופים שבהם מופיע המונח 'גנזך', אך יש לעשות את הכל כדי למנוע הטעיית הציבור, ואין להשתמש במונח 'גנזך' לחברת ייעוץ פרטית. אודה לך על כן אם תפנה לרשם החברות ותבקש להתנגד לרשום כנ"ל".

דוד בן גוריון
Charles Knoblock/אי־פי

בפועל, המילה "גנזך" כמעט לא זכתה לשימוש, ונראה שהיא צפויה להיעלם. ב–2011 הודיע לעובדים גנז המדינה, יעקב לזוביק, על החלטתו להפסיק להשתמש במילה גנזך, ותחתיה להשתמש ב"ארכיון המדינה", כשמו של הארגון: "השיקול העיקרי להחליף את השם הוא שרוב גדול של אוכלוסיית המדינה איננה יודעת מהו ארכיון בכלל, לשם מה צריך אחד כזה, איך משתמשים בו ולמה זה צריך לעניין אותם; אבל פחות או יותר אף אחד לא יודע מה זה גנזך, חוץ מחלק קטן מעובדי משרד ראש הממשלה, שניים מעובדי האוצר, ועוד כמה פרופסורים מאובקים. והשומרים החביבים שלנו".

חוץ משינוי שם הארכיון, הוביל לזוביק, המסיים בימים אלה את תפקידו, שינוי משמעותי בארגון. בעבר, כשרצה חוקר לעיין במסמכים, היה עליו ללכת למשרדי ארכיון המדינה בתלפיות ולנבור בתיקים, ואילו היום מיליוני מסמכים סרוקים נמצאים באתר האינטרנט של הארכיון וזמינים לכל. את אלה שעדיין לא נסרקו אפשר לבקש, ותוך כשבועיים יופיעו לעיון הציבור. זו בשורה גדולה לחוקרים ולציבור בכלל, שיכול בקלות לשוטט בהיסטוריה הישראלית מביתו. כל המסמכים המצוטטים בטור זה (פרט למכתב הפנימי שכתב לזוביק לעובדי הארכיון) זמינים אף הם באתר הארכיון. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו