צה"ל מתכנן לפרוץ דרך לכלי רכב כבדים בשמורת הטבע נחל כזיב בגליל. מהלך זה הוא חלק מתוכנית ההיערכות של צה"ל באזור הגבול עם לבנון, במסגרתה פורץ הצבא מספר גדול של צירים כדי לשפר את יכולתו להתמודד עם חיזבאללה. פעילים מקומיים ואנשי החברה להגנת הטבע הביעו חשש שפריצת הדרך תגרום נזק כבד לשמורה – מהחשובות בגליל העליון – וקראו לצבא לבחון חלופות אחרות לתוואי הדרך.

מיקומה המדויק של הדרך שהצבא מתכנן לפרוץ אינה ידוע, אך על פי מידע שהגיע לחברה להגנת הטבע, היא צפויה לעבור בחלק של השמורה הנמצא ליד היישוב אבירים, מזרחית לעיר מעלות תרשיחא. הצבא עצמו מסר בתגובה לפנייה בנושא כי "התכנון בשטח המדובר החל לאחרונה". 

החברה להגנת הטבע ציינה בנייר עמדה בנושא כי "כפי שלמדנו מסיורים בשטח וממפות, אופי הדרכים הקיימות והטופוגרפיה יחייבו פעולות של פריצה, חציבה, בירוא שטחי חורש וחציית הנחל". עוד נכתב כי "עבודות אלו ידרשו השקעת משאבים עצומים ופגיעה נרחבת בטבע. הבלאי של הציר יהיה גבוה ויהיה צריך להמשיך ולהשקיע בתחזוקה ולבסוף סביר שתידרש הרחבה של הציר וסלילתו".

שמורת נחל כזיב היא אחד מאתרי הטבע החשובים בגליל העליון. בחלקים גדולים של הנחל זורמים מים ממעיינות, ועל אף שהשמורה מוקפת יישובים ושטחים חקלאיים יש בה מערכת אקולוגית מגוונת המאפיינת אזורי חורש ים תיכוני. בין היתר ניתן למצוא בה מספר גבוה של מיני יונקים, בהם יחמורים שהוחזרו לטבע בשני העשורים האחרונים, כמו גם גיריות, דלקים, שועלים, תנים וזאבים.

בנוסף, בשמורה יש מיני צומח נדירים כמו שושן צחור, פעמונית צידונית (מין הקיים רק בישראל ולבנון) ומין נדיר במיוחד הנקרא בוצין קיסריון, שנחל כזיב נחשב לאתר המרכזי שבו אפשר לשמור על קיומו. השמורה גם מתפקדת כמסדרון אקולוגי חשוב המאפשר מעבר בעלי חיים בין החלק המזרחי של הגליל לחלקו המערבי, והיא ידועה כאחד ממסלולי הטיולים האהובים והמבוקשים ביותר בטיולי בתי ספר ותנועות נוער.

על פי הצבא, תוואי הדרך נמצא כעת בתכנון ועדיין לא נקבע באופן סופי. על רקע זה נפגשו אנשי החברה להגנת הטבע עם מפקדי הצבא באזור והציגו חלופות שלא יפגעו בשמורה, אך לדבריהם הצבא דחה את ההצעות. תושבים באזור החוששים לעתיד השמורה הצטרפו למאבק והחלו להפיץ ברשתות החברתיות הודעות הקוראות להתגייס להגנתה ולסייע לחברה להגנת הטבע לשנות את התוואי.

מאבק סביבתי בעל אופי דומה התקיים בחודשים האחרונים ליד הקיבוץ חניתה, שם גילו התושבים כי הצבא מתכנן לפרץ דרך ביטחונית בלב שמורה הנמצאת בצמוד לצד המזרחי של היישוב. על רקע אותו מאבק אמר לירון שפירא, רכז שמירת טבע באזור הצפון מטעם החברה להגנת הטבע, כי יכולתם של הארגונים הסביבתיים להתנגד לעבודות צה"ל מוגבלת ביותר. הסיבה לכך היא שהחלטות בנוגע לביצוע העבודות מתקבלות בוועדה למתקנים ביטחוניים, אשר דיוניה סודיים, החלטותיה לא מתפרסמות ולא ניתן לערער עליהן. איש רשות הטבע והגנים משמש בוועדה כמשקיף בלבד.

חרף קשיים אלו, המאבק בחניתה נשא לבסוף פרי, כאשר התושבים הצליחו לשכנע את הצבא לוותר על הדרך שפגעה בשמורה ולבחור בחלופה. עם זאת, עד להחלטה לשנות את התוואי הספיק הצבא לפגוע בלב חורש טבעי ולפרוץ דרך רחבה שלצדה ישנם כעת גזעים של מאות עצים.

דובר צה"ל מסר בתגובה: "כחלק מצעדי המוכנות למלחמה שמבצע צה"ל מתקיימות עבודות תשתית והנדסה נרחבות באזור הצפון. חלק מעבודות אלו מתבצעות במרחב הציבורי שאינו משמש לצרכים ביטחוניים בכל ימות השנה. בימים אלו נבחנות חלופות ביחס לעבודות במרחב הגליל המערבי. בביצוע העבודות נשקלים היבטים שונים, ובראשם הצורך הביטחוני, ותוך התחשבות במגוון שיקולים מרחביים, לרבות השיקול הסביבתי וצמצום הפגיעה בערכי טבע. בחינת החלופות מתקיימת בשיתוף הגורמים האזרחיים הרלוונטיים ובכפוף לחוק. בניגוד לטענה, התכנון בשטח המדובר החל לאחרונה ועל כן טרם סוכם ואושר".