בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משבר קורונה

עם תשתיות רעועות ומעט מחשבים, בחברה הערבית מתקשים לעבור ללימוד מרחוק

כשמערכת החינוך החלה לפעול במתכונת מקוונת, מורות מיישובים ערביים גילו כי לתלמידים רבים אין כל אפשרות להשתתף בשיעורים. אך חרף ניסיונותיהן למצוא פתרונות יצירתיים, נראה שמשבר הקורונה מעמיק את הפערים בין תלמידים יהודים וערבים

7תגובות
בלסם עיסא כפר קאסם
מוטי מילרוד

לפני כמה שבועות, עם השבתת הלימודים בבתי הספר, ערכה מאג'דה נאטור, מנהלת בית ספר יסודי בקלנסווה, סקר קצר בין תלמידיה: למי יש מחשב? מי מחובר לתשתיות אינטרנט? למי יש גישה לגלישה סלולרית? התוצאות שיקפו מציאות מורכבת: ל-40% מתלמידיה כלל לא היה מחשב בבית. כשליש מתוך בעלי המחשבים דיווחו על קשיים בהפעלתו, על קושי בשימוש בתוכנת "וורד" או בשליחת אימיילים. לצד זאת, חלק מהתלמידים דיווחו כי אין להם גישה לתשתית אינטרנט מספקת, והיו גם כאלה שלהוריהם לא היתה חבילת גלישה סלולרית. "לא חשבנו על מציאות כזו, שבבת אחת ייסגרו בתי הספר", אומרת נאטור. 

גם כאותר שיך-עיסא, מנהלת בית הספר היסודי אל־גזאלי בכפר קאסם, ערכה סקר דומה בין תלמידיה: התברר כי ל-89 ילדים מתוך 300 אין כלל מחשב בבית. "מי שיש לו, צריך לחלוק את המחשב עם האחרים", היא הסבירה. 

הלמידה מרחוק תפסה את כלל מערכת החינוך במוכנות חלקית ביותר: המערכות קרסו כבר בתרגיל החירום שנערך שבועות אחדים לפני פרוץ משבר הקורונה בישראל, ותקלות נרשמו גם בימים הראשונים להפעלה. אולם, בחברה הערבית הקושי מתעצם, בשל הנגישות החלקית למחשבים ולתשתיות אינטרנט. סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם בדצמבר 2019, מצביע על פערים גדולים בין האוכלוסייה היהודית והערבית בתחום זה: רק 43% מהנשאלים הערבים דיווחו שהם משתמשים במחשב בבית, לעומת 77% מהאזרחים היהודים.

מוחמד ובאסל עיסא
מוטי מילרוד

נתונים דומים נחשפים בנייר עמדה שפרסם בשבוע שעבר ארגון יוזמות אברהם, הפועל לקידום שוויון בין ערבים ליהודים. המסמך מתריע כי מצב תשתיות האינטרנט ביישובים ערביים רבים הוא רעוע, עם רוחב פס שאינו מאפשר שימוש רציף במשאבים הכוללים תכני וידאו וגרפיקה ויזואלית. "ללא תשתית מתקדמת ויציבה...לא ניתן יהיה לקדם דיגיטציה משמעותית שתשפר את נגישות התלמידים והמורים למשאבי הוראה ולמידה", נכתב במסמך.

כדי לגשר על המחסור במחשבים, חילקה נאטור 48 מחשבים וטאבלטים, רכוש בית הספר, לתלמידים שאין ברשותם מחשב. בית הספר פתח את שעריו לכמה שעות, באישור משרד החינוך, וההורים הגיעו לאסוף את המכשירים ואת ספרי הלימוד של הילדים. "ועדיין, יש תלמידים שלא קיבלו מכשיר ואין להם בבית תשתיות אינטרנט", אומרת נאטור. בינתיים היא מנסה לגשר על הפער בכל דרך אפשרית: המורות שולחות לתלמידים משימות דרך הווטסאפ של ההורים. למי שאין גם את זה, מקבל משימות בהודעת טקסט רגילה: "המשימות צריכות להיות מותאמות, לא כולם יכולים למלא את אותן משימות", היא מודה.

פרק 91 | סלמאת פאודה, בוקר טוב טהרן - דלג

גם שיך-עיסא מצאה פתרון דומה. מצוקת המחשבים בבתי התלמידים אילצה אותה לוותר על שיעורים בזום, שבהם התלמידים צריכים להתחבר למחשב באותה השעה. במקום זאת, היא מנסה להתמקד במשימות גמישות יותר, שהתלמידים יכולים לבצע בזמנם הפנוי. "אחת המורות חשבה על רעיון", היא מספרת, "איתרנו תלמידים שמתקשים בקריאה, והמורה שולחת להם משימה מתוך ספרי הלימוד דרך הווטסאפ של ההורים. הם צריכים לקרוא טקסט כלשהו, להקליט את עצמם ולשלוח בחזרה. אין לנו דרך אחרת". 

כאותיר שיך עיסא
תומר אפלבאום

"יש תלמידים שהאינטרנט שלהם לא חזק מספיק כדי להצטרף לשיעור בזום", אומר אחמד אמטיראת, תלמיד כיתה י"א מבית הספר אורט כסיפפה, שלומד גם במרכז תמר למצוינות לימודית בתחומי המדעים והטכנולוגיה, המיועד לתלמידים בדואים. לדבריו, הדבר גורם לחלק מהם להרים ידיים ולהכריז שאין להם שום יכולת ללמוד בתקופה הנוכחית, "אבל רוב הכיתה לומדת".

אולם, מבחינת נאטור, המכשולים הטכניים הם רק רעשי רקע לעומת הקושי העיקרי. "אני מתגעגעת למגע עם התלמידים", היא אומרת, "לראות את הברק בעיניים שלהם. מאחורי המסכים אפשר להעביר חומר, אבל אנחנו מאבדים את המגע האנושי. זה חסר לי מאוד". 

אין חשמל, אין לימודים

אם הפער בין היישובים הערבים והיהודים ניכר בגישה למשאבים דיגיטליים, ביוזמת אברהם מצביעים על מכשול נוסף: פורטל הכניסה למערכת השיעורים שמפעיל משרד החינוך הוא בשפה העברית בלבד. כמו כן, מערכת השיעורים המצולמים בערבית מצומצמת בהשוואה לזו הזמינה לדוברי עברית. לצד זאת, לא לכל התלמידים ביישובים הערביים יש גישה לשיעורים המשודרים, המועברים באמצעות האינטרנט ודרך ערוצי הטלוויזיה של HOT, פרנטר וסלקום - אך לא שירותי הלוויין של yes. 

פאטמה אבו-ג'עפר
אליהו הרשקוביץ

בשבוע שעבר, אחת מהמורות בבית הספר של נאטור העבירה שיעור מצולם במסגרת המערך המקוון. מרבית התלמידים צפו בה דרך המחשב, הטלפון או הטלוויזיה - אך לא לכולם היתה גישה אליו. "אלה משפחות במצב כלכלי קשה, ואנשים עושים את סדר העדיפויות שלהם", הסבירה נאטור. 

בחברה הבדואית בנגב הקושי גדול במיוחד. "הכפרים הבלתי מוכרים בנגב, בהם חיים עשרות אלפי ילדים בגילאי חינוך חובה, אינם מחוברים לחשמל ואין בהם רשת אינטרנט", נכתב במסמך שנשלח השבוע לבכירי משרד החינוך מטעם האגודה לזכויות האזרח והקליניקה למשפט ומדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה, "כתוצאה מכך, התלמידים המתגוררים בהם אינם יכולים ליטול חלק בלימודים המקוונים". 

הכותבים, עורכי הדין טל חסין והרן רייכמן, מתריעים כי "דפוס הלימוד המקוון מותיר מחוץ לו רבבות על רבבות תלמידים, בין בשל כך שהם אינם מצוידים באמצעי קצה – מחשבים וטאבלטים - שיאפשרו את השתתפותם בו, ובין בשל כך שהם מתגוררים ביישובים שבהם אין כלל תשתית שמאפשרת חיבור לרשת או אפילו חיבור לחשמל". 

חסין ורייכמן קוראים למשרד החינוך לפעול להנגשת רשת האינטרנט ואמצעים דיגיטליים ביישובים הבדואים בנגב, במזרח ירושלים ובקרב מבקשי מקלט וכל אוכלוסייה אחרת הנזקקת לכך. 

"זה לא קל בכלל", אומרת פאטמה אבו-ג'עפר, מורה לאנגלית בתיכון מקיף רהט, "יש לי תלמידים שאין להם מחשב או טלפון נייד, אין להם כלום. גם מי שיש לו מחשב צריך לחלוק אותו עם עוד הרבה אחים ואחיות". בבית הספר אבו-ג'עפר שולחים לתלמידים משימות שאפשר לבצע גם דרך הטלפון הנייד, ששייך בדרך כלל לאחד ההורים. "האמהות אומרות: יש לי עוד שבעה ילדים בבית, למי מהם אתן את הטלפון שלי? זה מאוד קשה, גם להורים", היא אומרת.

במקביל לעבודתה בתיכון מקיף רהט, אבו-ג'עפר מלמדת במקביל גם ב"מרכז תמר". מיד עם פרוץ המשבר, פיתחו במרכז תוכנית למידה מרחוק, אך גם שם נתקלו בקשיים בגלל היעדר התשתיות. עם תלמידיה מהמרכז, אבו ג'עפר נדרשת שוב למצוא פתרונות יצירתיים. "יש תלמידים שמדברים איתי בטלפון, לאחרים אני שולחת משימות בהודעה", היא אומרת. לדבריה, כשאחת מהאמהות התלוננה כי הילדים נאבקים ביניהם על גישה לטלפון הנייד היחיד במשפחה כדי ללמוד, היא שלחה רשימת "אוצר מילים" באנגלית, והציעה לאח הבכור לתרגל עם אחיו הקטנים יותר. "זה היה מוצלח", היא אומרת. בינתיים, הצורך למצוא פתרונות מגוונים מאלץ אותה לעבוד קשה במיוחד. "אני לא יושבת דקה בלי הטלפון, כי יש כאלה ששולחים הודעות, אחרים מתקשרים, כל אחד בהתאם למה שהוא יכול", היא אומרת. "אבל זה טוב, התלמידים רוצים להצליח". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו