בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מבקר התעמולה

פייגלין הצליח לגעת בטאבו עמוק של השמאל, ויזם דיון מוצדק

השיח הציבורי בישראל קיבל על עצמו גישה אחת בלבד בנוגע לפמיניזם ומאז אין לפקפק בה. השמאל קבע סטנדרט מסוים, פרינג׳י למדי, שאותו הוא אימץ משולי החופים המזרחיים והמערביים בארה״ב

200תגובות
פייגלין באירוע של מפלגת זהות בבאר שבע, בשבוע שעבר. מציב אתגר למחנה המכנה עצמו "ליברלי"
אליהו הרשקוביץ

ברגע שמפלגת ״זהות״ החלה להסתמן כסינדרלה של הבחירות הקרובות, יצאו פלוגות של אזרחים מודאגים לקרבות בלימה ברשתות. הפיד השמאלני התמלא בפוסטים המתריעים ממפלגת הזאבים בעור של כבש וצילומי מסך מרשיעים מהמצע של ״זהות״ איימו לחשוף את העמדות המדיניות והתיאולוגיות המסוכנות של פייגלין.

מתברר שמאחורי חופש הפרט והזכות לעשן בסבבה, מסתתרת תוכנית סודית לכינון מדינת הלכה אולטרה-כהניסטית שבירתה בהר הבית וגבולותיה בקצוות המזרחיים של הסהר הפורה.

הסיסמאות הליברליות הן בלוף, הסבירו לנו. הדיבור המפתה על לגליזציה ומופעי המוקיונות של גדי וילצ׳רסקי הם בסך הכל אשליה אור-קולית, ניסיון למשוך תשומת לב מהמצע המשיחי של המפלגה. זה מגוחך. אם פייגלין היה רוצה להסתיר את המצע שלו, הוא לא היה מפרסם אותו.

פייגלין חותם על ספר המצע באירוע של מפלגת זהות בבאר שבע, בשבוע שעבר
אליהו הרשקוביץ

יש הרבה חורים בליברליות המופלגת של פייגלין. לא הייתי רוצה להיות פלסטיני במדינה ה״חופשית״ שלו. גם לא הייתי רוצה להיות אני במדינת פייגלין. החופש האבסולוטי שמציעה ״זהות״ הוא סלקטיבי למדי. החשיבות של המפלגה היא בכך שהיא מציעה דיון פוליטי שאף פעם לא היה לו ביטוי בציבוריות הישראלית. לסקאלה הנצחית של ימין ושמאל מדיני - כשלצידה האחות האומללה שתמיד מתעלמים ממנה: הסקאלה הכלכלית - פייגלין מציע ממד נוסף: חופש פרט והתערבות מינימלית של המדינה בחיי אזרחיה (חפשו לצורך העניין את ״התרשים של נולאן״ לגבי ליברטריאניות). מופרך לחשוב שזה ריאלי במציאות הישראלית, אבל זכותו לחלום.

הסרטון החדש של ״זהות״ מראה שהמפלגה קוראת תיגר על עוד תפיסות שהשתרשו בשנים האחרונות בשיח הציבורי בישראל. במקרה זה מדובר בנושא נפיץ במיוחד: פמיניזם. שמונה נשים מופיעות בסרטון וכולן מקריינות נימוקים לטענה שהפמיניזם פאסה.

הסרטון נפתח בשאלה שערורייתית: ״למה אני כבר לא צריכה פמיניזם?״. הניסוח הזה פרובוקטיבי ולא באמת משקף את הטענה המרכזית של הדוברות. בעקבות "תגובות נזעמות" לסרטון, פייגלין הוסיף הבהרה שבה ניסח הגדרה מדויקת יותר: הוא לא מתנגד לפמיניזם ליברלי - הוא מתנגד לפמיניזם רדיקלי. עצם האמירה הזאת היא רדיקלית. הסרטון עצמו הוסר מעמוד הפייסבוק של פייגלין וכבר אינו בנמצא.

גישות שונות לפמיניזם הן עניין פוליטי לכל דבר. אלא שהשיח הציבורי בישראל קיבל על עצמו גישה אחת בלבד ומאז אין לפקפק בה. השמאל (בפוליטיקה, בתקשורת ובאקדמיה) קבע סטנדרט מסוים, פרינג׳י למדי, שאותו הוא אימץ משולי החופים המזרחיים והמערביים בארה״ב.

איש לא קורא תיגר על הגישה הזאת ואפשר להבין למה. מקובל לחשוב שאין ערך אלקטורלי באתגור המיינסטרים הזה אלא רק סכנת נפשות. מספר קטן של חברות כנסת ופעילות מסמנות את גבולות הגזרה ושאר הספקטרום הפוליטי מיישר קו בלי לשאול שאלות. רוב אנשי הציבור מעדיפים לברוח מהתחום המבהיל הזה וכמה מהפוליטיקאיות שלרוב לא מתעניינות בנושא, מזכירות אותו רק אם הוא משרת אותן ביום חדשות נתון (מירי רגב על אלעזר שטרן, ציפי לבני על אבי גבאי, איילת שקד על פרשת אפי נוה).

פייגלין כנראה זיהה (לפני שהחליט להסיר את הסרטון) שיש קהל - של גברים ונשים - שלא מקבל את הגישה הזאת. קהל שמאמין בשוויון מגדרי מוחלט אבל לא בז'רגון של מאמרי הדעה והציוצים של חברות הכנסת בנושא. במקום לברוח מהטאבו הזה פייגלין ניגש אליו ופותח אותו לדיון. בכך הוא מציב אתגר מעניין למחנה המכנה עצמו "ליברלי" ושאמור ללחום עבור חופש המחשבה והביטוי. יתכן שלא רק הליברליזם של פייגלין מפוקפק.

סרטון פייגלין - דלג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו