בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תחת השמש

האם עדיין לגיטימי להביא ילדים לעולם?

עד לאחרונה, מי שבחרו לא להקים משפחה נחשבו לחריגים. בעידן של קטסטרופה סביבתית, ייתכן שדווקא הורים לילדים יצטרכו לספק הסברים על מעשיהם

137תגובות
גינת ילדים נטושה
Julian Calverley / Getty Images IL

חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו־קורטז היא הכוכבת העולה של המפלגה הדמוקרטית. לא עובר שבוע בלי שהנציגה הניו־יורקית הצעירה והסוציאליסטית מספקת כותרות. היא כבר הדהימה את דעת הקהל בכמה יוזמות והתבטאויות בנושאים פוליטיים, חברתיים וסביבתיים, שאיתגרו את גבולות הקונסנזוס הפוליטי בוושינגטון. אוקסיו־קורטז היא המקדמת העיקרית של יוזמת "הניו דיל הירוק" — השקעה ממשלתית נרחבת שתביא להחלפה מוחלטת של דלקים מזהמים באנרגיה מתחדשת. בסבב שאלות ותשובות שניהלה באינסטגרם בסוף פברואר — מהמטבח בדירתה — היא אמרה לעוקביה שהזמן לפעולה דרמטית לבלימת שינוי האקלים הולך ואוזל. האמירה הזאת היא לא חריגה, אבל הפעם הוסיפה לכך המחוקקת בת ה–29 הרהור קיומי: "הפלנטה שלנו נעה לקראת אסון אם לא נשנה כיוון, ויש קונסנזוס מדעי שהחיים של הילדים שלנו עומדים להיות מאוד קשים. זה מוביל אנשים צעירים לשאול שאלה לגיטימית: האם זה בסדר להביא ילדים לעולם?"

התקשורת השמרנית בארה"ב, שממילא מתעבת את אוקסיו־קורטז, ניצלה את ההזדמנות לתקוף אותה על האמירה ה"הזויה". היא מצדה הבהירה שהשאלה עולה שוב ושוב בשיחות עם תומכים. ואכן, כיוון שהפכה בחודשים האחרונים למעין גיבורת תרבות של צעירים אמריקאים פרוגרסיביים, טבעי שאוקסיו־קורטז תעלה את אחת השאלות המטרידות ביותר מבחינתם של אנשים המתחילים היום את חייהם הבוגרים: האם סביר להביא ילדים לתוך קטסטרופה סביבתית מחמירה והולכת, שעתידה להכחיד חלק ניכר מהיצורים החיים ולהביא סבל ואומללות למיליארדים?

כבר ברור שוויתור על הבאת ילדים הוא הדבר האקולוגי ביותר שאדם פרטי יכול לעשות כדי להפחית את הנזק לכדור הארץ. אבל הסוגיה אינה נוגעת רק לעתיד הפלנטה, אלא גם לעתידו של הצאצא עצמו. כל מי שקרא את הדוחות האחרונים שפירסם פאנל המומחים של האו"ם בנושא האקלים אינו יכול שלא להרהר מה משמעותן של התחזיות המבהילות לגבי חיים אנושיים בכדור הארץ בעשרות השנים הקרובות. יש לציין שאוקסיו־קורטז הזכירה את הנושא כדי להמחיש את הצורך הבוער במהפכה סביבתית דרמטית, שהיא הסיכוי היחיד להבטיח את קיום החיים האנושיים. אך העובדה שפוליטיקאית אמריקאית מוכרת העלתה את שאלת הלגיטימיות של הבאת ילדים בתקופתנו היא רק אינדיקציה לכך ששאלה זו הופכת לסוגיה מרכזית לדיון.

החברה בישראל מצויה בבולמוס של ילודה, וקשה לדמיין פוליטיקאי מציב בסימן שאלה את הציווי להקים משפחה. בישראל, אפילו הומואים אינם פטורים מהדרישה להתרבות, ובשנים האחרונות הם מגלים את קסמי הוולדנות כאילו גילו חידוש של ממש. אבל במקומות אחרים בעולם, הילודה בקרב שכבות משכילות יורדת בשנים האחרונות באופן דרמטי. יותר ויותר כבר אינם חוששים לעסוק בשאלת האנטי־נטליזם (התנגדות לרבייה) בשיחות, בדיונים ברשת ובמאמרים בעיתונות. לא יהיה זה מוגזם לומר שאנטי־נטליזם הופך לטבעונות החדשה — אורח חיים שנעשה מקובל יותר ויותר, בעיקר בדורות הצעירים. ב"גרדיאן" דווח בקיץ האחרון על תנועה מתגברת של זוגות שמעקרים את עצמם (למשל על ידי קשירת צינור הזרע של הגבר), כדי להיות כהגדרתם "child-free", וזאת בהנחה שוויתור על ילדים הוא המתנה הגדולה ביותר שניתן להעניק לכדור הארץ.

הוויכוח בשאלת המוסריות של הבאת ילדים מתבטא גם בתופעות קצה שזוכות לתהודה תקשורתית, כמו סדרת הסרטונים של הצעיר ההודי האנטי־נטליסט רפאל סמואל ממומבאי. סמואל הגיש לאחרונה תביעה נגד הוריו על כך שהביאו אותו לעולם ללא הסכמתו. הוא טוען שהולדת ילדים היא מעשה לא מוסרי כלפי הילד, והזכיר לבני ארצו שהבחירה אם להתרבות מצויה בידיהם. בשלב זה, הורים לילדים עדיין לא צריכים לחשוש שהם חשופים לתביעה. אבל המהלך המשפטי של סמואל נתמך על ידי כמה הוגי דעות רציניים.

Raphael Samuel Explains The Reason Behind Suing His Parents - דלג

הבולט בהם הוא הפילוסוף המסתורי דוד בנעטר (Benatar) מאוניברסיטת קייפטאון, שניסח את רעיונותיו בספר "טוב מכל לא להיות". בספר, שיצא בהוצאת אוקספורד ב–2006, טוען בנעטר שכל אדם צריך לראות עצמו נפגע מעצם העובדה שנולד. מסיבה זו, יצירת אנשים חדשים היא פגומה מבחינה מוסרית. כל הורה כופה על ילדיו אינספור צורות של סבל, וכן את הסיכון לסבול מגורל מזעזע.

לקבור את עצמנו

השאלה אם כדאי להיוולד היא שאלת עתיקה, שמלווה את האנושות משחר ההיסטוריה. לא בכדי, שם ספרו של בנעטר לקוח משורה ידועה במחזה "אדיפוס בקולונוס" של סופוקלס. אבל לטיעונים הפילוסופיים בדבר הסבל שנגרם לכל מי שנולד מוסיף בנעטר נימוקים בני זמננו — בפרט הטענה שבני אדם גורמים סבל נורא למינים אחרים. בנעטר דוגל במפורש במיזנתרופיה, כי לפי השקפתו הומו ספיינס הוא מין הרסני ומזיק. לטענתו, אם מין אחר של חיה היה גורם נזק רב כל כך לבני אדם ולמינים אחרים, אין ספק שהיתה הסכמה שיש לפעול כדי למנוע את התרבותו. להתנגדות להולדה יש גם גרסאות מרקסיסטיות, למשל של הפילוסופית הלבנונית־אמריקאית זואי סופיה פוק, הטוענת ש"אנטי־נטליזם הוא אנטי־ניאוליברליזם".

יש מקום להתווכח על הטיעונים המיזנתרופיים של בנעטר ודומיו, וגם על תפיסותיו הפסימיסטיות בדבר המאזן הכולל של סבל והנאה בחיים. אך יש גם ביקורות מסוג אחר. אחת מהן הוצגה על ידי הפילוסוף קנטון אנגל במגזין המקוון Quillette. לטענתו, אם נדמיין מצב היפותטי שבו אנטי־נטליזם יהפוך לתנועה רחבה וכל בני האדם יימנעו מהבאת ילדים, נגלה שהסבל שייגרם רב מהתועלת. זאת, מכיוון הדור האחרון של אנשים יחווה סבל קיצוני, כי לא יהיו אנשים צעירים שיעבדו, יטפלו בחולים ואפילו יקברו את המתים. בנעטר סבור שהמחיר הזה סביר, בהתחשב בסבל שיימנע בדורות הבאים. אנגל, לעומתו, סבור שסבלו של הדור האחרון יהיה מחריד כל כך, שהאידיאולוגיה כולה היא בגדר פשע.

ניתן לומר שהוויכוח בדבר "הדור האחרון" הוא פילוסופי והיפותטי לחלוטין. ממילא, עצירת התרבות כללית של האנושות לא עומדת על הפרק. אבל יש גם שאלות קונקרטיות יותר, הנוגעות לחייהם של אנשים ממשיים שבוחרים לא להביא ילדים: כיצד ניתן להעניק משמעות לחיים ולמלא אותם בתוכן בלי לגדל ילדים?

הוגים אחדים, כמו הפילוסופית האמריקאית הפמיניסטית דונה הראוויי, קוראים למלא את החיים באמצעות קשרי שארות (kinship) החורגים מהורות ביולוגית — לא רק בצורת משפחות אלנטרנטיביות עם בני אדם, אלא גם עם חיות ויצורים אחרים. לדבריה, "אפשר למתוח ולהרכיב מחדש את מושג השארות, מכיוון שכל היצורים בכדור הארץ הם שארי בשר במובן העמוק". הסיסמה שלה היא make kin, not babies — "תעשו שארים, לא תינוקות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו