פרויקט המים הלאומי עומד לשנות את פניו: הצצה למאמצים למלא את הכנרת
לכתבה"המוביל ההפוך" נועד לספק פתרון לשנים שבהן מפלס המים בכנרת יורד ולהזרים לאגם מים עודפים ממתקני ההתפלה. ביקור בבקעת נטופה חושף את מצבו של פרויקט המים המתחדש
במאגר המרכזי של מי המוביל הארצי בבקעת בית נטופה בגליל שוקדים בימים אלה על שינוי סדרי בראשית. אל הצינור המפורסם במדינה – אותו מוביל ששימש עשרות שנים כעורק חיים ראשי המזרים מים מהכנרת לשאר חלקי הארץ – הצמידו לאחרונה צינור גדול נוסף. נתיב זה יעשה את הכיוון ההפוך ויזרים מים מאזור המרכז עד לכנרת, ובמידת הצורך גם לאזור עמק החולה.
רצף שנות בצורת, בפרט בין 2014 ל–2017, גרם לרשות המים להחליט לפני שנתיים על הקמת קו אספקת מים שיתגבר את הכנרת בעודפי מים ממתקני ההתפלה באזור המרכז, ובראשם המתקן בחדרה. מצב הכנרת אמנם השתפר החורף והמרחק בין מפלס המים לגבול העליון קטן כעת ממטר, אך קיים חשש מבוסס שבעתיד יגדלו פרקי הזמן שבהם תתרחש בצורת. לכך מצטרף גם גידול צפוי בכמות המים שישראל מעבירה מהכנרת לממלכת ירדן בהתאם להסכמים בין המדינות.
על רקע זה, המטרה של פרויקט "המוביל ההפוך" היא ליצור פתרון לשנים שבהן מפלס המים בכנרת מתקרב לקו האדום התחתון. בכוונת הרשויות להזרים מים לכנרת בעיקר בתקופת החורף, כאשר הביקוש הכולל למים נמוך יותר וניתן לנצל עודפים במתקני ההתפלה. השפעותיהן של פעולות סיוע אלו לאגם יורגשו גם בחודשי הקיץ החמים, וכעת, עם השלמת חלקו הראשון של הצינור והגעתו עד כביש 65 ממערב לכנרת, ניתן לבחון את התקדמות העבודות ולהתרשם ממצבו של פרויקט המים הלאומי המתחדש.
במאגר בבקעת בית נטופה אפשר לחזות בעבודות, אשר מבצעת חברת שח"מ מקורות. את הדממה הפסטורלית של המאגר על מתקניו השונים החליפה פעילות קדחתנית של עשרות עובדים ומהנדסים, העומלים על הקמתה של מערכת מתקני שאיבה ובקרה. מכאן עושה את דרכו לכיוון הכנרת צינור גדול בקוטר 1.64 מטרים, במקביל לתוואי המוביל הארצי הקיים. בתחילה הוא מגיח מעל פני הקרקע ולאחר מכן הוא מעמיק לתוכה.
"לכאן תוזרם מכיוון המתקן בחדרה כמות מים שנתית של 50 מליון מטרים מעוקבים", מסביר מיכאל קליטצ'וק, מנהל היחידה הצפונית של שח"מ, כשהוא מביט על הצינור. בעתיד יהיה ניתן להכפיל כמות זו למאה מיליון מטרים מעוקבים – מספיק כדי להעלות את מפלס האגם ב–70 סנטימטר במידת הצורך. הסיבה לכך שבונים צינור נוסף ולא משתמשים במוביל הארצי להזרמת מים בשני הכיוונים היא שבחלק מתוואי המוביל הקיים זורמים המים בכוח הכבידה, ואין כל היגיון בניסיון להפוך את הזרם.
קו האספקה החדש מגיע כעת רק עד כביש 65, ועד נקודה זו הוא צפוי להניע את המים בלחץ. מקטע נוסף של הצינור יחל בנקודה זו לאחר שתושלם העברתו מתחת לכביש, ולאחר מכן יוזרמו המים באפיק של נחל צלמון ישירות אל הכנרת. "תכנון וביצוע המקטע הנוסף ייקח ככל הנראה קרוב לשלוש שנים", הסביר קליטצ'וק, "הוא כולל בין השאר הקמת חיבורים ומתקני שאיבה לקווים נוספים כדי שאפשר יהיה לנצל את המים המוזרמים לאספקת מים ליישובים באזור".
אחת הסיבות לפרק הזמן הארוך הנחוץ להשלמת העבודות היא האתגרים הרבים שמציבה הקמת מערכת אספקת המים החדשה בשטחים שאינם צמודים לקו המוביל הקיים. כך למשל, אזור המאגר בבקעת נטופה עתיר צמחייה, והיה צורך לפרוץ דרך כדי להעביר את הקו. "הצינור יוצא אל שטח שבו יש שמורת טבע", מציין מנכ"ל שח"מ מקורות עמית לנג, "זה חייב עבודות שנועדו למנוע פגיעה בשמורה ושיקום של הנוף לאחר הנחת הצינור". ואכן, בחורש הסמוך למאגר שבו עובר הצינור ניתן לראות את הצלקת שהשאירו העבודות בקרקע, וגם כי בהדרגה היא הולכת ונעטפת מחדש בצומח הרב שהביא איתו החורף הגשום.
לפי התוכנית המקורית של רשות המים, המים בחלק הקרוב לכנרת היו אמורים לעבור דרך נחל ארבל, אבל רשות הטבע והגנים התנגדה לתכנית משום שמדובר בשמורת טבע שאינה מותאמת להזרמת כמות כה גדולה של מים, וכך הוחלט להעביר את הנתיב לנחל צלמון. "עין רביד בנחל צלמון היה בעבר מעיין שהזרים כמה מליוני מטרים מעוקבים לאפיק", אומר ניסים קשת מרשות הטבע והגנים". לדבריו, רשות המים הסכימה שבנוסף לכך שרוב הזרמת המים בצינור החדש תהיה בחורף, יונח צינור נוסף שיגיע עד למעיין, יזרים אליו מים באופן קבוע ויסייע לשיקומו. "אין ספק שנחל צלמון יעבור שינוי לאחר שתוזרם בו כמות כה גדולה של מים", הוסיף קשת.
לצד העלאת מפלס המים בכנרת, הרשויות עשויות לנצל בעתיד את המים שיוזרמו לאגם גם לטובת תגבור מי השקייה באזור עמק החולה. עם זאת, העדיפות של רשות המים היא להזרים את המים לכנרת כדי לשמור על מאזן מתאים של תחלופת מים, באופן שיבטיח את איכותם. על רקע זה, כבר עתה ניתן להעריך שבעתיד צפויים ויכוחים על כמות המים שיש לספק לחקלאים לעומת הכמות שלה תזדקק הכנרת בזמן בצורת. לשם הגדלת כמות המים הזמינה וצמצום הוויכוחים על חלוקתם עוסקת חברת שח"מ מקורות בין היתר גם בזריעת עננים, באמצעות פיזור החומר יודיד הכסף בתוך עננים ועידוד גשם באזור אגן ההיקוות של הכנרת.
עד השלמת "המוביל הארצי ההפוך" נחוצות כמה שנים, אך הלחץ על הכנרת צפוי לגבור בעתיד הקרוב בשל דרישות לאומיות ממנה, והפעם לכיוון דרום. כך, חברת שח"מ מקורות עסוקה בפרויקט נוסף, הכולל הקמת צינור שיגדיל את הזרמת המים מהכנרת לירדן מ–55 מליון מטרים מעוקבים למאה. בעבר טענו ארגוני שמירת סביבה ותושבים באזור שיש להזרים את הכמות הנוספת דרך נהר הירדן בדרך לממלכה השכנה ובכך לתרום לשיקום הנהר. אך חברת מקורות סברה שיש עדיפות בטיחותית לאספקה בצינור ולבסוף התקבלה עמדתה. בעוד כמה חודשים יושלמו כל החיבורים הנדרשים וממלכת ירדן תוכל לקבל עוד מים שלהם היא זקוקה באופן דחוף.
על רקע כל זאת, אי אפשר שלא לתהות מה היו אומרים יוזמי ומקימי המוביל הארצי, על כך שהמפעל המפואר שהקימו כבר לא נדרש למלא את התפקיד המרכזי שיועד לו, והמים עומדים לזרום בתוואי המקביל אליו בכיוון ההפוך. סביר להניח שבני דור המייסדים כלל לא העלו על דעתם שבישראל תקום יום אחד מערכת מתקני התפלה שיכולה לשנות את סדרי העדיפויות של הזרמת המים. בשנים הקרובות תגדל פעילותה של מערכת זו בהתאם להחלטת הממשלה, וכך ימשיך משק המים של ישראל להשתנות.
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר