הקבלות והאישורים הוצגו, אך צה"ל החרים את "כספי טרור" - אזור הדמדומים - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקבלות והאישורים הוצגו, אך צה"ל החרים את "כספי טרור"

לכתבה
אחמד מוסלח אלכס ליבק

51,262 שקל במזומן הוחרמו בשבוע שעבר משלושה בתים באל-זאווייה שבצפון הגדה. המסמכים על מקור הכסף לא עזרו, והתושבים נותרו עם 200 שקל "לצרכים הומניטריים"

6תגובות

אחמד מוסלח היה אמור להתחתן בסוף השבוע באולמי בורהאן בכפר אל-זאווייה, שבצפון הגדה המערבית. לחגיגה, שהיתה אמורה להימשך כל הלילה, הוזמנו כ-2,000 אורחים - כמעט כל הכפר. מוסלח, בן 30, הוא בחור נאה עם זקן מטופח, לבוש שחורים. הוא עמד להינשא לבחירת לבו, הודא - גם היא בת הכפר. הכל כבר היה מוכן למסיבה, שמחות רבות אחרות אין כאן. כל שנותר היה לשלם במזומן - כמקובל במקום - עבור האולם, סלון היופי לכלה והחליפה לחתן.

בלילה שבין שלישי לרביעי בשבוע שעבר, 4 במארס, נגוז באחת חלום החתונה. מוסלח התעורר למראה חיילים בסלון ביתו, שחקרו את אביו, חמדאן. בתחילה טענו שבאו לחפש נשק בבית, אך הם לא ערכו שום חיפוש. בסופו של דבר הם ביקשו את הכסף המזומן שהיה במקום - 13 אלף שקל בסך הכל, שאותם חסך מוסלח לקראת האירוע. "מברוק, מברוק", לעגו כמה מהם לחתן המיועד, שניסה להסביר למה נועד הסכום. הם החרימו הכל, חוץ מ-200 שקל ל"צרכים אנושיים", כדברי הקצין האחראי.

מוסלח, שעובד בחנות רהיטים בבידיא, ריצה עונש מאסר בכלא הישראלי בין 2013 ל-2017, בגין עבירות שהוא לא מוכן לפרט. הוא שכח, כך הוא אומר. ביום ראשון השבוע, לאחר לבטים רבים, החליט לבטל את החגיגה - או לפחות לדחות אותה למועד בלתי ידוע. כעת הוא לא יודע אם ומתי יינשא.

אל-זאווייה הוא כפר לא גדול בנפת סלפית, לא רחוק מהקו הירוק. כמו בידיא ומאסחה הסמוכים אליו, גם הוא ידוע בסחר הענף שהוא מקיים עם ישראל. בלילה שבו החרימו החיילים את כספו של מוסלח, פלש כוח צה"ל לבית נוסף בכפר. גם שם הוחרמו עשרות אלפי שקלים משני אחים, רפאת ועליאן מוקאדי, בטענה שמדובר ב"כספי טרור".

בסך הכל, הוחרמו באותו לילה כספים בשווי 51,262 שקל משלושה בתים בכפר. וכך, אל שלל התפקידים המטרידים והמבישים לעתים שממלאים חיילי צה"ל בשליחותם כשוטרי כיבוש, נוסף גם זה: גובים ובוזזים בשם שולחיהם, סוכני השב"כ - החיילים הם קבלני הביצוע שלהם.

"לא תצא לחו"ל עוד מאה שנה"

עליאן מוקאדי הוא מהנדס ואיש עסקים. הכסף שנלקח מביתו התקבל בתמורה למכשיר תעשייתי שרכש בתל אביב ומכר בכפר, מכונת CNC פלזמה לכרסום מתכות ועץ. ראינו השבוע את הקבלות והאישורים עבור העסקה, אבל לו זה לא עזר: החיילים החרימו הכל. גם לאחיו, רפאת, שהציג אישורים על מכירת שטח אדמה בכפר עבור דודו שחי בירדן, זה לא עזר. החיילים החרימו את כל רבבות השקלים שמצאו, בזזו הכל בשם המדינה.

