בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הזקנים מפחדים מהבידוד יותר מהמגפה

17תגובות
זקן עם מסיכת בידוד
NeydtStock / Shutterstock.com

לפני שבוע וחצי, אחרי הופעה של קבוצת המחול "גו", התנהלה המסיבה הרגילה: "באו חברות ומכרים ואנשים שאני לא מכירה ואני התחבקתי והתנשקתי עם כל מי שרצה", סיפרה אחת המשתתפות, תלמה דים. דים, בת 84, היא המבוגרת ברקדניות הקבוצה, שזוכה לפרסום ואף להזמנות להופיע על במות בעולם. במאי הן אמורות להופיע בגרמניה, והיא חוששת שההופעה תבוטל. אישית, היא אומרת, "בינתיים אני לא פוחדת. אולי אני אתנשק פחות, אבל אני לא מתכוונת להסתגר בבית".

דווקא כעת אחת ההנחיות למבוגרים היא למעט לצאת, מפני שהם אוכלוסייה בסיכון — לא כשמדובר בהדבקה —– לפי משרד הבריאות הזקנים אינם נדבקים יותר מאחרים, ובוודאי אינם מידבקים יותר מאחרים. אבל הם עוברים את המחלה באופן קשה יותר ושיעורי התמותה ממנה עולים עם הגיל. מגיל 80 ומעלה שיעורי התמותה הם יותר מ–14%.

בשבוע שעבר פורסמו (בחדשות "כאן 11" בטלוויזיה) כמה תרחישים של רשות החירום הלאומית, למקרה של החמרה בהתפשטות הנגיף. בין היתר נאמר, כי במצב שבו אלפים יידבקו, מאות יאושפזו ועשרות ימותו, "רשות החירום הלאומית קובעת כי יהיה צורך לבודד את כל הישראלים בני ה–60 ומעלה". למה? כנראה כדי להקטין את העומס על מערכת הבריאות.

פרופ' (אמריטוס) מרק קלרפילד, גריאטר ומומחה לרפואה בינלאומית באוניברסיטת בן־גוריון, לא שמע על כך, אבל הוא מעריך שלצעד כזה יש סיכוי, אם הוא ינוסח כהצעה ובקשה, לא כהוראה. "בדרך כלל אנשים זקנים מוכנים יותר להטיל על עצמם מגבלות, אם זה לטובת החברה", הוא אומר, "אני מצפה שתהיה היענות של רוב הזקנים, בעיקר מתוך תחושה של סולידריות חברתית, ורצון לא להעיק על המערכת".

ובכל זאת, מדובר ביותר ממיליון בני אדם — יותר מכפול מאוכלוסייתה של העיר תל אביב־יפו — אבל איכשהו זה עבר מתחת לרדאר, לא נשאלו שאלות ולא הועלו תהיות. כמה זמן יצטרכו הזקנים לשהות בבידוד — שבועות? חודשים? מה יעשו אנשים שצריכים בדיקות שגרתיות וטיפול רפואי שאינו קשור לקורונה? האם צוות רפואי יסכים לטפל באדם ששוהה בבידוד? יש אנשים שביתם מצויד ומאובזר במכשירי כושר — אך מה יעשו אלה שגרים בדירת שלושה חדרים סטנדרטית?

יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, פרופ' יצחק בריק, אמר שהוא מתקשה להאמין כי אכן תוצא הנחיה גורפת לזקנים להישאר בבית. מערכת הבריאות מיטיבה להתמודד עם הנגיף באופן שקול ובאחריות, וקרוב לוודאי שלא יהיה בזה צורך.

אבל האם מדובר בתסריט לא מציאותי? רוב האנשים שעברו את גיל 60 כבר אינם עובדים. אמנם תינזק תעשייה שלמה של קורסים, טיולים, קונצרטים ושאר פעילויות פנאי, אבל אולי הזקנים ישתלבו במערכות של למידה מרחוק. זה אפשרי. לדברי פרופ' קלרפילד, "הזקנים יודעים להסתגל ולהתאים את עצמם, אולי יותר אפילו מצעירים".

בארגון הגג של בתי אבות ודיור מוגן, א.ב.א., כבר נקטו צעדי זהירות. לדברי יו"ר הארגון, רוני עוזרי, מסיבות פורים יהיו השנה במתכונת מצומצמת ובני משפחה התבקשו שלא לבוא. גם ביקורים צומצמו מאוד על פי ההנחיות. עם זאת, אומר עוזרי, המדינה אינה מפגינה סולידריות של ממש ולא מסייעת למוסדות להצטייד כראוי. הוא ועמיתיו, מפעילי בתי אבות ומוסדות גריאטריים, מתדיינים כבר זמן מה עם משרד הבריאות בטענה שהם בתקצוב חסר. כעת, הוא אומר, הם קיבלו מכתב ממשרד הבריאות, המורה להם להצטייד לחצי שנה מראש בשל "חשש לעלייה משמעותית בביקוש לתכשירים ולציוד רפואי, לצד צפי לירידה בכושר הייצור". במכתב מעו"ד אילן בומבך, המייצג את הארגון, נכתב כי בקוד הסיעודי, התחשיב שלפיו בתי אבות ומוסדות גריאטריים מתוקצבים, לא הובא בחשבון מצב חירום, וּודאי שלא תוקצב. עוזרי אומר כי "לבתי החולים המדינה דואגת לציוד, גם לקופות החולים — למה רק בתי האבות בחוץ?"

נראה שהזקנים הם האחרונים להיבהל. כנס הלדינו השנתי, שרוב משתתפיו עברו את ה–60 מזמן, חל בימים אלו כסדרו. "תכתבי שמאז גירוש ספרד אין פחד", אמר אחד המשתתפים. ריקי פישל, שהשתתפה בכנס, אמרה שבמלון יש אמצעי חיטוי והמשתתפים נוקטים אמצעי זהירות. פישל, בת 70, היא יו"ר הפורום של הגיל השלישי במינהל הקהילתי של שכונתה, גילה, בירושלים. לדבריה, פרלמנט הנשים ממשיך להיפגש כרגיל. "יש דברים שיותר מפחידים אותנו מקורונה", היא אמרה. היא סבורה שבידוד גורף לפי גיל הוא צעד מוגזם: "או שיכניסו את כולם לבידוד, כמו שעשו בסין, או לפי פרמטרים של סיכון — לא לפי גיל".

גם פרלמנט הזקנים ברחובות, ובו עשרות משתתפים, ממשיך להיפגש. בדיון אתמול, שרובו הוקדש לקורונה (שדחקה אפילו את הפוליטיקה מסדר היום) הוחלט אמנם לדחות סיור מתוכנן לנתב"ג, אך לדברי אחד החברים בפרלמנט, יוסי רזי, ההחלטה התקבלה ברוב דחוק. המרכז המסחרי בשכונת מגורַי הומה אדם (חוץ מבימי חג, הגיל הממוצע הוא 70) וכפי שאמרה אשה אחת: "בגילנו לא מתרגשים מהמוות". ואכן, כמה וכמה זקנים אמרו שתפישת הזמן שלהם שונה, ומטרידה אותם בעיקר האפשרות שהם ייאלצו לוותר על תוכניות, כי לא ברור אם תהיה עוד הזדמנות.

יש גם היבטים לוגיסטיים מטרידים בבידוד של זקנים. "במקרה של בידוד קשיש הנזקק לטיפול צמוד, על המטפל להיות עם הקשיש ולתמוך בו בהתאם לצורך, תוך שמירה על היגיינה וכללי זהירות", כך נמסר ממשרד הבריאות. אבל מה אם המטפלים יחליטו שהם אינם מעוניינים להסתכן? הרי אי אפשר להכריח.

מנכ"ל עמותת מטב, ליאור שטרסברג, אמר שבכל החלטה כזאת צריך להביא בחשבון 220 אלף בני אדם סיעודיים. העמותה מפעילה מועדונים, בתי אבות ומערך של מטפלות בית. לדברי שטרסברג יש בארץ אלפי זקנים, חלקם ערירים, שחיים בביתם וזקוקים לעזרה בפעולות הכי בסיסיות, כמו רחצה, קניות והכנת אוכל. מעבר לזה, לדבריו, "אדם צריך לראות מישהו, לדבר עם אדם אחר".

ויש היבט אחד בבידוד לפי גיל, שכלל לא הובא בחשבון: כמה זמן יעבור עד שיתקבע הבידוד בתודעה הציבורית כשם נרדף למחלה? וכשזה יקרה — האם נשמע על מחוות של סולידריות, על שכנים שמביאים אוכל ונכנסים לבדוק מה צריך, או על זקנים שספגו עלבונות על שיצאו מההסגר.

nurit.wurgaft@haaretz.co.il



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו