בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה הקשר בין כור וכיור?

ומי נפטרו מהמילה "ריאקטור"

תגובות
הכור בדימונה
JACK GUEZ / AFP

שמירה על סודות ביטחוניים היא אסטרטגיה עתיקה כמו המלחמה עצמה. מספר שמואל א' אנחנו לומדים שבימי תחילת המלוכה שמרו הפלשתים על מונופול בחרש הברזל, ומנעו מבני ישראל כלי נשק מתקדמים: "וְחָרָשׁ לֹא יִמָּצֵא בְּכֹל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי אמר (אָמְרוּ) פְלִשְׁתִּים פֶּן יַעֲשׂוּ הָעִבְרִים חֶרֶב אוֹ חֲנִית" (י"ג, י"ט).

בלב חרש הברזל עמד הכור — תנור מיוחד שבו מתיכים מתכות בטמפרטורות גבוהות, ובמקרה של ברזל טמפרטורות גבוהות מאוד. הכור לא הומצא בישראל, והמילה עצמה מעידה על מוצאה של הטכנולוגיה העתיקה. אנחנו מוצאים את אותה מילה בשפות שמיות רבות כאכדית, ארמית, ערבית, שפות דרום ערב וגם בשפה האתיופית העתיקה געז. ככל הנראה, שפות אלו שאלו את המילה כור מהשפה השומרית, שבה נקרא הכור kir, או ממצרית עתיקה שבה הוא נקרא gura.

מאז שאימצו העברים הקדמונים את המילה אי־שם בעת העתיקה, היא משמשת במשמעות דומה. זו משמעות המילה במקרא, במשנה, בתלמוד, בפיוטי ארץ ישראל העתיקים, בספרות הגאונים, בשירת ספרד, בספרי הרבנים של ימי הביניים ובספרות ההשכלה של העת החדשה. בחלק מהמופעים האלה משמשת המילה לא במשמעות הכבשן שבו מתיכים את המתכת, אלא ככינוי לאגן שבו מוחזקת המתכת הנוזלית. ככל הנראה, זו היתה גם משמעותה המקורית של המילה כִּיּוֹר — בעצמה צורת משנה של כּוּר.

המילה כור עדיין משמשת אותנו בלא מעט צירופים. "כור היתוך", למשל, הוא הכינוי לתהליך מיזוגם של אנשים מתרבויות שונות לכדי תרבות הומוגנית אחת. הצירוף הזה הוא תרגום של הצירוף האנגלי Melting Pot, שאותו טבע הסופר היהודי־אנגלי ישראל זנגוויל ב–1908. היה זה האגרונום והסופר יצחק וולקני־אלעזרי שגייר את הביטוי ונתן לו את צורתו העברית המוכרת, במאמר שפירסם ב"הפועל הצעיר" ב–1920: "ארץ־ישראל העובדת היא 'כור היתוך' ידוע לעולים השונים, אבל אין עוברים אותו בקפיצת הדרך, הפרוצס הזה יארך שנים".

נראה שהפופולריות של הצירוף "כור היתוך" הובילה ליצירת הצירוף "כור מחצבתי" בהמשך העשור. מקור הביטוי הזה בספר ישעיהו: "הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם. הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם" (נ"א, א'־ב'). בפסוק זה האבן (הצור) שממנה נחצב עם ישראל משמשת כמטאפורה למקורו — אברהם ושרה. על בסיס הפסוק הזה החלו סופרי ההשכלה, מסוף המאה ה–18, להשתמש בצירופים "מקור מחצבתם", "צור מחצבתם" ו"בור מחצבתם" לתיאורם הציורי של מקורות. לא ברור איך בדיוק הוחלפו אלה ב"כור מחצבתם" בסוף שנות ה–20, אבל אפשר לנחש. ייתכן שמדובר בשיבוש מתוך קריאה שהוביל להפיכת המילה "בור" למילה "כור", אך סביר יותר שהיה זה שיבוש מתוך שמיעה — מהמילה מָקוֹר למילה מִכּוּר.

וכמובן, הכור הגרעיני (או האטומי) — מערכת שיוצרת ומתחזקת שרשרת של ביקוע גרעיני. הכור הגרעיני הראשון החל לפעול באוניברסיטת שיקגו ב–1942. תחילה קראו האמריקאים לכור Pile, כלומר ערימה, אך במהרה הוחלף כינוי זה במונח Reactor — כלומר מכשיר ליצירת ריאקציות. לעברית לא היתה מילה מיוחדת לכך, והחל מ–1950 שימשה לעניין זה המילה הלועזית "ריאקטור". באותה שנה נכתב ב"דבר" על הקשיים בניצול אנרגיה אטומית לצורכי תעשייה: "אחד הקשיים הוא המחסור בחומרים מתאימים לבניין 'ריאקטור', הוא 'הכבשן' שבו מבקיעים את אטומי האורניום לאחר הפצצתם על ידי נויטרונים".

בקיץ 1952 הקים דוד בן־גוריון את הוועדה לאנרגיה אטומית, שאחת ממטרותיה המוצהרות היתה הקמת כור גרעיני — לצורכי שלום כמובן. ככל הנראה היו אלה ראשי הארגון הזה, או אולי בן־גוריון עצמו, שהנהיגו את השימוש במילה "כור", שכן מסמכי הארגון, מאז 1953 לפחות, עושים במונח שימוש רגיל. רק ב–1954 החלה המילה לזלוג אל העיתונות, ולדחוק בהדרגה את "ריאקטור" משימוש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו