מירוק לשחור לכחול: צפו בזיהום בנחל אלכסנדר דרך מצלמת הלוויין
לכתבהתצלומים מתקופות שונות של השנה מראים את הזיהום הכרוני בנחל אלכסנדר, האופייני לרבים מנחלי החוף של ישראל
נחל אלכסנדר הפך לסמל למצבם העגום של רבים מנחלי החוף של ישראל. בדומה לנחלים אחרים, נחל זה חשוף לזיהומים שמקורם בשפכים עירוניים וחקלאיים, וכמעט ולא זורמים אליו מים ממקורות טבעיים. וכך, לאורך השנה משתנה צבעו של נחל אלכסנדר בהתאם למקור המים – מחום, לירוק, לכחול ולשחור.
כדי להבין מדוע תהליך זה מתרחש יש לעקוב אחר תוואי הנחל. אגן ההיקוות של נחל אלכסנדר מתחיל בחלק הצפון־מערבי של הגדה המערבית, ואחד מיובליו המרכזיים הוא נחל שכם, שאליו זורמים מים ושפכים רבים מערים כמו שכם וטול כרם. בנוסף, לנחל זורמים שפכים מזוהמים מבתי בד בגדה, שפכים מיישובים בשטח ישראל ושאריות חומרי דשן משימוש חקלאי. השפך של הנחל אל הים נמצא ליד בית ינאי. אזור המפגש בין הים לנחל נקרא "אסטואר", וניתן למצוא בו הרכב ייחודי של צמחים ובעלי חיים. הזיהום הכרוני של הנחל מחמיר בכל עת שיש תקלה במתקני טיהור השפכים מעבר לקו הירוק או בזמן מסיק הזיתים, אז פסולת בתי הבד זורמת לנחלים.
בצילומים של לוויין ונוס הישראלי-צרפתי שנעשו לאורך שנת 2019 ניתן לראות כיצד משתנה צבעו של הנחל בהתאם למקור המים. את הצילומים ניתח פרופ' ארנון קרניאלי מהמעבדה לחישה מרחוק של המכון לחקר המדבר, הפועל מטעם אוניברסיטת בן גוריון.
ינואר. בתקופת החורף, מי גשמים מביאים עמם סחף רב של קרקע מאגן ההיקוות אל אפיק הנחל וצובעים אותו בחום. זהו אירוע החולף מהר ולרוב השפעתו על איכות המים אינה משמעותית.
מאי. הנחל הופך ירוק כתוצאה מעלייה בריכוז החומר כלורופיל, שמקורו בחומרי דשן שהגיעו לנחל עם שפכים או בשל דליפה משטחים חקלאיים בסביבה. לעיתים פוגע זיהום זה במאזן החמצן במים ומשפיע גם על בעלי החיים. השפך לים חסום משום שתנועת חול מהים חסמה אותו, וזרם הנחל לא היה מספיק חזק כדי לפתוח את הפרצה.
אוגוסט. הנחל נראה בצבעים פחות או יותר טבעיים. כמות השפכים בתקופה זו קטנה יותר, ומי ים שחדרו אל הנחל דרך מקטע האיסטואר תורמים לצבעו הכחול. השפך עדיין חסום בשל הזרימה החלשה בנחל.
נובמבר. הנחל נראה שחור בשל הזרמת פסולת מבתי הבד בגדה המערבית. זו התקופה הגרועה ביותר מבחינת איכות המים, והזיהומים פוגעים קשות בנחל. עד עתה לא הצליח המינהל האזרחי להביא לפינוי מסודר של פסולת בתי הבד כדי למנוע את התופעה.
הרשויות בישראל החליטו להתמודד עם בעיית הזיהום בנחל על ידי קליטת השפכים במתקן טיהור, שאמור לקום ליד קיבוץ יד חנה. לדברי מנהל רשות הניקוז ונחלים שרון, ניסים אלמון, מתקן הטיהור נמצא כעת בתכנון ובחודשים הקרובים יפורסם מכרז להקמתו. עלותו של המתקן צפויה להגיע לכ–300 מיליון שקל, והוא אמור לטפל בכל סוגי השפכים, בהם שפכים מבתי הבד שמכילים חומר רעיל בשם עקאר. חומר זה פוגע לרוב במתקני טיהור בשל הרכבו הכימי, אבל לדברי אלמון המתקן שיוקם אמור להיות מסוגל להתמודד עם סוג זה של זיהום.
כמה מומחים, ובראשם פרופ' גיתי יהל וד"ר יאיר סוארי מבית הספר למדעי הים במרכז האקדמי רופין, אומרים שאין להזרים בעתיד את מי הקולחין (שפכים מטוהרים) ממכון הטיהור לנחל, משום שהם עדיין יכילו זיהום שיפגע במערכת האקולוגית. בתגובה אומר אלמון שאין ברירה, משום שאין סיכוי להזרים בנחל מים ממקורות טבעיים. מה שברור לכל הוא שעד שיתחיל לפעול מתקן הטיהור, אין סיכוי שהזיהום בנחל יפחת.
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר