בקובץ הסיפורים החדש של לאה איני בובות תצוגה קמות לתחייה ומדברות על מלחמת לבנון ואנשים שהתנוונו ממחלה נהפכים לפסלים. הספר מצליח לשלב היטב מלנכוליה ושובבות וממקם את איני כמספרת שאינה כפופה לשום תכתיב ספרותי
כמו בספרה הקודם, שזכה בפרס ספיר, גם בספרה החדש מיכל בן־נפתלי מתמקדת בנשים שוליות. הכתיבה העדינה והמאופקת שלה מעניקה להן מקום בעולם
אינטלקטואל אשכנזי קר המתגעגע לגרמניה ומנוכר לארבעת בניו וצעירה מזרחית שמנסה לחדש את הקשר שלו איתם הם גיבורי ספרו של יונתן ברג. הוא כותב באיפוק על תהפוכות דרמטיות בחיים הקטנים, אך הבחירות שלו בדמויות ייצוגיות הן סימטריות מדי
גיבור הרומן החדש של אילת שמיר הוא עורך דין חיפאי הנחלץ להגנתו של נגר ערבי שהכה לקוח יהודי. שמיר מצטרפת למסורת של ספרות פוליטית המציגה עמדה ידועה מראש, אך היא מיטיבה לתאר את התפרקותו של האנטי גיבור שלה
ספרה של תמר מרין מצטרף לגל האוטופיקשן ששטף את עולם הספרות ומתמקד בגיבורים שהם סופרים, משוררים או מבקרי ספרות, בני דמותם של הכותבים. את הגיבורים הנלעגים והנרקיסיסטים ב"מה אתה מסתכל על" קשה מאוד לחבב, אך גם קשה להסיר מהם את המבט
ברומן הרביעי שלו חוזר אלון חילו לפרשת הרצח של י"ח ברנר כדי לכתוב "רומן היסטורי בעל ממד בדיוני". אבל הוא כושל בניסיונו לבנות דמויות ולהפיח בסיפור רוח חיים. הגרוטסקה המלאכותית שהוא יוצר אינה אלא מעשה מגונה בהיסטוריה ובספרות
הסופרת לוסיה ברלין הושוותה לריימונד קארבר, אבל בניגוד אליו זכתה להכרה רק אחרי מותה. בקובץ סיפוריה הקצרים, שרבים מהם מבוססים על חייה, היא מפליאה לתאר את האנשים שהקפיטליזם האמריקאי הותיר מאחור
דרך סיפור על זוג מושבניקים מזדקנים, לילך נתנאל מבקשת ברומן השלישי שלה לפרש את המצב הישראלי, את הריקבון הפושה בו ואת רוחות הרפאים של העבר הממשיכות למרר את חיינו
ספר הביכורים של הסופרת הברזילאית הדגולה קלאריס ליספקטור, שתורגם כעת לעברית, הוא נס של איזון מתוכנן להפליא, המשלב את הצלילות האינטלקטואלית של הדמויות של דוסטויבסקי עם טוהר של ילד
גם בקובץ סיפוריו השישי של אתגר קרת העולם נותר אותו עולם אפל ואבסורדי כבעבר, והסיפורים לפעמים מצחיקים את הקורא אבל בה בעת נתקעים לו בגרון. יהיו כאלה שיחשבו בטעות שזה עוד מאותו דבר וקרת אינו מתבגר
ספרו של חיים לפיד הוא פאזל מתעתע שבמרכזו פסיכיאטר המשחזר את הרומן שניהל בנעוריו עם בת דודתו ומהרהר על אחריותו לנסיבות מותה. לפיד אינו נותן לקורא לשים את הז'יטונים שלו בשקט על לוח המשחק
הסופרת והמשוררת מאיה אנג'לו, שמתה בגיל 86, היתה יוצרת משפיעה ואחת הדמויות החשובות בתנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית
גיבורת ספרה השלישי של איילת גונדר־גושן היא נערה שבודה את תקיפתה על ידי כוכב ריאליטי ונהפכת לכוכבת בעצמה. למרות הנושא הרלוונטי, לשונו נשמעת כמו קומיקס, הדימויים בו מביכים והגיבורים שלו ילדותיים וצדקניים
ספרה החדש של ניקול קראוס, המתאר את תשוקתם של שני יהודים אמריקאים לבית רוחני בישראל ואת הגילוי המאכזב שגם להם הלכה המדינה, הוא רומן מתפנק, חסר הומור, נטול אומץ ועמוס בסטריאוטיפים
גם בספרו השלישי ירמי פינקוס לוכד בכישרון יוצא דופן את הצדדים המגוחכים והבנאליים שבקיום האנושי ויוצר מהם סיפורים משעשעים ודמויות מעוררות אהבה
רק לעתים נדירות נתקלים קוראי העברית בספרות כמו זו שכותב סמי ברדוגו. אנחנו כבר רגילים כל כך ללחם ושעשועים, לשימוש הרשלני שלנו במלים ובמעשים, עד שמגיע ספר כמו "כי גי" ומחייב אותנו לכוון מחדש את התדרים
ספרו של אוקטב מירבו הוא כתב אישום חריף נגד העולם "העליון", שמייצר את העולם "התחתון" — העוני והפשע
ספרה של לאה איני הוא כתב אישום חריף על המקום שבו אנו חיים, אבל הוא גם כתב כניעה ספרותי שבו הפובליציסטיקה פולשת לטקסט ומשתלטת על המילים
ספרו המבריק והתובעני של ג'ונתן לת'ם חוזר אל שנות ה-50 ומאיר בזרקור מסנוור ארה"ב אחרת, פחות מוכרת, שמתעסקת ברעיונות יותר גדולים מכסף
העיתונאי האלג'ירי כאמל דאוד בא חשבון בספרו עם מחבר "הזר" ובפרשנות שטחית להגותו מרוקן אותה מתוכן