עליאן ורפאת מוקאדי
אלכס ליבק

רפאת מחכה לנו בביתו, בחדר האורחים שאליו פלשו החיילים בשבוע שעבר. הוא בן 40, אב לשניים. ב-11 באוקטובר 2002, כשעוד היה נער והאינתיפאדה השנייה הייתה בשיאה, הוא יצא לתל אביב כשהוא חגור בחגורת נפץ, בכוונה לבצע פיגוע התאבדות. הוא נכנס למסעדה שבחר באקראי בטיילת, כך הוא מספר – את שמה הוא לא זוכר – בכוונה להתפוצץ. אך כשנכנס למסעדה ההומה, ראה מולו "בני אדם נורמליים", כלשונו. עינו נמשכה במיוחד לאם צעירה עם תינוקת בזרועותיה ובת קטנה נוספת מולה. תמונת האם ובנותיה, מספר רפאת, מנעה ממנו מלבצע את זממו והוא החליט לסגת ברגע האחרון.

במנוסתו נדרס בידי מכונית ואחר כך נלכד, נעצר, נשפט והורשע. התביעה ביקשה לגזור עליו מאסר עולם, אבל לאחר שהוכיח חרטה, נגזרו עליו 14 שנות מאסר, אותן ריצה במלואן. ב-2016 השתחרר, וחודש לאחר מכן התחתן עם אסלאם, בת כפר תל שליד שכם. מאז הוא ניסה את כוחו בכל מיני עבודות, אך נתקל בקשיי הסתגלות. רפאת, שרירי ומוצק, מתקיים מכספי קצבת הרשות הפלסטינית, המוענקת לאסירים ותיקים שהשתחררו ממאסר. הוא מסביר שהחליט להקדיש את חייו אך ורק לעצמו ולמשפחתו, והתרחק מכל פעילות פוליטית. כחצי שנה לאחר שחרורו, הגיעו פעם כוחות הצבא והשב"כ לביתו והתעניינו בפעילותו, אבל מאז לא הוטרד עוד - עד לליל רביעי שעבר.

השעה היתה אחת וחצי בלילה, והוא ישב בסלון דירתו שבקומה השלישית עם בנו הבכור, מוחמד, בן שלוש, לאחר שזה התעורר משנתו. התינוק נור א־דין ישן עם אמו בחדר השני, כשרפאת שמע לפתע קולות מבחוץ. היו אלה חיילים שנכנסו לדירת אחיו שבקומה הראשונה.

הכפר אל זאוויה

האח עליאן, בן 29, נשוי ואב לפעוט בן שנתיים. רפאת מצא אותו יושב בסלון, מוקף בחיילים וחיילות, חלקם רעולי פנים. עליאן למד הנדסה בצפון קפריסין הטורקית וכשחזר מלימודיו נשלח למעצר מינהלי למשך שנה, מבלי שהתברר לו מדוע. חודש לפני פלישת החיילים לביתו הוזמן עליאן למחסום אייל לפגישה עם האחראי על האזור מטעם השב"כ, המכונה מרג'ן. לדברי עליאן, הפגישה ארכה כשעתיים, ובמהלכה ניסה מרג'ן לגייס אותו לשורותיו. עליאן סירב. בתגובה איים עליו מרג'ן ואמר: "גם בעוד מאה שנה לא תוכל לצאת לחו"ל". ביום רביעי שעבר נכנסו החיילים לדירתו.

"יש יותר מדי כסף בבית"

בתחילה טענו החיילים כי הגיעו בגלל מכונית גנובה. אחר כך אמרו לעליאן: "יש יותר מדי כסף בביתך". הקצין אמר שיערכו חיפוש, ושאל את עליאן אם יש לו כסף בבית. עליאן השיב: "מה, אתה שואל אותי על רובים? בטח שיש כסף בבית. זה אסור? לך אין כסף בבית? זה נורמלי. לכל אחד יש כסף בבית".

הקצין ביקש להביא לו את כל הכסף. עליאן הביא 32 אלף שקל בחפיסות עטופות בגומיות, ועוד 2,600 שקל בתפזורת. עליאן הסביר שהוא איש עסקים שרוכש בישראל מכונות תעשייתיות ומוכר אותן ללקוחותיו בשטחים. הוא מראה מסמך המאשר את מכירת מכונת החיתוך שרכש לעבד אל-כרים סעדי, תחקירן בצלם שנלווה אלינו. לדבריו, הוא הציג את המסמך הזה גם בפני הקצין. לעליאן יש גם סרטון וידיאו שמתעד את המכונה: היא יובאה מאיטליה, ומחירה עומד על 114 אלף שקל. על פי החוזה שעליאן מציג, הלקוח שילם לו מקדמה בסך 18 אלף שקל ו-32 שקל נוספים במעמד חתימת החוזה.

החוזה עם הלקוח, בשאר דרעאס, נחתם ב-2 במארס, יומיים לפני הפלישה הלילית והחרמת הכסף. 32 אלף השקלים שהוחרמו בחפיסות הם בדיוק הסכום שקיבל עליאן במעמד חתימת החוזה.

אחמד מוסלח ועליאן מוקאדי
אלכס ליבק

לדברי עליאן, הקצין ראה את החוזה, טלפן לסוכן השב"כ מרג'ן - ובכל זאת החרים את הכסף. "למה אתה לוקח את הכסף שלי?", הוא שאל. הקצין רק השיב שמדובר בכסף לא חוקי. "אם לא חוקי", הקשה עליאן, "למה אתה לא עוצר אותי?". הוא לא קיבל תשובה, אולי משום שאין תשובה. איך יבצע מעתה עסקאות, שבשטחים בדרך כלל נעשות במזומן? זו שאלה נוספת ללא תשובה.

בינתיים הורה הקצין גם לרפאת להביא את כל הכסף המזומן שיש בדירתו. "יש לנו מידע שיש לך 8,170 דולר בבית", הוא אמר, ואיים בחיפוש, אך שוב לא ביצע אותו. רפאת שב עם תיק היד של אשתו שהכיל את כל הכסף המזומן שהיה בבית: 3,000 דינרים ירדנים (כ-15 אלף שקל) ו-800 שקל. הקצין השאיר גם בידיו 200 שקל, "לצרכים הומניטאריים", כדבריו. את השאר הוא החרים.

לרפאת יש דוד פליט המתגורר בירדן. לפני זמן מה הוא ביקש מאחיינו למכור עבורו חלקת אדמה בכפר שעדיין נמצאת בבעלותו. רפאת מכר את האדמה והעביר את התשלום לדוד באמצעות חברת העברת הכספים ווסטרן יוניון. את כל המסמכים הבאים ראינו: הסכם על מכירת החלקה מ-15 בספטמבר 2019 לאחמד עבד אל-על מקלקיליה; תעודת ייפוי הכוח מהדוד נעים כדאד בירדן; אישורים להעברות הכספים בווסטרן יוניון: ב-29 בדצמבר 2019 – 1,400 דינר. למחרת עוד 2100 דינר; ב-8 בינואר 2020, 2,000 דינר וב-19 בפברואר עוד 2,000 דינר. נותר עוד סכום אחד להעביר, הסכום שהוחרם. ב-4:00 לפנות בוקר עזבו החיילים עם הכסף.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בלילה שבין 3 ל-4 במארס 2020, בוצעה פעילות לתפיסת כספי טרור בכפר אזוויה. התפיסה בוצעה מכוח הדין החל באזור כשווה ערך לכספים שהפלסטינים קיבלו מארגון הטרור חמאס. צה״ל ימשיך במערכה נגד העברת כספי הטרור באזור כדי למנוע ולייצר הרתעה מקיום קשרים מכל סוג עם ארגון חמאס".

הרשמה לניוזלטר

כל חדשות הטלוויזיה, הביקורות והמלצות הצפייה אצלכם ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות