בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

הערבים בחרו במסלול מסוכן, המתבטא באי-השתתפות בבחירות

אי ההשתתפות בבחירות היא דרך מסוכנת שמותירה רק ייאוש, והתיישרות לחוקי שלטון מדכא. הערבים צריכים לערוך חשבון נפש, להבין מה תרומתם למצב בו הם שרויים ומה תפקידם בחילוץ ממנו

36תגובות
קלפי בטייבה, שלשום
רמי שלוש

אפשר להאשים את נתניהו שהסית, את בני גנץ שחיזק טענות לפיהן מנהיגי המפלגות הערביות הם אויבי המדינה ואת יאיר לפיד שטבע את המונח "זועביז", בבחירה של רבים כל כך בחברה הערבית שלא לצאת ולהצביע. אך המסקנה המתבקשת כאן היא הפוכה. אם הדברים היו אחרת, ונתניהו היה סנטה קלאוס שמחלק מתנות לכל עבר לאהובי הערבים, גם אני הייתי מעדיף ללכת לים במקום להצביע. דווקא בגלל ההסתה, ההדרה וגילויי הגזענות היו צריכים הערבים לצאת בהמוניהם ולהצביע — בניסיון להדוף את המתקפות האלה. עשרות שנים זו היתה דרכה של החברה הערבית — לצאת למאבק אזרחי, שכולל מאבק ציבורי, משפטי ופרלמנטרי.

עם התבהרות התוצאות, יש מי שמונה את הסיבות לאחוז ההצבעה הנמוך: התפרקות הרשימה המשותפת, ההתנהלות הגרועה בביצוע הרוטציה, ההתעלמות מוועדת התיאום וההסכמה בראשות הסופר מוחמד עלי טאהא, שאמורה היתה לקבוע פתרונות לבעיות הרשימה המשותפת ושהחלטותיה לא כובדו. מדברים גם על היעדר המשמעת, על יציאתו הגרנדיוזית של ח"כ אחמד טיבי מהרשימה המשותפת ועל התנהלות המשא ומתן לאיחוד מחודש, כשברקע איש כמעט לא הבין על מה המחלוקת. אבל מדובר בדברים שמתרחשים במשפחות הכי טובות. גם המפלגות היהודיות סובלות מתופעות מכוערות כאלה, שצצות גם בכל מדינה דמוקרטית אחרת. מי שחפץ בעולם נטול בעיות, שיחפש לו משטר טוטליטרי. שם לא יעשו בושות, ואפילו יגיעו לכנסת בתלבושת אחידה.

יו"ר חד"ש-תע"ל איימן עודה בקלפי בחיפה, שלישי
רמי שלוש

הממסד שכנע את הציבור הערבי בכך שהח"כים הערבים אינם עושים די למען בוחריהם, ומתעסקים רק ב"בעיות הלאומניות". הדבר מופרך לחלוטין, אבל השלטון הצליח לשתול בתודעה הקולקטיבית את הרעיון שהח"כים הערבים אחראים על כל מחדל, אישי או כללי. במקום לבוא בטענות לרשות המבצעת, הערבים באו כעת בטענות לנציגיהם — שהם, תתפלאו, באופוזיציה. זו אותה שיטה שנהוגה במועצות מקומיות. המדינה מפלה את המועצות הערביות, והתושבים יוצאים בזעקה נגד ראשי המועצות. וזה בדיוק מה שקורה, ברמה גבוהה יותר, ברשות הפלסטינית — שם ישראל שולטת על הכל, והכעס מופנה למנהיגי הרשות הפלסטינית.

וכך, לאחר כל מקרה של הריסת בתים עולה הקריאה התמוהה של אלו שתובעים לדעת איפה הח"כים הערבים. כאילו נהג הבולדוזר ההורס הוא יו"ר רשימת חד"ש־תע"ל איימן עודה, ומחליפו הוא יו"ר בל"ד־רע"מ מנסור עבאס.

מצביעה בקלפי בכפר בית צפפא
אמיל סלמן

לאחרונה שמעתי אחד שטען שתוצאות ההצבעה הן עונש עבור הח"כים הערבים, על כך שלא הצליחו להדוף את חוק הלאום. כבר כתבתי בעבר שאם הדברים יתקדמו כך, האזרח הערבי עוד יבקש מהח"כים שלו לכסות אותו בלילה, לבל יתקרר.

מנגד, הטענה בדבר תנועת מחאה היא לא נכונה, פשוט כי אין כזו. מי שמציע להחרים את הבחירות חייב להציע אלטרנטיבה, וכשאין כזו, מדובר רק בתגובה רגשית שאינה הולמת את הניסיון העשיר והמוצלח של האוכלוסייה הערבית.

אי ההשתתפות בבחירות היא דרך מסוכנת, שכן היא לא מותירה דבר מלבד ייאוש, והתיישרות לחוקי שלטון מדכא — או, לחלופין, נקיטת צעדים הרפתקניים, שהם המתנה הגדולה ביותר לממסד מדכא. צריך לזכור שהעמים שילמו מחיר יקר ביותר בשביל הזכות הטבעית לבחור ולהיבחר.

אני מצטער לחזור שוב על שורש הבעיה, והיא מלכודת אחוז החסימה הגבוה. כישלון של אחת הרשימות, משמעותה זריקה של 20% מקולות הערבים לפח. האם זו דמוקרטיה? אחוז החסימה מאלץ קבוצות יריבות ושונות זו מזו להתאחד בצינוק אחד. הדבר מוליד כעס, ניכור ובריחה של התומכים ממפלגותיהם — חלק ממה שחזינו השבוע, כשרבים בחרו לא להשתתף בגלל חיבור מפלגתם עם מפלגה אחרת שאינה לרוחם.

הערבים צריכים לערוך חשבון נפש, בשביל להשיב על שאלה אחת: מה תרומתם למצב הרע שבו הם חיים, ומה תפקידם בחילוץ ממנו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו