כשחרטומן היערות שינה את מסלולו
דרך דמותו הסוחפת והמרתקת של מתיס רפה השכל, גיבור הרומאן "הציפורים", מצליח הסופר הנורבגי טאריי וסוס לדון, בעקיפין, בקושי של התקשורת הבינאישית, אני־אתה־הוא, ובתוצאותיו הטרגיות לפעמים
דרך דמותו הסוחפת והמרתקת של מתיס רפה השכל, גיבור הרומאן "הציפורים", מצליח הסופר הנורבגי טאריי וסוס לדון, בעקיפין, בקושי של התקשורת הבינאישית, אני־אתה־הוא, ובתוצאותיו הטרגיות לפעמים
אחרי שנרשמתי במלון בזארבריקן, הלכתי למוזיאון העירוני. מניסיוני אני יודעת שיש לפעמים אוצרות מפתיעים במוזיאון של עיר שדה. הנה כך גיליתי בעבר, במוזיאון העירוני של וופרטל, עיר מולדתה של אלזה לסקר שילר, את גבריאלה מונטר. לא הכרתי אותה קודם לכן, ולפתע שם, במוזיאון הקטן, עמדתי המומה מול ציור שהזכיר לי את סדרת הציורים שעשיתי לפני שנים עם שובי מאירלנד. מונטר היתה כמובן טובה ממני לאין ערוך, אבל היה דמיון במהות העמוקה של תפישת הצבע והנוף
סקוט פיצ'רלד, ג'יימס בולדווין, רנדולף בורן, גייל ג'ונס והסיפורת האפרו־אמריקאית
"החיים רק מעשייה חסרת כל משמעות. אכן. לכן אני מנסה לתעד אותם. את היומיום". פרקי יומן מאת רות אלמוג
אדמיאל קוסמן החזיר אל זיכרוני את ימי שישי המופלאים, שבהם התקיימו שיעוריו של פרופ' שלמה פינס בצריף שחור ששכן על ראש גבעה באבו כביר
בעברית מופיע עכשיו לראשונה צמד רומאנים מאת פלר יאגי האיטלקיה, והם בעלי יסודות אוטוביוגרפיים ומתמקדים בחייה הצעירים של נערה חסרת שם אבל מעוצבת להפליא, ואני מקווה שתתעורר תשומת הלב כלפי הסופרת למרות כתיבתה הבלתי שגרתית בעליל
פגישה נדירה עם שלושה יוצרים טורקים שכתבו במאה הקודמת, אך בתקופות שונות, בסגנונות שונים ובז'אנרים שונים
התחלתי את חיי עם דבורים (הורי היו כוורנים) ואני עומדת לסיים אותם עם צרעות. פרקי יומן
המספרת ברומאן המרתק "הבת מחוץ לארץ" מאת נג'את אל־האשמי היא מהגרת ילדה חסרת שם ממרוקו, מאזור הריף, בֶּרבֶּרית במוצאה, שהגיעה לקטלוניה בערך בת שמונה עם אמה האנאלפביתית, ועכשיו בבגרותה היא חייבת להחליט מה תעשה בחייה: לדבוק במסורת או להיטמע בעולם החדש
רומאן המתחזה לדו"ח עיתונאי על 32 ילדים חסרי בית שמצאו את מותם באופן מסתורי במקום לא ברור בדרום אמריקה
שני רומאנים המלמדים על הסתירה בין הדימוי החיובי שיש לנו על ארצות כסינגפור ודנמרק לבין המציאות
קטעי יומן סוף אוגוסט, תשע"ט
ספרה של שרה בייקוול "בבית הקפה האקזיסטנציאלי" הוא הזמנה לפגישה דמיונית באחד מבתי הקפה של סן ז'רמן בפאריס בחברת ההוגים החשובים שריגשו אותנו בנעורינו, אלבר קאמי, סארטר, סימון דה בובואר ומרלו־פונטי, ולשוחח עמם על חירות ואקטיביזם פוליטי, על זהות, יישות ומטרה
ההרגשה שליוותה אותי למקרא הספר המרתק המוקדש לחוקר יהדות ספרד יוסף קפלן, שכמעט כל אחד ממאמריו מתאר גורל, אישיות או משפחה יהודיים אחרים בתקופה שבין סוף המאה ה-16 לתחילת המאה ה-17, היא שאולי יש בדנ"א היהודי גֵן מורש של נוודות
מסה ושלושה רומאנים. כיצד אסונות נוראים באים עלינו בזחילה איטית ובלא שממש נחוש בכך
הילד הבודד, העורג לידידים, היה למבוגר שרבים הם ידידיו, איש אוהב חברה, מארח למופת ומעודד יוצרים צעירים בראשית דרכם. אבל עמוק בתוך הנפש נותר בשלמותו הגלעין של הערגה, שנולדת מתחושת בדידות יסודית ובסיסית, רגש תוסס שדוחף קדימה מיצירה ליצירה, ואין מנוח
סביב יחסי סב מזדקן ונכדו בן הארבע מדבר דומניקו סטרנונה על הזיקנה, על חשיבות האמנות, על בעיות בזוגיות ועל השאלה עד כמה הזיקנה פוגמת ביכולת היצירה
בהשוואה לרומאן "האזור" של מתיאס אֶנאר, שנכתב כמשפט אחד בקצב סטקטו מאני, חשתי אכזבה מסוימת מרומאן ההתבגרות שלו "רחוב הגנבים". הקצב התזזיתי נמצא גם כאן, אבל במסגרת מקובלת של גיבורים ועלילה הבאים לתאר את התהליכים המשנים את הציביליזציה המערבית בחשאי מתחת לפני השטח והכרוכים ללא הפרד במוות
דף יומן. 18-15 במארס 2019. לזכר טלי לטוביצקי, משוררת ולוחמת
350 אלף תושבי איסלנד הם קוראי ספרים מושבעים. מדי שנה מתפרסמים בה 1300 ספרים חדשים. אחד הקוראים האלה הוא ברד'ור, גיבור הרומאן של יון קלמן סטפנסון, שמאחר שהיה שקוע בקריאת ספרו של מילטון "גן עדן האבוד" שכח את מעיל הגשם שלו וקפא למוות